זבח השלמים צה

ולע"ד שכוונת חז"ל לומר שמי שנקבר בא"י אפילו שיהיה מלא עונות יתכפרו לו ויהיה נחשב לצדיק גמור וזה שנבין מה שאמרו חז"ל גבי נתנו את נבלת עבדיך בשר חסידיך. מה עבדים וחסידים היו שירמיה מגלה רשעות הדור ההוא ותירצו בגמ' שאחר שקבלו כפרתן בהריגתן למפרע נחשבים כעבדי ה' וכחסידים ועם זה תירץ מוהרח"ו זלה"ה שהיל"ל בתחלה שפכו דמם כמים ואח"כ נתנו את נבלת עבדיך בשר חסידיך אלא תירץ עם זה שבשעה ששפכו דמם עדיין לא נגמרה כפרתן ואין ראוי להספיד עליהם אך אח"כ כשנתנו את נבלת עבדיך שזה הוא יותר מהראוי לכפרת עונם שבשפיכות דמם נתכפר עונם אח"כ למפרע מספיד על שפיכות דמם עי"ש עם זה יאמר הלא נודע כי דם הקדושים בתחלה על המזבח אין בו מעילה הרי הוא כדם חולין שאין בו קדושה. אך אח"כ שיצא לנחל קדרון מועלין בו ויש בו קדושה עד שחייבין עליו קרבן מעילה וזהו מ"ש הרנינו גוים איפשר שהרנינו הוא מלשון הספד כמ"ש המפרשים ז"ל גבי ותעבור הרינה במחנה א"נ הרנינו ממש ושבחו לעמים ותכנעו לפני עמו אולי יכופר לכם כי תדעו כי דם עבדיו יקום החסידים שהרגתם ינקום ה' מכם אפילו על הדם ששפכתם אגב כי ונקם ישיב לצריו שעשו נקמה בהם שאחר שהרגו למה נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ ולא נתנו לקבורה כהרוגי ביתר וכיוצא אין זה אלא דרך נקמה וכיון שאני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה אגב שאפרע המותר אפרע ג"כ על הראוי דהיינו דם עבדיו ש"ד ועוד אמר להם חלוקה אחרת אל תתמהו איך אנקום על הדם מאחר שאין בדם דין מעילה וכאלו היא דם חילין שנשפך ר"ל שלא היו חסידים בשעת ההריגה וכאלו אינם מוקדשין לזה אמר הלא תדעו שיכפר אדמתו עמו מי שנקבר בא"י כאלו הוא קבור תחת המזבח וכשם שהדם בתחלה אין בו מעילה אך אח"כ כשהוא תחת המזבח יש בו מעילה כן האנשים שהרגתם הן אמת שבשעת ההריגה לא היו כקדשים אך אח"כ בשעת קבורה כאלו נקברו תחת המזבח שיש מעילה בדם וכ"ש מי שלא הניחו אותו שיקבר. וא"נ נקוט מהא שהקבור בא"י אפילו שהיו בידו עונות שהיה חייב מיתה וכאלו אין בו קדושה אחר המיתה בשעת הקבורה יש לאותו האיש קדושה וקדוש יאמר לו כשם שהדם שתחת המזבח יש בו קדושה כי בשעת המיתה שהיא בשעת השפיכות דם ששופך את דמו המלאך המות כמ"ש בגמ' דאלו לא היה משום יקרא דברייתא הוה פרענא להו בית השחיטה אז הוא הוא שעת הכפרה ואח"כ בשעת הקבורה הרי הוא כצדיק גמור וקדוש כדם הקדשים שתחת המזבח שיש בו קדושה ולכן מתי ארץ ישראל אין להם כל כך צער בחבוט הקבר ה' יזכנו להיות מן הנקברים בירושלים תובב"א ויצילנו ה' מחבוט הקבר וממקרים רעים ז' עדנין ויזכנו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כולו אומר כבוד וליהנות מזיו שכינתו עם הצדיקים שיושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה כדכתיב עין לא ראתה אלהים זולתיך יעשה למחכה לו: נביאים

קכז שופטים ג' ויזעקו בני ישראל אל ה' ויקם ה' מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן וגו' וקשה טובא שהיל"ל ויקם ה' את עתניאל מושיע ועוד ויושיעם הוא כפול. ולע"ד לפרש עם מ"ש רש"י ז"ל בתחלת הספר הזה שיהודה הנז' שעלה ונלחם עם הכנעני והפריזי ולכדם ושה' אמר יהודא יעלה הוא עתניאל ולזה אמר הכתוב להיות כי זעקו אל ה' הקים להם אדם שהוא, מושיע שכבר הושיע פעמים אחרות ויושיעם עתה ולא הזכיר שמו תכף כי אז בהיותו מושיע בראשונה היה דמאז כנהו הכתוב בשם יהודא ועתה בתשועה זו שיושיעם אמר שהוא מכונה עתה עתניאל וגו' מלשון ענואל וכיוצא ודוק. אמר המני"ח קרוב לזה מצאתי בלב אהרן אך המעיין שם ימצא באמת שיש שנוייא למעליותא בפירוש מ"ה ז"ל

קכח שמואל א י"ז אמרו חז"ל וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום. והקשו דמנ"ל הכי ונ"ל דנודע שכיון שהי"ת עם האדם רגלי חסידיו ישמור מהחטא כי אלולי ה' עוזרו אינו יכול לו וכיון שה' עמו הוא מצילו מהחטא ונודע משאחז"ל בסוטה הגיע לפרשת דרכים נצול מכולם מאי ניהו ת"ת וסלקא שמעתתא אליבא דהלכתא עי"ש וא"כ כיון שאני אומר שה' עמו בודאי דכבר הגיע לפרשת דרכים דהיינו דסלקא שמעתתא אליבא דהלכתא וכבר נצול מהחטא והיינו וה' עמו לשומרו מן החטא שכבר הגיע לפרשת דרכים דהיינו שהלכה כמותו בכ"מ ודוק

קכט שמואל ב ג' ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו יובן עם מאי דקי"ל