זבח השלמים פג

משפחות נמנה הג' אבות שזה כמה זמן שנפטרו גרשון וקהת ומררי נמנם למשפחות ממש שהיו ס"ה כדי שיפורש ה"א מעט. ותו שאם נמנה הג' הנזכרים א"כ פשו להו משפחת עמרם שהיא אחת או שתים ויהיו ס"ו או ס"ז וא"כ אין טעם ברמז זה ה"א מעט או מצד יתיר או חסיר ודוק

והביאור עם שנבין דברי קדוש מדבר הוא הרמב"ן ז"ל שהקשה בלשונו שהרי לא הי' למררי בנים כי אם מחלי ומושי ולמה לא הקשה מגרשון וקהת נמי שלא נזכרו מהם אלא שלשה משפחות ולמה לא הקשה אלא ממררי אלא וראי תוכן הדברים הן שבשלמא לגבי גרשון וקהת כיון שאני מוצא שנחסרו מהן משפחות מגרשון משפחת השמעי ומקהת העוזיאלי וקצת מיצהר נפג וזכרי יכולין אנו לומר שלהכי נחשבו משפחת גרשוני ומשפחת קהתי שאולי נשארו ממשפחות שמעי ועוזיאלי ומקצת היצהרי מעט בנים מכל אחד ואחד שאינם ראוים להקראות בשם משפחה כיון שהי' אחד מבלי משפחה ואותן היו נקראים בשם משפחת אבי אביהם גרשון וקהת. א"נ והוא הנכון אמת ויציב שנשארו מהנז' בנים קטנים פחות מבן חדש ולכן לא היו ראוים להקראות בשם משפחות שכאן לא נמנו אלא משפחות שהיו מבן חדש ומעלה ואותן כיון שגלוי לפני ה' שעתידין להתרבות ולהיות משפחות קראם וכללם בשם ראוי המשפחות גרשון וקהת והרי לך הכרח חזק ותקיף כי מצינו בד"ה א' סי' כ"ג פסוק ז' וט' ביחס הלוים מונה בנים משמעי בן גרשון אלא מוכרח לומר כדאמרן ודוק. אך לגבי מררי קשה שמעיקרא לא הי' לו בנים כי אם מחלי ומושי א"כ למה ימנה למררי בפני עצמו וזהו דוחק ולזה נתקשה במררי ודוק. ועם זה נפתחו לנו שערי אורה של תורה לידע מנין המשפחות בדקדוק ה"א מעט כי משפחות ישראל היו ז"ן וחמשה משפחות בני לוי שנזכרו ומשפחת עמרם ששכחה הרמב"ן ומשפחת גרשון וקהת שאלו נחשבים ממש ע"ש איתם שחסרו מהם שנשארו בנים קטנים פחות מב"ח ולמוד אותו השבט שאפי' עוברים שבמעי אמן נמנים ומה גם שהא קמן שהציץ ופרח ומשפחת שמעי לא נעקרה ומינה שכן יהיה בקהת ואע"פ שנאמר שאח"כ חסרה מכל וכל באותה שעה היו פחות מבן חדש מבני עוזיאל ומנפג וזכרי ואלו מכונים בשם משפחת קהת שאינם ראוים למנות בפני עצמם א"כ הוי להו בדקדוק ס"ה משפחות והיינו ה' מעט ונפקא מינה שמשפחת מררי לא נמנה אותה שלא היו לו בנים רק מחלי ומושי כקושי' הרמב"ן ולא נכתבה שם משפחה במררי רק לכבוד ולתפארת כדי שלא לחסרו מאחיו ודוק. (ועי"ז חדשתי מה שנכתב כאן במנין זה אשר ילדה אותה ללוי במצרים) ועוד תמצא בנים לעוזיאלי שם בסי' הנז' כ"ג פסוק עשרים מייחס בני קהת עמרם ויצהר ואח"כ מייחס בפסוק עשרים בני עוזיאל מיכה הראש וכו' ועוד בסי' כ"ד עוד חוזר ומייחס לבני עמרם ואח"כ בני יצהר ובפ' כ"ד כתיב בני עוזיאל מיכה ואחיו וזהו יתד שלא תמוט ואח"כ מייחס לבני מררי מחלי ומושי א"כ מוכרח בהכרח גמור שכאן לא נמנו להיותם פחות מבן חדש ונכללו בשם משפחת קהת שהוא ראש המשפחה וכן משמעי היו בנים פחות מבן חדש ונכללו בשם ראש המשפחה גרשון ואח"כ נעשו משפחות גדולות ופרו ורבו נמצא דשפיר דרשינן ה"א מעט מכל העמים כי נזכרים החמשה ומשפחת עמרם וגרשון וקהת ע"ש משפחות שמעי ועוזיאל ודוק היטב הדק משא"כ בישראל שחסרו מכל וכל ולא היו אלא ז"ן משפחות ושמנה משבט לוי

קי הלא תראה שבראשי השבטים לא נאמר הנפתלי האשרי הדני וכו' ובעז"ה רק במשפחות אך בראובן ושמעון ולוי וזבולון נאמר הראובני השמעוני וכו'. ונתקשה בו הרמ"א ז"ל עי"ש והנלע"ד עם מדרש מחודש הובא בפרשת נשא פ' י"ג גבי המקריב ביום הא' ששבט ראובן ושמעון שנתייחסו אצל שבט לוי בפרשת וארא שמרו יחוסיהן במצרים יותר מכל השבטים א"נ שלא עבדו ע"ז עי"ש א"כ למה נרמז באלו שם י"ה בראש השבטים לרמוז שאלו שמרו יחוסיהן ביותר או שלא היו נושאים כי אם להגונים להם וכיוצא שבודאי שמוכרחים אנו לומר שכולם שמרו דבכל המשפחות כתיב י"ה שמי י"ה מעיד עליהם אבל אלו ביותר או מפני שלא עע"ז ולכך ייחד שמו עליהם ולגבי אין לנו אלא דברי רמ"א ז"ל שכלפי שהיו לעולם נוסעים לישא וליתן ומניחים נשותיהם לכך הוצרך להעיד ביותר והיינו שמח זבולון בצאתך הגם שיששכר באהליך נכנס ויוצא באהליך אין פרץ ואין יוצאת אעפ"י שבת"ח מתגרה ביותר התורה מזמה תשמור עליך ודוק

קיא במדרש פרשת פנחס א"ל חייכם איני מחזיר מכם ימים טובים אלא אני מוסיף לכם מועדות שתשמחו בהם שנאמר ביום השמיני עצרת תהיה לכם עכ"ל וי"ל מהיכא קס"ד שהקב"ה מחזיר י"ט מישראל עד דאצטריך למימר ולשלול חייכם איני מחזיר: