זבח השלמים קטו

מבייש פני דוד בהלכה עכ"ל. וראוי לתרץ האי קושיא דלמה לא משני הוה מפיבושת. האמנם לא נעלם ממני דכוונת התוספות לדחוק ההכרח שהביאו דרשעים אינם מן המנין מדלא קאמר הא הוה אחיתופל ודחו הכרח זה דא"כ נקשה למה לא קאמר הא הוה מפיבושת דצדיק גמור היה אלא ודאי דחדא מינייהו מרבותיו נקט או עירא או מפיבושת וא"כ אזלא ליה הכרח מדל"ק אחיתופל דחדא מינייהו נקט. אך רואה אנכי בדבור אחר בענין יהושע דאמר בגמ' הא הוה אלעזר כתבו התוספות וז"ל ותימא דלא משני הוה עתניאל שהחזיר הלכות שנשתכחו מישראל בימי אבלו של משה עכ"ל. וצריך לדעת למה שם המה ראו כן תמהו הניחוה בתימא וכאן אמר קצת קשה ומה גם לפי מה שכתבנו שאין כוונתם להקשות אלא לדחות הכרח אחיתופל אבל לעולם דקושיא ליכא דחדא מינייהו נקט. א"כ גם למטה נאמר כן דחד מינייהו נקט. אך הדוחה ידחה שלגבי אלעזר שאינו מפורסם דהוה שקול כיהושע או גדול הוה יותר נכון לומר הוה עתניאל דהוא מפורסם דגדול בתורה הוה מיהושע שהחזיר בפלפול רוב הלכות ולהכי אמרו ותימא אתמהא. אך לגבי מפיבושת שאינו מפורש במקרא אדרבה עירא כתוב במקרא היה כהן לדוד דהיינו רב ושר ונגיד. להכי אמר ק"ק דל"ק הוה מפיבושת שהיה מבייש שהיא גדולה רבה אך אינו מן התימא דענין עירא יש לו רמז במקרא משא"כ ענין מפיבושת. אך ק"ק דלפעמים אנו אומרים דמלתא דאתיא מדרשא עדיפא וחביבא לי' לתלמודא וא"כ ק"ק דהיל"ל הא היה מפיבושת. אך ענין אחיתופל דיש לו רמז במקרא ובמשנה דקראו אלופו דהיינו רבו ממש אי לא אמרינן דקשר רשעים אינו מן המנין קשה טובא דיותר נכון להביא אחיתופל מעירא דאחיתופל מפורש במקרא ובמשנה ועירא לא דאיפשר דכהן ר"ל שר אבל לא רבו א"נ כהן ממש וכוונת הכתוב שהיה נותן כל מתנותיו לעירא אבל אינו רבו כאחיתופל וגדול בתורה כנודע בענין התהום ובענין הבקר ורבים אלא ודאי מוכרח לומר דקש"ר אינו מן המנין וכל זה נכון

אך עוד לאלוה מילין ע"ג מילין דנ"ל דמה שאמרו ק"ק למה ל"ק הוה מפיבושת הוא לפי דבריהם הא' אין להקשות כן כי כשהקשו בגמ' והא הוה דוד לא הקשו מזמן שמלך בחברון כי אז לא היה מלך על כל ישראל ולא הקשו אלא מזמן שמלך על כל ישראל. והנה בימים ההם כבר מת מפיבושת כי מפיבושת זה הוא איש בושת וכמ"ש בגמ' מס' ברכות פ"ק תנא לא מפי בושת שמו אלא איש בושת שמו ולמה נקרא מפיבושת שהיה מבייש פני דוד בהלכה עי"ש וא"כ איש בושת הנז' הנקרא מפיבושת נהרג ועוד חמש שנים אח"כ עד שמלך על כל ישראל. וקושייתינו באומרו והא הוה דוד הוא מזמן שהי' מלך על כל ישראל כי מזמן שהיה מלך על יהודה אין להקשות מהטעם עצמו שאמר דלא גרסינן והא הוה חזקיה משום שלא מלך על כל ישראל ולזה אמר ק"ק ואפי' שהוא תירוץ נכון אמרו שק"ק מהטעם שנפרש לקמן בעז"ה. והיא דהנה התוס' ז"ל ביבמות בההיא שמעתתא דעל שאול ועל בית הדמים שהעביר את בני שאול לפני הארון וכל שקלטו הי' למיתה ובכלל מי שנהרגו הי' אחד מהם ששמו מפיבושת. ואמר שם ר"ת ז"ל שאותו מפיבושת הוא הי' רבו של דוד שהי' מבייש וגרסינן התם ולא מפיבושת שמו אלא איש בעל שמו כי מפיבושת בן שאול נקרא איש בעל בדברי הימים ולא כמו שכתוב בספרים אלא איש בושת שמו דלא מצינו בשום מקום איש בושת שנקרא מפיבושת ואיש בושת נהרג בתחלת מלכות בית דוד קודם מעשה דגבעונים דליכא למימר דמפיבישת בנו כל יהונתן היה רבו של דוד דאותו לא מצינו בשום מקום שנקרא לא איש בושת ולא איש בעל עי"ש כל אלו הם דברי התוס' ביבמות דף ע"ט יע"ש. וא"כ אם האמת כגרסת ר"ת דמפיבושת שנהרג בענין הגבעונים הוא הי' רבו של דוד א"כ ודאי שקשה דהיל"ל הא הוה מפיבושת דמפיבושת זה חי הרבה אחר שמלך על כל ישראל דענין הגבעונים הי' סמוך למיתת דוד אך אם גרסת הגמ' כפשטה לא מפיבושת שמו אלא איש בושת שמו והיינו בנו של שאול שמלך והוא היה רבו של דוד א"כ ודאי שאין קושיא למה ל"ק הא הוה מפיבושת דהא קושיית הגמ' והא הוה דוד הוא מזמן שמלך על כל ישראל, ובימים ההם בזמן ההוא כבר היה מת מפיבושת הנז' אם הוא איש בושת הנזכר

ולע"ד לחזק גרסת לא מפי בושת שמו אלא איש בושת שכנראה היא גרסת רש"י ז"ל אלא שר"ת ז"ל רצה לחדש לנו דעתו דעת קדישין אך מקמי דליתי ר"ת ז"ל גרסתינו היתה הנכונה לא מפי בושת והיא תקום לע"ד בהכרחיות חזקים כראי מוצק. והוא דהיא כדעת ר"ת ז"ל דמפיבושת זה דרצפה בת איה הוא איש בעל הנמנה שם בדברי הימים בכלל בני שאול א"כ נקשה למה לא מנו שם את ארמוני ג"כ כי שניהם נהרגו כאחד וכפי הנראה בפירוש שלא היו להם בנים לא למפיבושת ולא לארמוני שלא מצינו