זבח השלמים קיג

לפחות בשדה העשויה ליטע וכמ"ש הנמוקי ז"ל דבשדה העשויה ליטע עסקינן כשם שבבית סתם חורבה עומדת לבנות וא"כ בשדה העשויה ליטע אין ש"ל לא לבעל השדה ולא לבעל הזיתים. והרא"ש וסייעתיה ס"ל איפשר כהראב"ד ז"ל שהביא הרא"ש ז"ל דבבית אין ש"ל כשאומר טול עציך וא"כ אין ידיעת ההפכים אחד וא"כ מינה שבשדה ג"כ אפילו דכשאומר בעל הזיתים זיתי א"נ אמרו בגמרא אש"ל משום כחשא וכשאומר בעל השדה עקור אילניך ש"ל אפי' בשדה העשויה ליטע דניחא ליה בשדה לבן וידיעת ההפכים אינה אחת אלא כל מלתא בטעמא ודוק לע"ד: בבא בתרא

ח דף י"ד ת"ר סדרן של נביאים יהושע שופטים שמואל מלכים ירמי' יחזקאל ישעיה תרי עשר. מכדי הושע קדים דכתיב תחלת דבר ה' בהושע וכי בהושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו. אר"י שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו פרק ואלו הם הושע ישעיה עמוס ומיכה. וליקדמיה להושע ברישא כיון דכתיב נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי דאינהו סוף נביאים הוו חשיב ליה בהדייהו. וליכתביה לחודיה וליקדמיה איידי דזוטר מירכס. מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל ליקדמיה לישעיה ברישא. כיון דמלכים סופיה חורבנא וירמיה כוליה חורבנא ויחזקאל רישיה חורבנא וסופיה נחמתא וישעיה כולי' נחמתא סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא עכ"ל (וסוף המאמר פירשתיו בספרי הראשון עי"ש). ברישא דכולא נבין דאי אמרת בשלמא דאלו הארבעה נביאים נתנבאו בפרק אחד או ביום אחד או בחדש אחד או בשנה אחת או בימי מלך אחד. ניחא האי דקאמר בעל המאמר הושע תחלה לארבעה נביאים. אבל כיון דמיכה לא נתנבא עד ימי יותם שלא נזכר שנתנבא בימי עוזיהו כתלתא אחריני והם נתנבאו כך ביום שנתנגע עוזיהו ניבא ישעיהו כמו שהביא רש"י ז"ל בפי' ישעיה ובפי' הושע ועמוס שנתים קודם ישעיה שכתוב בנבואתו שנתים לפני הרעש והרעש היה ביום שנצטרע. והושע קודם לכולם כל זה ברש"י ז"ל בפי' הושע. וכיון שקיימא לן שבשנת שבעה ועשרים למלכות עוזיהו נצטרע וישב מצורע כ"ה שנים שנ"ב שנה היה כל מלכותו וזה הביא רש"י ז"ל בפי' מלכים ב' סימן ט"ו עי"ש. א"כ נמצא שישעיה שהוא האחרון מהג' היה קודם למיכה שהוא לא נתנבא אלא עד ימי יותם ונמצא כ"ה שנים מישעיה האחרון למיכה. וא"כ איך מתיישב לומר בפרק אחד וכ"ה שנים ביניהם. ובפרט לומר תחלה לארבעה אינו מתיישב כלל כיון שיש כל כך הפרש ביניהם. ורש"י ז"ל כתב חוץ ממיכה עי"ש ולא יישב כלום. ובדוחק י"ל דלעולם דבימי עוזיהו ניבא גם מיכה ומה שנאמר בימי יותם היינו שכיון שנצטרע עוזיהו חשוב כמת. בפרט שעשה לו בית בבית הקברות כדפירוש רש"י ז"ל בפירוש בית החפשית ומלכות יותם מקרי שהוא היה שופט הארץ והשלשה שנכתב בימי עוזיהו דהיינו שהיו נביאים קודם שנצטרע וישב בבית הקברות. וישעיה הן אמת שתחילת נבואתו היה ביום שנצטרע אפשר שהיה בבקר. א"נ כיון שהוא קודם שעשה לו בית בבית הקברות ועדיין הי' מלך על הארץ ולהכי כתיב לאמור בימי עוזיהו ומיכה היה תכף שהושם בבית החפשית והיה יותם שופט והרי הוא כמלך. ולהכי כתב בימי יותם ולא קא מדכר עוזיהו לפי שהנבואה היה ליותם שהוא על הארץ ולא לעוזיהו כיון שהיה בבית הקברות אעפ"י שמכלל שנות מלכותו מקרו. אבל לענין הנבואה לא שייך לאדכוריה אלא ליותם שאליו היה הנביא בא ואומר נבואותיו והיינו דקאמר בראש נבואתו שמעו עמים כולם שכיון שלא היה להם מלך ממש כי עוזיהו בבית החפשית ויותם לא היה רוצה לקרות מלך כמ"ש חז"ל להכי מדבר עם כל העם ואחר כך בנבואה אחרת אומר שמעו ראשי בית יעקב וקציני בית וכו' לכם המשפט דמשמע דידים מוכיחות לומר אל תאמרו אין לנו מלך ידמה אותנו להכי מדבר עם הראשים והקצינים ובראשם יותם שיוכיחו את בני דורם. וא"כ נמצינו למדים דמיכה תכף אחר ישעיה ניבא ולהכי אמר תחלת ארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ודוק לע"ד לפי הקושי

ואסורה נא ואראה אוחזה בסנסני המאמר דקשיא לי בי' טובא חדא דאמהדר לאקשויי מהושע דקדים לישעיה והיה ראוי להקדימו ודבר זה הוא מדרשה דר"י שדרש שמ"ש תחלת דבר ה' בהושע היינו תחלה לארבעה נביאים אבל בפשט הפסוק אין הוכחה דלעולם ישעיה קדים ומ"ש תחלת היינו כמ"ש רש"י ז"ל שבתחלת דבורו שדבר עמו היה אותה הנבואה עי"ש ברש"י ז"ל. וא"כ כיון שלא יש קושי אלא מכח דרשת ר"י דאני יכול להכחישה א"כ הוה ליה לאקדומי קושית ישעיה דלקדים לירמיה שהוא מפורש בכתובים שישעיה נבא בימי עוזיהו וכן הושע