זבח השלמים ק

שבת מכל מלאכתו אשר בא"ל מה שהיה לו לעשות בימים הבאים שבת ממנו א"כ איך ע"י יום זה יהי' סיבה לעשות מה שלא נעשה בו ויהיו הימים הבאים מחמתו חמורים ממנו שהוא הגורם וכשם שבשבת כשבא שבת ה' ממלאכתו שהיל"ל ולא עשאה יותר ביום א' שאחר שבת בראשית אלא פסק מכל וכל כן בשבת הזה קדשו שלא ינהוג אבילות בימים הבאים אחריו מסיבתו ודוק יותר. (ולפ"ז קשה דא"כ בכל שבת שבאמצע האבלות יהיה מפסיק) וצריך לישב עוד יותר

קמא שיר השירי' אחז"ל על פסו' לריח שמניך טובים ע"ע אברהם עי"ש. איפשר שהכוונה עם אומרם ז"ל שהי' מאכיל בשר ויין במדבר והי' נראה כאלו במתנה אח"כ אומר להם שיפרעו לו מאן יהיב לך יינא וקופר במדברא עד שהי' אומר שיברכו לאדון העולם ובזה יפטרו כי הכל שלו וזמש"ה לריח להיות שריח שמניך היו טובים והי' אומר הלא תדעו שאברהם מאכיל לעוברים ושבים בחנם אח"כ הי' נחסר הטוב והיינו שמן תורק שמך ולא אמר טוב שהי' אומר שיפרעו לו מה שאכלו ועי"ז על כן עלמות אהבוך והיו מתגיירין כמ"ש חז"ל ואע"פ שהי' של"ל היו באים לשמה והיינו משכני לבד ואח"כ אחריך נרוצה ועוד עיין פסוקים אלו בספרי הא' ועתידים אנו לכתוב יותר בזה אם יגזור ה' בחיים לעבודתו ודתו

קמב שם דרשו ע"פ אחות לנו קטנה. אם חומה הוא אם מעמיד דברים כחומה. אמר לפניו רבון העולם אני חומה מעמיד אני דברי ושדי כמגדלות זה חנניה מישאל ועזריה אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום שנכנס בשלום ויצא בשלום ע"כ. והקשה הרב היפה ז"ל כי הכנסה היכא רמיזא. ועוד לפי דרשה זו מוצאת הל"ל לא כמוצאת

והלע"ד בכללות המאמר שהכוונה שהיה אפשר שיברח אברהם ולא יעמוד בשעת הסכנה אבל לא היה מתקדש ש"ש ולזה אמר אם מעמיד דברים כחומה ויושב לפני נמרוד להשיב ולדון לפניו מה טוב ומה נעים אני מעמיד לפניו לעולם ואצילהו ואהי' בעזרו ואם דלת הוא שבורח הצלתו לא יהיה לעולם אלא לשעה אמר לפניו אני חומה מעמיד אני דברים כחומה ואשב לפניו וגם שדי אלו חמו"ע אפי' שיחזקאל א"ל שיברחו אפ"ה הם לא רצו אלא לקדש ש"ש וישבו שם אז אמר אברהם כיון שה' תלה הדבר ואמר שאם אני מעמיד דברים כחומה הוא יהי' בעזרי ויצילני ואני בדעתי להעמיד דברים כחומה א"כ ידעתי בבירור שה' יצילני כיון שבדעתי לקיים התנאי שאמר ה' אם חומה היא א"כ נמצא שמעת הכניסה הי' בעיניו ניצול כשעת היציאה שהי' לשלום כן הייתי בשעת הכניסה וזהו אז הייתי בשעת הכניסה כשהי' מעמיד דבריו כחומה לפני נמרוד ידעתי שהייתי בעיניו של ה' כשעת היציאה שבודאי יצילני ואז בעיניו שאינו נגזור מלפני ה' שישרף ואח"כ בהיותו בכבשן נכמרו רחמיו של מ"ר וניצל אלא משעה שאמרתי אני חומה הייתי בעיניו כשעת היציאה שהי' לשלום שכיון שאמרתי לגבוה כמסרתי

קמג שם אמר ר"ל בשעה שהי' אברהם מהלך בארם נהרים ראה אותם אוכלים ושותים אמר הלואי לא יהי' לי חלק בארץ הזו וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותם עסוקים בניכוש בשעת הניכוש בעידור בשעת העידור אמר הלואי יהי' לי חלק בארץ הזאת א"ל ה' לזרעך אתן את הארץ הזאת עכ"ל וי"ל דמנ"ל לחז"ל האי מילתא. והרב היפה נתקשה ולא העלה דבר מתיישב. והלע"ד יומתק לחכי דברי שהוקשה להם לחז"ל האי קרא דכתיב לעיל מקרא דלזרעך אתן. דכתיב ויעבור אברם בארץ והכנעני אז בארץ. דמה קשר יש לזה שאמר והכנעני ומאי נפקא מינה להודיענו שהיה אז בארץ ומאי אז ולזה דרשו חז"ל פשט נחמד למראה ויעבור אברם בארץ וכו'. וראה שהכנעני דוקא הי' אז בארץ ר"ל מתעסק בישוב הארץ מנכש בשעת הניכוש ועודר בשעת העידור וזה הי' דוקא הכנעני ומצינו שתכף אחר זה א"ל ה' לזרעך אתן את הארץ הזאת משמע שהוא התאוה לה כראות הפעולה הנז' בודאי להכי כתבי' קרא דאי לא למאי כתבי' והיינו הארץ הזאת דראית אותה ונתייפית בעיניך ולז"א הכנעני ולא כנען דעד כאן לא נכתב כנעני לרמוז שבחר בהם אברהם גם ה' חפץ כזה כמשחז"ל גבי ויטע אלהים גן בעדן מקדם שה' חפץ בישובו של עולם ולהכי אמר ונטעתם כל עץ מאכל. ולפי דרך מוהרש"ל ז"ל גבי עמלקי בהפטרת זכור שבאומרו עמלקי ר"ל שיהי' שלו וימסר בידו להכי אמר כנעני לרמוז שבחרה אברהם לסגולתו שיהי' חלקו בה ותאות לבו נתן לו האל וא"ל לזרעך אתן הארץ הזאת ולהכי לא הוצרך לשבחה בעיניו כי הוא נתאוה לה ודוק

קמד אסתר אמרו חז"ל במדרש אסתר ששבועה שהשביע נבוכדנצר לצדקיהו הי' בקרנות המזבח הפנימי וקשה טובא מנא לן זה

ולע"ד דרך גימטריא כי הנה ביחזקאל סימן י"ז הביאו הכתובים כל ענין זה בעברו על