זבח השלמים קיח

מרויחים הקושיא והתירוץ שאמר הא הוה אלעזר הוה פנחס כמ"ש אך אם לא נגרוס ככה אינו כ"כ תימא דחד מינייהו נקט מ"ל עתניאל מ"ל אלעזר. ועיין עוד שהדבר נכון אך צריך לעיין יישוב נכון לזה שאלו אמר הוה עתניאל היינו מקשין והא הוה עתניאל וה' יאיר עינינו שהדבר צריך ישוב כי מה שכתבנו הוא דרך דוחק

יא דף ט"ז ע"א ע"ע דוד אמרו מיד יועצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים אמר רבי יוסף מאי קראה ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ. יהוידע זה סנהדרין. אביתר אלו אורים ותומים וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי שכורתין ומופלאין עי"ש ופי' רש"י ז"ל זל"ל ואביתר אלו אורים ותומים וכה"א ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי הוא למעלה מהם וקודם הי' להם ומדסמך בקרא קמא אביתר בתר בניהו ש"מ אביתר היינו כרתי ופלתי עכ"ל. ורש"י ז"ל סברתו דכרתי ופלתי היינו אורים ותומים לאפוקי פי' התוס' ז"ל. והוקשה לי קושיא רבה ומצאתיה שהתוס' ז"ל הקשוה בברכות פ"ק הביאו לשון רש"י ז"ל זה שכתבנו שהביאו רש"י ז"ל כאן בסנהדרין אע"פ ששם בברכות לא הובא עכ"ז הם היו בגרסתם שם כאשר כתב כאן ואחרי שהביאו ז"ל רש"י ז"ל כתבו וז"ל ותימא לפירושו פשיטא דאביתר כהן הי' בימי דוד שלא הי' כהן אחר שכולם נהרגו בנוב עיר הכהנים ולמה צריך ראיה עליה עכ"ל ואולי לכאורה חש רש"י ז"ל דאחר שלא נאמר אביתר הכהן אלא אביתר לבד אולי הי' אביתר אחר שאינו כהן וא"כ אין ראיה לאורים ותומים ובפרט דאיכא ידים מוכיחות דלגבי פסוק זה שהי' אחר מעשה דאבשלום כבר נתכהן בן אביתר או אחיו או בן אחיו ולא ענהו עוד ה' באורים ותומים כאשר הביא הרד"ק ז"ל והובא בכלי יקר דף ש"ט ע"ב עי"ש וכן למעלה שם בשמואל ב' סימן ח' כתוב וצדוק ואחימלך בן אביתר כהנים ע"ש שכבר נתבטל אביתר ונכנס צדוק ובנו ולכן הייתי אומר שאביתר זה מאחר שאין כתוב כהן אביתר אחר היה וישראל היה וכמ"ש התוספות מחמת קושי דברי בניהו בן יהוידע היה ע"ש וכיון שכן אין ראיה מוצאת לאורים ותומים כיון שאין כאן כהן להכי הכריחו בגמרא ע"פ פירוש רש"י ז"ל דכיון דבההוא קרא דרשיהו על הכרתי מפורש כי ממשלתו ה על הכהן שבידו היו הכרתי והפלתי שהם האורים ותומים א"כ אביתר זה הנזכר כאן אחר יהוידע שהוא בנו של בניהו ועל הסתם ממלא מקום אבותיו והיינו סנהדרין אחריו ודאי הוא איהו אביתר הכהן והיינו אורים ותומים ומה שהזכירו לאביתר ולא לבנו רצו לכבדו כי איש צדיק היה א"נ מזכיר אב הכהונה שהיה בעיקר מלכות דוד ודוק ונכון. ועוד נ"ל והוא הנכון שכוונת רש"י לפרש בגמרא שלמה הביאו קרא דובניהו בן יהוידע לה"ק שחשו בגמרא לומר דאימא דכשם שנשאלין לסנהדרין כך שאלו רשות מאביתר שהוא כהן דומה למלאך משרת אבל מנ"ל ששאלו באורים ותומים כי בפסוק הזה לא נזכר אלא אביתר אך אורים ותומים מנ"ל ישאלו לכהן גרידא ולא על ידי אורים ותומים לזה אמרו דכיון שאני רוצה ששם כשמזכיר מעלת בניהו מזכיר שהיה מעלתו על האורים ותומים ולא הזכיר שם הכהן אלא מעלתו על הכרתי ר"ל על האורים ותומים ואנו שומעים ממילא דכ"ל על הכהן שבידו האורים ותומים. א"כ כשנזכר בפסוק זה אחר יהוידע בן בניהו שהיה ממלא מקום אבותיו נזכר אביתר לאו על אביתר גופיה קאמר שהיה אחר יהוידע אלא על המעלה שהיה ביד אביתר דהיינו האורים ותומים ומה שחסר בפסוק זה גילה האיך קרא שתלה גדולת בניהו ממשלתו קודם האורים ותומים והיינו פירושא דובניהו על הכרתי א"כ גם בפסוק זה שהזכיר אביתר היינו על מה שהיה ממשלתו ומכאן ששואלין באורים ותומים ודוק בפירושו בדברי רש"י ז"ל שכך דייקי שהכוונה להביא ראיה שהוה השאלה באורים ותומים ואין הכוונה להביא ראיה שהיה כהן שזה פשיטא וא"ל ראיה ודוק לע"ד

ובהא שכתבנו לעיל בתירוצא קמא מדיוק אביתר עי"ל נ"ל קצת לתרץ מה שנדחקו התוספות ז"ל הכא בסנהדרין שיהוידע זה היינו אביו של בניהו ע"ש וקשה טובא למה לא פירשו כדפירשו בתוספות בפ"ק דברכות דיהוידע זה בנו של בניהו וממלא מקום אבותיו והיו נצולין ממה שהקשה להם אח"כ לפי פירוש זה שהיה אביו ולי ניחא קצת שכיון שראו שבפסוק זה מזכיר לאביתר ואינו מזכיר לאחימלך בן אביתר שמזמן מלחמת אבשלום נתכהן ואי אביתר זה בנו של בניהו לא היה לו להזכיר אלא לבנו של אביתר כי בסוף שנות בניהו נתכהן והוזכר בכתוב הלא תראה שבזמן בניהו בשמואל ב' סימן ח' הזכיר לבניהו ולאחימלך בן אביתר ובסימן ך' הזכיר אותו המעשה בעצמו והזכיר לבניהו ולאביתר עצמו ובזה אנו יכולין לומר שאביתר היה בזמן בניהו בראשונה