זבח השלמים נד

למה כתב בהיפך ויכתוב כסדר ואייתר על בשרו ונתקשינו טובא

ולע"ד ביסוד הרמב"ם ז"ל דפסק דבהשכמת הכהנים שבמשמר קודם הפייס לבשו בגדי כהונה ופ' כרב ששת בגמ' עי"ש. וכתב עוד שלתרומת הדשן היה מחליף הבגדים שלא יהיו מעולים כבגדי כהונה שהי' משמש כהן לעבודה ומה שיש לי לדקדק בזה כבר יישבו רבינו מוהריק"א ז"ל ואפשר נמי דס"ל להרמב"ם ז"ל דלהוצאת הדשן היו ג"כ בגדים פחותים אפי' מאותם שהי' עושה בהם תרומת הדשן ומה שהקשו בגמ' בגדי הלבישה לבגדי הפשיט' מדהול"ל ופשט ולבש בגדים אחרים למה אמר את בגדיו בודאי שמה שיפשוט הם בגדיו אלא לאקושי בגדי הלבישה לבגדי הפשיטה מה בגדי הפשיטה קדש אף בגדי הלבישה להוצאת הדשן קדש ומינה דמקשינן מצד אחר מה בגדי הלבישה פחותין מדקאמר אחרים אף אותן שלבש להרמה היו פחותין דאין היקש למחצה א"נ בתיבת אחרים שר"ל פחותין קאי לכולהו בגדים דמדבר קרא בגדי הפשיטה וכן גבי הלבישה שהם בגדי ההרמה וההוצאה ותרווייהו היו פחותים ודוק. איך שיהי' נקוט מהא דהרמב"ם ס"ל שהי' פושט הבגדים שבבוקר אחר הפייס להרים תרומת הדשן א"כ י"ל דלא קפיד קרא ללבוש המכנסים בראשונה אלא בלבישה ראשונה שהי' פושט בגדי חול ומשום צניעות א"נ כשהי' קם בבוקר ממטתו שם בלשכה ולובש בגדי כהונה אז צריך ללבוש המכנסים בראשונה אך בלבישה השני' שהי' לובש בגדים אחרים פחותים קצת לתרומת הדשן אז כיון שכבר הי' לבוש ב"כ יכול ללבוש הכתונת בראשונה ואין קפידא ולהכי כתב הכתונת בראשונה אך עכ"ז רמז באומרו על בשרו ללמדנו ללבישה הראשונה שהיו המכנסים בתחלה. ואילו איישר חילי הייתי אומר שלא הי' מוכרח להחליף כל הבגדים רק הכתונת ובגדים העליונים אך המכנסים אותם שלבש בבוקר שג"כ היו מבגדי כהונה לא הי' הכרח לשניהם ולזה אמר ומכנסי בד יהיו על בשרו ר"ל היכא דקיימי קיימי וכמו שהן עליו מאשמורת הבוקר יהיו עכשיו ודי בשינוי קצת כיון שאפי' בשינוי זה פליגי עלי' דהרמב"ם ז"ל ולא היו מתלכלכים כיון שהי' הכתונת על המכנסים ושינוי זה הוא הכרח גדול להכריח סברת הרמב"ם שהי' משנה הבגדים גם לתרומת הדשן דכיון שאני רואה שהזכיר הכתוב הכתונת בראשונה מוכרח הוא שכבר הי' לבוש ב"כ בבוקר ועתה בא לשנותם להרים הדשן ולהכי הזכיר הכתונת בראשונה שכיון שכבר הוא לבוש בגדי כהונה אין קפידא עתה בשינוי זה אם ילבש הכתונת בראשונה ודוק

סט הלא תראה שכאן הוזכרו שני כלים לבד כתונת ומכנסים וחסרים שנים ואליבי' דריש לקיש ביומא דף כ"ג ס"ל דלא מיקרי עבודה ההוצאה ולדעתי ג"כ ס"ל דגם ההרמה ולהכי די בשני כלים. אך אליבי' דר"י ס"ל דתרווייהו עבודה מיקרי וצריכי הד' בגדים וגלי קרא בשני בגדים וממילא דבעי השנים האחרים עי"ש ותנא דברייתא ס"ל דילבש יתירא אתא לרבות הב' בגדים אחרים שלא נזכרו. ור' דוסא ס"ל דילבש אתא לרבות לבישה אחרת דהיינו דבגדי כ"ג בי"ה כשרים להדיוט ומקשה רבי לסברא זו דאבנטו של כ"ג לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט עי"ש

ולע"ד לתרץ קושי' זו דמקשה רבי ויתורץ למה לא הוזכרו אלא ב' בגדים הללו אלא דכוונת התורה דרצה באומרו ילבש או מדין ג"ש כמ"ש רש"י ז"ל בגמ' שם ביומא לרבויי דבגדי כ"ג ביוה"כ כשרים לכהן הדיוט וניחא שבפסוק זה הוזכרו והושוו אהרן ובניו אמטו להכי לא הוזכרו אלא בב"ג הללו כתונת ומכנסים דבאלו אני אומר ילבש לרבויי דכהן הדיוט ילבש בגדי כ"ג שלבש ביוה"כ ודין זה אינו אלא לכתונת ומכנסים דלגבי אבנט אבנטו של כ"ג לא זה הוא אבנטו של כ"ה גם במצנפת אינם שוים הכ"ג והכ"ה כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' תצוה הגם ששניהם מניחים בראש אינם שוים דזה נקרא מצנפת וזה נקרא מגבע' עי"ש אלא שבדרך השאלה יקראו שניהם מצנפת אבל לא ראי זה כזה והגמרא שלא הזכירו שינוי אלא באבנט חידוש אתו לאשמועינן דאפי' אבנט ששניהם שוים בשם עכ"ז אינם שוין אבל מצנפת ומגבעות דשנו בשמייהו פשיטא דלא ראי זה כראי זה ורבי כשמקשה לר' דוסא מאבנט ה"ה דהוה מקשה לי' גם ממצנפת אלא דחדא מנייהו נקט. א"נ לא הקשה לו דאולי יאמר לו אנא ס"ל כדעת רש"י ז"ל דמצנפת ומגבעות כולא חדא מלתא היא ואין שינוי ביניהם ואנו מה שפירשנו הוא לדעת הרמב"ן ז"ל ולכך לא הוזכרו אלא שני הבגדים הללו שכוונת הפסוק ללמדינו שכשרים לכ"ה אחר יוה"כ ודין זה אינו אלא לב' בגדים הללו ודוק. (ועיין בזוהר פ' צו דבפי' משים חילוק בין עבודה זו דדוקא זו לא היתה בבגדי כלאים כיון שאינה עבודה גמורה