זרוע ימין על משנה אבות ג:ב

ר׳ חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו׳. בס׳ עץ אבות בלחם נוקדים כתב דסגן מכת בעלי שש נקודות ולא ישתנה בסמיכות עכ״ד והמדקדק הגדול ר׳ אליה בס׳ תשבי כתב הפך דבריו ע״ש:

הוי מתפלל בשלומה של מלכות לפי הפשט אפשר לפרש במה שפירשו כת הקודמין פ׳ כי כארץ תוצי׳ צמחה וכו׳ נגד כל הגוים כמ״ש במקום אחר:

ועל דרך האמת אפשר שיתפלל שתהיה סיהרא באשלמותא וזהו בשלומה של מלכות שכינת עזנו שאלמלא מוראה וכו׳ כי היא האם כל חי והיא אם המיסרת. ועוד אפ׳ בשלומה רמז לחבר נהי״ם ב׳ רמז לנ״ה שלום יסוד ה׳ מלכות וז״ש הוי מתפלל בשלומ״ה של מ׳:

ר׳ חנניא בן תרדיון כתב בלחם נוקדים אולי הוא נגזר משם תרדין מין ירק נחמד למראה כמ״ש כתרדין עלי אדמ׳ שמא היה מראהו נאה דומה לצבע תרדין עכ״ל ותימה עליו דתרדין הוא סלקא והוא ירוק ככרתי ואדם ירוק כתרדין צריך לברך משונה הבריות. ובטלית הוא גוון נחמד ועל טלית אמר כתרדין עלי אדמה ועמ״ש בעניותנו עלה בקונט׳ פתח עינים בעירובין דף ג״ן בס״ד:

שיושב ועוסק בתורה אפשר דעסיק ואתי בחומרי מתניתא וטורח בכח כמו שהיה עושה רבינו האר״י ז״צל כשעוסק בהלכה. וכן עוס״ק בגימט׳ ורב כח:

שנאמר ישב בדד וידום וכו׳ אפשר במ״ש בעניותי בס׳ הקטן ראש דוד ריש פ׳ תשא משם מז״ה חס״ל ז״להה כי האדם נברא מעורב ומורכב מכל העולמות וע״י שימשיך האדם שפע להחיות נשמתו ע״י התורה והעבודה שהן סיבה להמשיך עלינו השכינה שהיא חיות הנר״ן בזה יומשך שפע לכל העולמות עש״ב. וז״ש ישב בדד בד״ד גימט׳ עשר שהוא מכוין לקשר העשר ספירות הרמוזים בד׳ עולמות וידום במחשבה נכונה כי נטל השפע לכל העולמות ולנר״ן בעבורו וזהו עליו:

וראיתי בס׳ עץ אבות דמסיק דהעושה מעשה אפי׳ יחיד נכתב בספר כמ״ש וכל מעשיך בספר נכתבים. אבל אם לא עשה מעשה רק דברי קדושה ומוסר ולעשות מצוה אם הוא אחד שכר יש לו אבל אינו נכתב בספר ואם הם שנים אפילו נדברו איש אל רעהו דברי׳ לבד מכתבן מילייהו דייקא. ובזה תריץ לקושית התוס׳ ופירש אפי׳ חשב מצוה ונאנס הכונה א׳ מהשנים ע״ש באורך:

ולפי שיטתו אפשר לפרש בסגנון זה מ״ש אפי׳ חשב וכו׳ דמדחזינן דאם הם שנים הם המדברים וחושבי׳ דבריהם נכתבים בספר מהא ידעינן דאם הוא אחד נחתינן דרגא דשנים נכתב ואחד מעלה עה״כ כאלו עשאה:

ואפשר להמתיק עוד שנאמר ישב בדד וכו׳ במ״ש בשו״ת רבינו יעקב ממרויש כ״י שהיו משיבי׳ לו מהשמים ואמרו לו דהמחשבים מחשבות וסברות בלבם בהלכה חמורה ובפסקים החמורים אהוב ונחמד לפני המלך העליון והבאתי דבריו בס׳ הקטן ברכי יוסף א״ח סי׳ תקמ״ה ע״ש וז״ש אפי׳ אחד שיושב ועוסק בתורה כלומר בהלכה בעיון להבין הדבר על בוריו הקב״ה קובע לו שכר שנאמר ישב בדד וידום במחשבה לכוין ההלכה אלהים חשבה כי נטל חלקו מהר סיני כלומ׳ שנטל מה שהושפע בסיני עליו בעבורו כי הוא חלקו ובודאי אלהים יראה לו וקב״ע את קובע״יהם שכר שלם: