זבח השלמים קיד

וכן עמוס ומיכה בימי יותם ואילך אבל ירמיה לא ניבא עד כמה שנים בימי יאשיהו ואם כן הו"ל לאקדומי ישעיה ושלשה הנביאים לירמיה וזו היא ודאי קושיא רבתי והוה ליה לאקדומה והוא קושי עצום. זו קשה מן הראשונה דאליו היה מקשה קושי' הנז' לא הוה צריך לתרוציה מ"ש איידי דזוטר מירכס כלל דכיון דירמיה מוכרח לאסמוכיה למלכים ויחזקאל וישעיה סמיך ליה לבתר הכי מדכר הושע שאותם מוכרח להיות סמיכי אהדדי ואין לומר דאנא אקשי דלהוי הושע קודם מלכים דמלכים ירמיה חברו ולהכי מוכרח לתרץ מ"ש איידי דזוטר מירכס דא"כ סוף סוף אקשי דלהוי ישעיה קודם מלכים שכך היה קודם ירמיה שחברו ואח"כ מלכים וירמיה ויחזקאל ואז היה הכל כסדר דאי אמרת בשלמא שנשנה מלכים בהכרח קודם לפי שתחלתו איירי במלכות דוד ושלמה וכת הקודמין לישעיה להכי מוכרח לאקדומי אף על פי שמסדרו היה ירמיה ניחא התירוץ שתירצו בגמרא דכיון דמלכים מוכרח לאקדומי מהטעם הנזכר וסיים בענין החרבן סמכינן ירמיה וכו' חרבן לחרבן ונחמה לנחמה. אבל אם נאמר דאחד מהנביאים אסיק דעתיה דגמרתין לאקדומיה למלכים א"כ הקושייה במקומה עומדת דליקדמיה לישעיה קודם מלכים אלא ודאי כדאמרן דמעולם לא אסיק דעתיה דליקדם שום נביא למלכים מהטעם שכתבנו. אלא הקושיא היא מנביא לנביא כמו ירמיה וישעיה וכיון שכן הדרא קושיין דלא אצטריך לשנויי איידי דזוטר וכו' אלא כיון דנשנה מלכים וסופיה חורבן אסמיך לגבי דירמיה שהוא כולו חרבן ויחזקאל דרישיה חרבן וכיון דסופיה נחמא אסמיך לגבי ישעיה. ובהכרח נשאר הושע לבסוף וכמה דמצינו דישעיה אע"ג שהוא מוקדם נתאחר לסיבה הנזכר מהאי טעמא נמי נתאחר הושע אע"פ שהוא מוקדם: וא"כ למה לן טעמא דאיידי דזוטר וכו' וזו קשה להתפתח

והביאור נלע"ד ראה ראה המקשן בעומק שכלו שהתנא אשר סידר סידרן של נביאים הללו והן טעם לשבח בשנותו את ישעיה שהוא מוקדם ואחריו לירמיה ויחזקאל המאוחרים כי בודאי זה ברור אליו שיתן טעם. לזה הפליא להקשות בענין הושע והטעם דבשלמא ישעיה ושלשה הנביאים שנתאחרו אחר ירמיה ויחזקאל כיון שיש טעם אחד לשינוי זה די דליכא למטעי ולמימר דישעיה ושלשה הנביאים הם מאוחרים בזמנם לירמיה ויחזקאל דזמנו של שטר מוכיח מתוכו שהוא מוקדם דהרי מצינו דזמנו דישעיה ושלשה הנביאים בימי עוזיהו יותם וזמנו של ירמיה ויחזקאל בימי יאשיהו ודבתריה ואם כן ליכא למטעי ובטעם אחד שנתרץ לשינוי שנתאחרו די אבל לגביה הושע דאין זמן השטר מוכיח מתוכו שהוא קודם לישעיה אימא אנא דהן אמת שהיה בימי עוזיהו אבל היה אחר ישעיה ועמוס שלפי מה שפירש לעיל אפילו מאוחר ממיכה וכיון שכן דאיכא למטעי ראוי להקדימו לישעיה משום דלא נטעה ונאמר דקושטא הכי. והכי הוה גופא דעובדא הושע בתר ישעיה להכי אפילו שיש שום טעם לאיחור ישעיה מ"מ הושע יהיה קודם לישעיה דלא נטעי ונאמר שמש"ה תחלת דבר ה' בהושע היינו כפי' רש"י ז"ל בפשט הפסוק (עיין לעיל) ולזה הוכרח לתרץ דמשום תועלת הושע נעשה הדבר דלא. לירכס ומי שרוצה לטעות יטעה והחדל יחדל. ובתר הכי מהדר בתר ישעיה למה נתאחר לירמיה אע"פ שזמנו של שטר מוכיח מתוכו טעם לשבח ומ"מ טעם דהושע דאיידי דזוטר וכו' מוכרח דמשום האי טעמא לחוד דאמרו גבי איחור ישעיה לא היה כדאי ויותר נכון להשמיענו האמת דלא נטעי ונקדמיה לישעיה מלאסמוכיה נחמתא לנתמתא ודוק לע"ד: סנהדרין

ט דף ל"ו אמר רבה ברי' דרבא ואי תימא ר' הלל ברי' דר' וולס מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד. ולא והא הוה יהושע. הוה אלעזר. והא הוה פנחס. הוו זקנים. והא הוה שאול. הוה שמואל. והא נח נפשי'. כולהו שני קא אמרינן והא הוה דוד. הוה עירא היאירי. והא נח נפשיה. כולהו שני קא אמרינן. והא הוה שלמה. הוה שמעי בן גרא והא קטלי'. כולהו שני קאמרינן. והא הוה חזקיה. הוה שבנא. והא אקטיל. כולהו שני קא אמרינן והא הוה עזרא. הוה נחמיה בן חכליה א"ר אדא בר אהבה אף אני אומר מימות רבי עד ר' אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד. ולא והא הוה הונא בר נתן. מיכף הוה כייף לי' לר' אשי עכ"ל, וכתבו התוס' ז"ל והא הוה חזקיה אית ספרים דלא גרסינן ליה דחזקיה לא היה מושל על כל ישראל שכבר גלו השבטים. ועוד דשבנא רשע היה ולא ממנינא הוה ותדע דכי פריך הוה דוד לא משני הוה אחיתופל שקראו רבו אלופו ומיודעו כיון דרשע הוה אינו מן המנין וקצת קשה דלא משני הוה מפיבושת שהיה