זרוע ימין על משנה אבות ג:א

עקביא בן מהללאל אומר וכו׳ דע מאין באת וכו׳ אפשר לפרש עפ״י מ״ש הרב מהרח״ו ז״צל בשערי קדושה דמהד׳ יסודות באים כל מיני עבירות מיסוד האש הנה באה רישא דדאב״ה היא הגאוה ונמשכים בצי״ר הכעס וההקפדה וכיוצא מיסוד הרוח נמשך כל דיבור אסור וסי׳ ולרוח ממללא מיסוד המים נמשכו׳ תאוו׳ גופניות בעריות ומאכלות וכיוצא ומיסוד העפר נמשכת העצבות והעצלות לקיים מצותיו ית׳ ואין עבודתו בשמחה ע״ש באורך. ואפשר דזו כוונת עקביא בן מהלאל אומר בהיותו גדול בדורו ואין העזרה ננעלת על כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כמוהו ביקש למצוא ארוכה ומרפא לד׳ מראות נגעים הנז׳ ומצא כדי גאולתו להסתכל בהני תלת מילי זה יצא ראשונ׳ דע מאין באת מטפה סרוחה וכשתסתכל בזה אתה תחזה כי על מה יתגאה האדם והוייתו הנה זה בא מטפה סרוחה ובהביטו אל שרשו ועיקרו יחזור לצו״רו ויכנע לבבו וניצול מגאוה וכעס והקפדה מהם ומהמונם. ולאן אתה הולך למקום עפר רימה ותולעה בין תבין את אשר לפניך איה אפה כל שעשועיך מן היכלי שן וצבע רקמתים ובגדי חמודות ונחת שלחנך מלא דשן ברבורים אבוסים עגלא תלתא ועיזא כרכוז וכהנה וכהנה הראית כי מכל כלי חמדתיך וכל פרקי סעיפי שלחן ערוך אין כל מאומ׳ בידך לך טרדין מבני אנשא וגזרת עילאה בא בצור והטמן בעפר מקום רימה ותולעה ובשומו כל זה נגד עיניו יעזוב דרכו ומחשבותיו בתאות גופניות העריות ומאכלות גדולי גדולים מיסוד המים הרעים. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו׳ ובזה ינצל מכל דיבור אסור כי כח הדברי מנחה היא שלוחה מהבורא יתברך אל האדם ויבדל אלהים בינו ובין חיות ובהמו׳ והוא עתיד ליתן דין וחשבון על אשר נשתמש במתנתו נגד רצונו כמו שהאריך במוסרו הרב בינה לעתים ובכלל לעובדו כחיובו ביראה ואהבה ושמחה ונמצא כי בהסתכלו בג׳ דברים הללו ניצול משריגי ענפי העבירות השתרגו עלו מחומר ד׳ היסודות ועמ״ש בעניותנו בקונטרי׳ דברים אחדים דרוש ט״ו בס״ד:

דע מאין באת ירמוז דצריך לדעת שרשי נשמתו ועל מה בא לתקן בעה״ז כמ״ש בזהר שיר השירים על פסוק אם לא תדעי לך היפה בנשים: