זבח השלמים נט

דהוא איל הנז' באחרי מות מהקבלה ומהכרח האחד וא"כ למה הזכרתיו כאן לומר לך שהי' קרב עם עולות המוספין דהיינו בתמיד של שחר ככל מוספי השנה דסתמם עם תמיד של שחר. ואי נאמר דקראי כסדרן נמצא כפי קושיית הגמרא דאיל זה הי' נעשה בלבישת בגדי זהב לעשות את תמיד של בין הערבים אז הי' עושהו כי סברת המקשה היא כן תמיד של שחר עם שעירי המוספין בכל מוספי הרגלים שהיו קרבין עם תמיד של שחר בבגדי זהב. עבודת היום בבגדי לבן. השעיר של המוספין בב"ז שכן כתיב מלבד חטאת הכפורים שנראה שהי' סמוך אליו לעבודת היום. ותו כדי שיהיו ה' טבילות כמ"ש בגמ'. הוצאת כף ומחתה בב"ל ואיל העם הכתוב באחרונה עם תמיד של בין הערבים בב"ז. והיא קושיא עצומה שכיון שכן הקראי כסדרן והקבלה ממאי דגמירי מה' טבילות קיימת כי יותר נכון להוסיף שעיר המוספין בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה מלהפוך המקראו'. לזה מה עשתה תורתינו הקדושה הנה האיל שנזכר שם באחרונה כללו כאן במוספין לומר לך ראה דעשיית איל זה הנזכר שם באחרונה סרס המקרא ועשהו בראשונה עם המוספין ונודע הוא שהמוספין לעולם היו נעשין עם תמיד של שחר וא"כ מוכרח לפי זה לסרס פסוק ועשה את עולתו ועולת העם דהיינו איל זה ושהי' עושהו סמוך לעבודת היום עם המוספין הנז' עמו דהיינו הפר וז' הכבשים. ואח"כ הוצאת כף ומחתה ואח"כ תמיד של בין הערבים, ואולי אפשר ג"כ שעיר המוספין היה נעשה עמו ס"ל קודם תמיד של בין הערבים אך ס"ל מלפניו בלבישה זו. ונחלק השעיר מהכתובים לעיל ממ"ש שעיר ולא כתיב ושעיר ככל שאר המוספין נראה שאינו נכלל עם הנז"ל מעין מ"ש לעיל ודוק: וא

ואליבי' דהרמב"ם דס"ל דאיל זה היה נעשה עם תמיד של בין הערבים הוזכר איל זה כאן בפרשת פנחס דרך רמז וסימן לומר כשם שאיל זה הוא הנזכר שם בפ' אחרי מות ונעקר ממקומו והבאתיו כאן א"כ שם בקראי דאחרי מות שצריך לחדש ב' טבילות החסרים במקרא עקור איל זה ממקומו דהיינו פסוק זה דועשה את עולתו סרסהו ועקרהו ממקומו וסודרהו קודם פ' ובא ופשט בגדי לבן וגו' ועם זה יבא לך הקבלה שיש לן מה' טבילות כהוגן וכדי שלא תסתפק מה תסרס או דילמא לא תסרס כמו שהקשו בגמ' לכן הראיתיך בעיניך ממה שעקרתי איל זה דהלא גמרתיך דהוא האיל הנז' שם ועקרתיהו ממקומו א"כ הוא ניהו שתעקריהו שם ומסרסהו ממקומו ודוק בכל זה בעומק ועיון נמרץ. ומה שנכתבו בתורה שלא כסדר סוד ה' ליריאיו ככל שאר הסירוסין שיש בתורה למוד נכמס. ובהרמב"ן ז"ל יישב גם אני לע"ד ישבתי שסיים קרא כל מה שהי' בבגדי לבן ואח"כ סידר מה שנעשה בבגדי זהב ודוק

מה שהי' מקטיר אמורי פר ושעיר בבגדי זהב אע"פ שהם היו עיקר עבודת היום זה הוא פסוק מפורש דגבי ופשט בגדי הבד כתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וס"ל ואת חלב החטאת דמשמע בפירוש שהי' בבגדי זהב וטעם לדבר משום דעיקר מצות פר ושעיר זה הי' לדמים דוקא ולא לאמורים ולא לבשר דאמורים עצמן שלא נקרבו ונאבדו אין צריך להקריב אחר כיון שנעשה המצוה בדמים וזה למדתי מדברי התוספות והרב בעל תוי"ט ז"ל

ומה שנראה שהוצאת האמורין היה בבגדי לבן וקשה דמנ"ל ואימא שההוצאה וההקטרה היו כאחת דקדקו מן המקרא שהיל"ל וחלב החטאת יקטיר וגו' מאי ואת חלב החטאת דנראה שכבר התחיל מקדם. ובראשונה מעשה כהן דהיינו הוצאה מגוף הבהמה ואינו חסר עתה אלא ההקטרה וזהו ואת חלב החטאת שכבר הוציאן מקדם עתה יקטירם. וה"ז כמו שדקדקתי רכ בספרי הראשון בפסוק ואת המשכן תעשה עי"ש כי טוב

ושלוח בשר הפר והאיל שנראה מהרמב"ם וסדר עבודה שהיה קודם הקטרת האמורין ובקראי נראה להיפך שקודם נזכר ההקטרה ואח"כ שלוח הבשר לבית השריפה. תרצתי וקרוב מצאתי בגמרא כן בדף ע"ב דמדא' אח"כ והמשלח יכבס וגו' וס"ל ואת פר החטאת וגו' כנראה דתכף לשלוח השעיר במדבר הי' ג"כ שלוח הבשר לבית השריפה א"כ מוכרח שהי' קודם ההקטרה דהשלוח לעזאזל הי' בבגדי לבן א"כ גם שלוח הבשר לבית השריפה הי' בבגדי לבן והקטר האמורין היה אח"כ כשלובש ב"ז ודוק

קושיא לאלהינו כיון שעולת הכהן שהוא איל לעולה הנז' בפ' א"מ הי' מיוחד ליום זה למה נעשה בבגדי זהב בשלמא איל העם אליבא דר' שהוא הנז' במוספין שאן ניחא כיון שהוא מכלל המוספין נעשה בבגדי זהב אך עולתו למה. וכן לראב"ש דס"ל דאיל זה דעם בפ' אחרי מות הוא אחד ואינו נזכר במוספין למה הי' נעשה בבגדי זהב כיון שהוא מיוחד ליום שאינו מכלל המוספין אליבא דראב"ש לא ידעתי לתרץ אך אליבי' דרבי אתרץ קצת שכיון שמצינו כמה