זבח השלמים קכא

אל תבוא ואפילו אי אפשר דליכא דרכא אחריתי ואל תאשר בדרך רעים לא תלך קמעא קמעא עקב בצד גודל אלא רוץ. ובהא דעוצם עיניו אם הולך שם דרך כביסת הנשים אי ליכא דרכא אחריתי יעצום עיניו ואי איכא דרכא אחריתי אל יסמוך על העצימה ולא ילך דרך שם כך נ"ל מדברי רשב"ם ז"ל. וזה נ"ל שאמר שלמה בסימן הנזכר הסר ממך עקשות פה עיניך לנוכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך. פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו. אל תט ימין ושמאל הסר רגליך מרע אמר הנני מצוך שלעולם כל מה שתוכל להסיר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. ולהכי כשאתה הולך בדרך אחד דליכא דרכא אחרינא הנני מצוך שעיניך לנכח יביטו יסתכלו אל האמת כמ"ש רש"י ז"ל ועפעפיך יישירו ומבעי לך לנוס שלא תראה ראיה רעה רק עיניך לנוכח יביטו כנזכר אבל לא תסמוך על זה אי איכא דרכא אחריתי אלא פלס מעגל רגליך וראה שכל דרכיך יכונו כי מאחר דאיכא דרכא אחריתי בהכרח יאמרו בני אדם שלא הלכת לדרך שם אלא לזון עיניך מהערוה והלא הזהרתיך שתסיר ממך עקשות פה ומה גם כי אולי לא תוכל עם יצרך לעצום עיניך. א"נ במקרה פתע פתאום תראה מה דלית את בעי לכן עצתי שאל תט ימין ושמאל לתת טענות טובות לומר שרצונך לילך שם לכוף את יצרך וכיוצא. א"נ שהוא דרך קצרה והיינו ימין ושמאל אלא הסר רגלך מרע ולא תלך דרך שם. עיין בתרגום יונתן בן עוזיאל שתירגם פלס מעגל רגליך משבילי בישי עי"ש. (ויוסף אמר מעין זה שמעתי במצרים מהרב הגדול כמהור"ר ר' אברהם הלוי נר"ו על פ' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי וכו' הכוונה הנני מצוך שלא לעבור בדרכי הזונות אפילו שאתה עושה כדי לכוף את יצרך ולזכור מצות ה' אפ"ה פלס מעגל רגלך כי שמא לא תוכל לכוף את יצרך ותבא לידי חטא לכן פלס וכו' והוא ע"ד לך לך אמרין לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב): זבחים

יג דף צ' ע"ב בפ' כל התדיר מאי דאיתא איבעיא להו מקודש ותדיר איזה מהם קודם ואסיקו בתיקו והרב רבינו עובדיא ז"ל בפי' כתב ונ"ל דתדיר עדיף עי"ש וקשה טובא בדבר שבגמרא לא ידעו להכריע איך מכריע איהו וכן הקשה לו הרב בעל תיו"ט והרמב"ם פסק דהלכה דאיזה מהם שירצה להקדים יקדים עי"ש. ונ"ל דהן אמת דהכא אסיקו בתיקו אך ראה ראינו, במקום אחר דס"ל דתדיר עדיף ביומא דף ל"ג ע"א גבי מערכה גדולה קודמת משום שכפרתה מרובה למערכה של קטורת אע"פ שמכניסין ממנה בפנים שהיא יותר קדושה עכ"ז כפרתה מרובה עדיפא עי"ש הרי דתדיר קודם ממקודש ומאי דאסיקו בגמ' בתיקו הוא דשם איכא מ"ד וא"א אי לא משכח עצים למערכה וכו' עי"ש וכפי תירוץ זה אין להכריע דמאי דכפרתה עדיפא חשיבא לאקדומא אבל להרע"מ י"ל דסוף סוף הסברא כבר איתא בגמ' דכפרתה מרובה עדיפא ומ"ש שם וא"א לרווחא נקטיה ולא דמכחיש הא"א הסברא קמייתא דכפרתה מרובה עדיפא ודוק כי צריך אני לעיין עוד בדבר הזה באורך ימים ביש"ת: חידושי הרמב"ם

יד כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' קדוש החדש ה' י"ד וז"ל הגיע יום ל' באדר ולא עיברו את השנה לא יעברו אותה כלל שאותו היום ראוי להיות ר"ח ניסן ומשיכנס ניסן ולא עיברו אינם יכולים לעבר ואם עברוה ביום שלשים של אדר הרי זו מעוברת. באו עדים אחר שעיברו והעידו על הירח הרי אלו מקדשין את החדש ביום ל' ויהיה ר"ח אדר שני ואילו קדשוהו קודם שיעברו את השנה שוב לא היו מעברין שאין מעברין בניסן עכ"ל

ושמעתי שהוקש' לבי מתיבתא דקרתא רבתא באורייתא סלוניקי יע"א דהרי כתב הרמב"ם בחלוקא דבאו עדים אחר שעיברו והעידו על הירח הרי אלו מקדשין את החדש דמשמע שיקדשוהו לכתחלה. והנה בגמרא בסנהדרין פ"ק דף י"ב וז"ל גופא אמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן עברוה מאי, אמר עולא אין מקדשין את החדש. ופי' רש"י ז"ל אין מקדשין את החדש לומר מקודש הוא לאדר השני דכיון דראוי לקובעו ניסן קרינן ביה זה ניסן ואי אחר ניסן אלא שתיק וכי מטא ריש ירחא אחרינא מקדשי ליה לניסן עכ"ל. וסיימו שם בגמרא קידשו מאי אמר רבא בטל העבור. רבי נחמן אמר מעובר ומקודש א"ל רבא לרב נחמן מכדי מפוריא לפיסחא תלתין יומין הוי ומפוריא דרשין בהלכות פסח. דתניא שואליו