זבח השלמים סט

כתב הרמב"ם סידר אחר נדרים נזיר מפני שנזירות ג"כ בכלל נדרים וכשהאשה נודרת בנזיר יוכל בעלה להפר לה ולפיכך סידר אחר נדרים נזירות עכ"ל והכי איתא בגמ' ריש מס' סוטה איידי דתני נדרים תנא נזיר דדמי לנדרים אבל בריש מכלתין בגמ' מכדי תנא בסדר נשים קאי מאי טעמא תני נזיר (שהוא הלכות קרבנות והו"ל למתני בס' קדשים) תנא אקרא קאי והי' אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וה"ק מי גרם לה לעבירה יין וקאמר כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. וכתבו התוספות דאי לאו האי טעמא אדרבה הי"ל למתני נזיר בסדר קדשים ואגב לתני התם נדרים לכך צריך לומר דתנא אקרא קאי עכ"ל

מעתה צ"ל שהוקשה להרמב"ם ז"ל הני תרתי סוגיי דגמ' דכנראה סתרי אהדדי דממ"ש בסוטה משמע דנזיר נשנה איידי דנדרים נמצא סמוך לנדרים נזיר וממ"ש בנזיר משמע דנזיר הוא אחר גיטין כדמשמ' לישנא דאמרו תנא אקרא קאי וסוף מס' גיטין סיים בפ' זה והי' אם לא תמצא חן בעיניו מחלוקת ב"ש וב"ה ור' עקיבא עי"ש. וע"ז סמך נזיר לגיטין ותו דמאחר דגם בגיטין הוזכר דבר ערוה הגורם יין ושייך בי' הטעם עצמו שראוי לסמוך סוטה עם נזיר מזה הטעם עצמו ראוי ג"כ לסמוך גיטין שגם שם מוזכר ערות דבר שגרם היין ולהכי ראוי להזיר כיון שכן ראוי להקדים גיטין מאחר שגיטין הוא עיקר הסדר דאחר הנישואין גרושין ושייך לנזיר ג"כ מכח קרא דכי מצא בה ערות דבר א"כ ראוי להקדים גיטין לסוטה שהוא ענף מהגיטין כמ"ש הרמב"ם ז"ל ומהגמ' נראית דסוטה סמוך לנזיר. אך העיקר היא קושיא קמייתא. לזה ס"ל להרמב"ם ז"ל כמ"ש התוס' ז"ל דטענת איידי לבדה אינה מספקת דאדרבא ליתני נזיר בקדשים ששם הוא מקום כבודו ואיידי ליתני נדרים שם להכי מוכרח לומר דיש שייכות למס' נזיר עם עניני סדר נשים דהיינו אקרא קאי דערות דבר ומשם נמשך גיטין ומי גרם לעבירה יין ולהכי יזיר עצמו מן היין ואהני ענין זה דליתני נזיר בסדר זה אך על ענין אחור וקדום מאחר שנשנה נדרים דשייך לכתובות ראוי לסמוך נזיר לנדרים שהכל דבר אחד. וסמוך לנזיר מאחריה ראוי לסמוך גיטין לומר אם תקשה למה אגב נדרים שנית נזיר ולתני נזיר בס' קדשים ושם ליתני נדרים לזה סמך התירוץ ואמר דע ך ענין הגיטין שהוא עיקר בסדר זה דאחר הנשואין גיטין ומי גרם לזה שאחר שישא אדם והיו לבשר אחד יגרשנה משום ערות דבר ומי גרם הערוה היין ולהכי זאת עצתי קודם הגט יזיר עצמו הוא והיא ולא יוצרכו לגט. ואחר זה שנינו סוטה שהכל הוא דבר אחד שהנזיר יזיר עצמו מן היין בשביל מה שכתוב בגיטין ערות דבר ויבואו לגירושין אפי' על הספק או על ערוה כל דהוא כמ"ש ערות דבר. ואיפשר עוד שיבוא לרעה גדולה דהיינו סוטה שיש בה גרושין וחלול ה' וחלול כבוד להכי יזיר עצמו מן היין. והוקדם גיטין לפי שהוא עיקר בהאי סידרא כי אחר הנישואין גרושין וסמיך לנזיר שיש לו שייכות עם פ' ערות דבר ואח"כ סוטה שהוא שייך ג"כ והוא חלק וענף מן הגרושין. כל זה מובן ממ"ש בסוגיית נזיר וכוונת מ"ש אקרא קאי אינו מוכרח שיהי' עי"ז אחר גיטין שהכוונה הוא לתרץ למה נשנה נזיר בסדר נשים ולהכי תירץ שיש שייכות עם גיטין יהי' מלפניה או מאחרי' שהכל דבר אחד או לומר יזיר כדי דלא ליתי לידי ערות דבר וגיטין ועניני הסוטה שהם רעות גדולות. ולפ"ז יהיה מס' נזיר קודם גיטין וסוטה. או לומר מאחר שיש חששא לערות דבר ועניני הסוטה ראוי להזיר עצמו ואז יהי' נזיר אחר גיטין וסוטה ומאחר שראינו בפי' הגמ' שהגם שהי' ראוי להקדים סוטה לנזיר כאשר כתובים בפ' שע"י הסוטה יזיר ועכ"ז מכח איידי דנדרים נשנה נזיר קודם לפי שהדרוש הזה איננו נעקר ממקומו בין שיהי' נזיר קודם סוטה או אחרי' בסמוך א"כ לגבי גיטין שחדשו בגמרא שראוי לסמוך נזיר לה והי' ראוי לומר גיטין קודם כדי שיבא אחרי' נזיר דלהוי ממש סמוך ונראה אקרא דערות דבר שבה סיימו מס' גיטין עכ"ז מחמת האיידי דנדרים שבקינן לגיטין ושנינו נזיר סמוך לנדרים נשאר עתה מה ראוי לשנות אחר נזיר גיטין או סוטה אזי נאמר כיון שבגמ' נתנו טעם שיהי' גיטין סמוך לנזיר וג"כ אמרו דסוטה יסמוך לנזיר א"כ ראוי להקדים גיטין כיון שאמר אקרא קאי והוא עיקר בסדר אחר כתובות שאחר הנשואין הן גרושין ונסמוך לה סוטה שהיא חלק מעניני גיטין והכי היא סמוך דסמוך לנזיר וסמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר כל זה הוא עיון הרמב"ם ז"ל ע"פ סוגיית נזיר וסברתו הנכונה נטה לזאת הסברא והגם שנא' שסוגיות סוטה פליגא אהא ויסבור ההיא סוגיא דסוטה אחר נזיר פסיק דסוגיא זו מפני הסברא כנזכר

ועוד לאלוה מילין ליישב דלא ניתי סוגית סוטה סותרת למה שיישבנו בסוגית נזיר. והכוונה היא זאת שהמקשה בראשונה כשאמר מכדי תנא מנזיר