זבח השלמים מא

דאתי לזכרון הרי הוא כאלו הי' כולו לה' ואינו ראוי להיות הזכרון למזכרת עון וכמ"ש בגמרא בר"ה גבי כל השופרות כשרין חוץ מפרה משום דאין קנ"ס והקשו והא בחוץ הוא ותירצו כיון דלזכרון קאתי כבפנים דמי עי"ש ולזה אמר כאן דכיון שתרומה זו לזכרון היא באה הרי היא כלפני ה' אפי' האדנים שבחוץ וכיון שכן מוכרח שיהי' מכסף ולא מזהב וכי תימא הזהב שהי' מבפנים אינו התפארות למביא אך מה שהיו מביאים לשם חובה אלו הי' זהב הי' מתגאה בו ואית בו משום אין קנ"ס במה שהוא בפנים או לזכרון אך כאן שהי' כסף שהוא מין אחר אע"פ שהי' בא בדרך חובה והרי הוא לזכרון לית לן בה ודוק ולענין פשט הפסוק מה שכתבנו הוא נכון יציב

מו שם אליבא דרש"י ז"ל דס"ל דהמנין שהי' בראש חדש אייר בתחלת חומש הפקודים הוא הי' לקרבנות צבור עי"ש והקושיא מבואר מה שהקשה לו הרב היפה ז"ל בירושלמי שהרי תרומת שקלים שנתרמה תחילה בראש חודש ניסן היתה כדאמרו בפירקין תרומת הלשכה בתחילתה דכתיב ויהי בחדש הא' בשנה הב' באחד לחדש הוקם המשכן ותני עלה ביום שהוקם המשכן בו ביום נתרמה התרומה לקרבנות וכו'. וא"כ איך היתה ע"י המנין שבחומש הפקודים דהוי בא' לחדש השני עי"ש

ולע"ד שהנה במדרש ריש פרשת במדבר נתנו טעם למנין שהי' בחדש אייר וז"ל את מוצא המנין הזה שוה למנין שנמנו במלאכת המשכן שנאמר וכסף פקודי וגו' לת"ר אלף וג' אלפים ותק"ן והוא הי' בשנה א' שמיד עשו משכן והוקם באחד לחדש האחד בשנה שני'. והמנין הזה הי' בא' באייר לשנה השנית כשיצאו ישראל ממצרים היו ת"ר אלף בט"ו בניסן. ובשנה שניה זו היו ת"ר אלף וג"א ותק"ן נמצא שאלו היתירים נתוספו שכשנכנס תשרי שהוא ר"ה לבריאת עולם לבריאת א"ה ואע"פ שעדיין היתה שנה א' ליציאתם ממצרים ולכך כלל החשבון כך בחדש השני להודיענו שהרי נכנס חדש אחד בשנה שני' ליציאתם ממצרים ולא נתוספו על אותם שנתנו לאדני המשכן במוצאי יוה"כ שהביאו הנדבה לשני בקרים לומר לך שאין מונין להם מניסן אלא מתשרי ע"כ עי"ש נמצא שלכתחלה רצה ה' שיכנס חדש א' בשנה שני' של ענינים אחרים קי"ל חדש א' בשנה חשוב שנה ועכ"ז לא נתוספו על המנין שנמנו במוצאי יוה"כ כשהביאו למלאכת המשכן א"נ הודיענו ה' שכל המנינים לערכים וכיוצא נמנה מר"ה זהו דעת רש"י ז"ל הגם שיש מי שחולק ששנות האנשים נמנים מיום הולדו כבר יישבו בגמ' לדעת רש"י ומדרש זה הוא כדבריו ממש. וכיון שכן לעולם שהמנין הזה הי' הכרחי לענין הדגלים ולהודיע חיבתן ובזה אין אנחנו אחראין לדרוש טעם המספר הזה שהגם שנמנו במ"ה עכ"ז רצון הי"ת למנותם אחר הקמת המשכן שהוא כנגד בנין העולם וכיון שהי' חפץ הי"ת במנין הזה רצה שיהי' בחדש אייר להודיענו שהגם שכבר עבר חדש אחד בשנה שני' עכ"ז למנין שנות האנשים כאלו היו עדיין בשנה האחד שנמנו במוצאי יוה"כ וגם שיהי' המנין אחר הקמת המשכן שהוא בנין העולם ושיהי' בחדש זיו שנולדו בו זיותני עולם וכיוצא מהטעמים שיהיו ולענין השקלים כדי שיתרמו מתרומה חדשה נאמר שצוה הי"ת שמחדש אדר ואילך יביאו כל משפחה ומשפחה סך דרך משל משפחת החנוכי הם בינם לבין עצמם יודעים שהם מאה אנשים מבן עשו"מ היו מביאין ק' חצאי שקלים ואפשר שהיו מאתים והיו מביאים לחשבון טוב מאה פחות או יותר וכותבין היו בפנקס משפחת החנוכי הביאה ק' חצאי שקלים וכשימנו ע"פ הדבור יראו חשבונם אם מה שהביאו הי' שוה למנין שנמנו עתה יצאו אלו באלו ואם נמצאו יתירים מי שלא נתן אז הי' נותן עתה בחדש אייר בשעת המנין ודוק ונמצא עתה שלעולם גם מי שהי' מבן יג"ש הי' נותן מחצית השקל כדת של תורה אך מ"ש כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה הכונה שהמחצית שהי' נותן מחדש אדר ואילך הי' עולה לו להגן עליו שלא יהי' עליו נגף לכשימנה מבן עשרים בחדש אייר משא"כ מי שהי' פחות מבן עשרים שלא נמנה אח"כ ואפשר לפי זה דקרא קמא זה יתנו כל הע"ה היינו מי שראוי לעבור לעתיד והיינו מבן י"ג והי' נותן והולך לו אך בפסוק השני מגיד שכל העובר ע"ה מבן כשו"מ יתן את תרומת ה' עתה מר"ח אדר ואילך ומהני ליה שיגן עליו שלא יהי' עליו נגף בפקוד אותם לעתיד בחדש אייר והי' נותן בתורת מוקד' אקדומי פורענו"תא להגן מפורענותא וזהו כפל בפקוד אותם ודוק ובזה מתורץ מה שהקשה הרמב"ן ז"ל לפי' רש"י ז"ל דוק ותשכח. ובזה מתורץ מה שדקדקו דקדוק דק שהיל"ל כי תשא ארב"י יתנו וגו' מה ונתנו אלא עם דרכינו דרך ישרה מתורץ שא' כשיבא ר"ח אייר שאז רצוני שתמנם והיינו תשא ארב"י לפקודיהם שימנו לעתיד ונתנו אז כבר יש מהם שנתנו כופר נפשם לה' זריזין ומקדימין למצות ונותנין מראש חודש ניסן ע"פ