זכרון אהרן קג

ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה ויאמר וכו' הן ידעת את העם הזה כי ברע הוא ויאמר אלי עשה לנו אלקים כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה הי' לו, והנה יש כאן הרבה לדקדק על המשך הענינים שיהי' דבר דבור על אפניו ונלאמ"ו דהנה כבר ביאר הרמב"ן ענין תלונות ישראל על משה מפני שהיו פוסחים על שתי הסעיפים אם כוונת משה הי' לטובתם להדריך אותם וללמדם תורה ומצוות בשליחות השי"ת או אולי איננו כלל שליח מהשי"ת כ"א רצה לנחול כבוד עולמים ומפני שתמיד במזימות זו חשבו לכן כאשר בושש משה בהר זמן רב רצו לפרוק עול ולהפר ברית מלוכתו וממשלתו ורצו לחדש אמונתם באלהות אחר שיתן להם ראש אחר שיהי' ידו מושלת להם, והנה ברדת משה מן ההר וראה את העגל אשר עשו התפלא מאד למא לא קם אהרן להשתדל לעמוד תחת משה ולעסוק בצרכי צבור ועי"ז חשב שבוודאי מרדו באהרן והדיחוהו מהיות שבט הנהגתו עליהם בידו וזה ששאל אותו מה עשה לך העם הזה כלומר מה היתה הסיבה שגרמה שלא קבלת על עצמך משא עבודת הקודש תחתי וע"ז אמר לו הן ידעת את העם הזה כי ברע הוא כלומר סיבת הדבר הוא מפני שהעם הזה תמיד חושב מחשבה רעה היינו שאינך שליח מה' ללמדם תורה ומצוות ואמרו אלי כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו אם נשלח מה' אלינו או אולי עשה הכל לכבוד עצמו ועי"ז לא יכולתי לקחת שבט ההנהגה בידי: ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא. וצריך ביאור מה נתינת טעם הוא זה וכי מפני שעם קשה עורף הוא ראוי הוא למחילה וילך ה' בקרבם אדרבא מתוך כך אינם ראוים לזה ונראה דהנה אמרו בגמרא ג' עזין הן ישראל עזין שבאומות היינו ששום אומה לא היתה יכולה להתקיים באמונה זו אשר על ידה הם נבזים ושפלים באומות וכצאן לטבח יובלו ובכל זאת לא נסוגו אחור ולא ימירו דתם ורק ישראל מתקיימים בדתם ע"י טבעם העזה וערפם הקשה וכמו שאמר דהע"ה כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך ולפי"ז אף שהמידה הזאת חסרון מצד הוא מצד אחר יתרון ומעלה גדולה וזה שביקש משה ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא היינו לפי שזה הוא סיבה שתתקיים התורה והאמונה בידם: