זכרון אהרן קד

ויקרא ויקרא אל משה וכו' דבר אל בני ישראל לאמר אדם כי יקריב מכם קרבן לה' איתא במדרש ילקוט יכול אף משה נצטווה על הקרבנות ת"ל דבר אל בני ישראל. ונראה לאדמו"ר לבאר כוונת המדרש מפני מה לא נזדקק משה לקרבנות, כי כבר פירשו המפרשים כי ענין הקרבן שמכפר על העוון הוא ע"י שישפיל ויכניע האדם את א"ע ע"י הבאת הקרבן ויחשוב כי כל מה שעושים עם הקרבן ראוי הוא האדם שיעשו כן עמו בשביל עוונו רק שהקב"ה ברחמיו נוטל נפש הבהמה תחת נפש האדם וע"י ההכנעה הגדולה מתכפר לו מה שחטא. והנה אמרו בגמרא בא וראה כמה גדולים נמוכי רוח לפני הקב"ה שמי שרוחו שפלה אינו צריך לקרבן שנאמר זבחי אלקים רוח נשברה, הנה לא אמר בלשון הכתוב מי שרוחו נשברה כ"א מי שרוחו שפלה יבואר עפ"י המדרש והאיש משה עניו מאד יכול עניו בגופו ת"ל והאיש משה הוי אומר עניו בדעתו ולא עניו בגופו היינו כי יש מי שנולד בטבע להיות ענוותן ונכנע בפני כל אדם ואם כי מדה טובה היא אינו כ"כ ראוי לתהלה כיון שהוא בטבע ומזג גופו אמנם יש מי שמטבעו הוא גאוותן וגבה רוח והוא משפיל רוחו ונכנע נגד טבעו זהו האיש אשר ראוי לשבח ולתהלה ושכרו גדול וזהו שאמרו יכול עניו בגופו היינו שהי' עניו מצד טבע גופו ומזגו ת"ל והאיש משה ולשון איש מורה על גדולות והרמת הנפש היינו שמצד טבעו הי' מתגאה רק מצדקתו ויראתו את ה' הי' עניו וזהו עניו בדעתו. והנה תועלת הקרבן הוא שמביא את האדם לידי הכנעה ושפלות מצד יראת ה' ובושתו ממנו נגד טבעו ומזגו וזהו שאמרו כמה גדולים נמוכי רוח לפני הקב"ה וכו' אבל מי שדעתו שפלה לא שנשברה מצד הטבע כ"א שפלה מצד יראת ה' זהו אינו צריך לקרבן וזה כוונת המדרש יכול אף משה היי צריך לקרבן מפני שענותנותו היתה מצד טבעו ומזג גופו וממילא אין הכרעה כזאת חשובה כקרבן ונזקק הוא להבאת קרבנות ת"ל דבר אל בני ישראל אבל משה אינו צריך לקרבן כי ענותנותו היתה מצד יראת ה' ובושתו מפניו ולכן אינו צריך קרבן: יקריב אותו לרצונו לפני ה' רש"י הביא דרשת חכז"ל יקריב מלמד שכופין אותו יכול בע"כ ת"ל לרצונו ר כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ונראה לבאר כוונת הכתוב לפי דרשת חז"ל דהנה ביאר הרמב"ם ענין כופין אותו עד שיאמר רוצה אני דלכאורה מאי מהני אומרו רוצה אני כיון שאין לבו שלם בדבר ועושה הדבר בע"כ אמנם חזקת ישראל כשרים הם רק יצרו מסיתו ומונעו מלעשות רצון קונו וע"י הכפי' והמכות נשבר יצרו ונתבטל בקרבו וממילא רוצה הוא באמת לעשות המצוה אך לפעמים יש גם אחר הכפי' אינו רוצה בלבבו לעשות המצוה ואינו עושה רק משום הכפי' לזה אמר הכתוב קריב מלמד