זבח השלמים יח

באו לשם כמ"ש חז"ל שם במדרש שנכנסו כל הארצות עי"ש עם הפירוש ותראה: לך לך

י שם ואעשך לגוי גדול א"ל אותה אומה שכתוב בה כי מי גוי גדול אני מעמיד ממך אר"ב אתנך ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך משאני עושה אותך בריה חדשה את פרה ורבה עכ"ל

ויש להקשות מנא ליה למדרש הכי ולר"ב נמי מה ידרוש גבי ואעשך אותך לגוי גדול דכתיב גבי מרע"ה

והביאור דהוקשה להם שהיל"ל ואעשך גוי גדול מאי לגוי להכי דריש ת"ק דהכוונה אעשה אותך שתהיה א"ב לאותו גוי גדול הנז' בתורה ור"ב בא לתרץ זה דכיון דקיל"ן דאברהם אבינו טמטום היה א"כ צריך לעשותו בריה חדשה כדי שיהיה הרבה שיבוא הגוי גדול וזהו ואעשך לך לך לגופך שתהיה הרבה לגוי גדיל ולזה אצטריך הלמ"ד ואמר ר"ב דאלו הוה כתוב אתנך או אשימך לגוי גדול לא היה יכול לפרש פי' זה ולא היה מתרץ הלמ"ד אבל כיון שאין כתוב אתנך אלא ואעשך שהוא סובל ב' פירושים דקאי לעצמו או לגוי לפרש דקאי לעצמו כדי שיתיישב בו הגוי בלמ"ד אבל במקום שאין קושי' נפרש ואעשך כפשטיה דקרא דקאי לזרע והכי הוא בשאר הלשונית אתנך או אשימך ואם כן במשה שאין קושי' מהלמ"ד דכיון ששם היה ה' רוצה לכלות ב"מ ישראל שהם גוי גדול ולעשות ממשה שיהיה גוי גדול מתיישב לומר ואעשה אותך לגוי גדול ר"ל במקום אותו גוי גדול הנז' שהם ישראל אבל באברהם דלא שייך לפרש כן מפרשינן ואעשך דקאי לדרשה כיון שהוא לשון היולי לתרץ הלמ"ד

א"נ יש הפרש בין אומרו ואעשה אותך לאומרו ואעשך דואעשך משמע לגוף האד' בעצמו אבל כשאומר אעשה אותך קאי שיוציא ממנו זרע רב והיינו גוי גדול

א"נ איפשר דכיון שה' הפריש למשה מן האשה וא"ל ואתה פה עמוד עמדי לזה אמר עתה שאם יהרוג ב"מ לישראל יעשה למשה בריה חדשה ועזור עליו שיהיו לו וולדות ויחזור לפרות ולרבות אע"ג דאיפשר בבניו מ"מ למהר שימלא העולם מהם איפשר נמי דבדידיה ממש ג"כ יתקיים וזהו ואעשה אותך בריה חדשה

יא שם וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן וגומר שלא בנה מזבח אלא על בשורת הארץ עכ"ל

ויש להבין מאי קשיא להו דאמרי שלא בנה מזבח אלא על בשורת א"י ואימא מזבח דכפירש רש"י ז"ל דעל ב' דברי' בנה על בשורות הזרע ובשורת א"י יע"ש

ועוד דקדק הרב ז"ל לשון שלא בנה בשי"ן היל"ל לא בנה

ואפשר שדקדקו תיבת שם שהיל"ל ויבן מזבח כמ"ש גבי נח ובשלמא בתיבת שם הנכתב' למטה כשהיה בעי הכוונה שהקריב על מה שיארע שם לבניו לעתיד אבל כאן שהמקום אינו גורם דבר היל"ל ויבן מזבח מאי שם אלא ודאי הכתוב בא להשמיענו שמה שבנה מזבח אינו אלא על מה שנתחדש לו שם דהיינו בשורת א"י שלא נאמרה לו עדיין אלא שם אבל בשורת הזרע הן אמת שנתבשר עתה ג"כ אבל כבר נאמר לו במקום אחר ואברכך ואגדלה שמך ובזרעך יע"ש לעיל א"כ באומרו שם נראה שלא בנה מזבח אלא על החידוש שנתחדש לו שם מה שלא ידע מקד' והיינו בשור' א"י

יב שם ויקרא בשם ה' מלמד שהקרא שמו של הקב"ה בפי כל בריה ד"א ויקרא התחיל מגייר גרים ולהכניסם תחת כנפי השכינה ע"כ

ויש להבין במאי תליא פלוגתייהו ועוד למה ת"ק אמר הקרא שמו שכל מה שעש' אברהם נרמז בויקרא בשם ה' הנז' כאן והיינו שהקרא שמו של ה' בפי כל בריה והד"א ס"ל שהתחיל לגייר גרים דמשמע דזה היה עתה שהתחיל ובכל יום ויום עושה כן משא"כ ת"ק שלא אמר התחיל

והביאור לע"ד דתלייא פלוגתייהו בתרי לישני רש"י ז"ל שפירש למטה בפרשת בפ' אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה ויקרא שם אברם בשם ה' אל עולם פי' אחר הוא אל מקום המזבח אשר עשה ואשר קרא שם בשם ה' אבל אינו שעתה עשה פעולה חדשה אלא הכל הוא מורה מקום מה שעשה שם בראשונה ויש פירוש אחר דהיינו אל מקום המזבח היינו מורה מקום לבד וכאן במקום הזה שנטה אהלו עתה ויקרא בשם ה' מלבד כל מה שעשה בפעם הראשונה עי"ש והנה ת"ק סבר כפירוש ראשון של רש"י ז"ל שהבאנו דהיינו מה שקרא כבר דכיון דהוא סבירא ליה שכל הפעולה שעשה אברהם מוזכר כאן והוא שהקרא