זרוע ימין על משנה אבות א:ז

נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע וכו׳ כלו׳ אם היית דר במקום אחד ואח״ך בא שכן רע לא יעלה על דעתך כי אין לחוש לזה כי הלא אף בע״ז תנן דר״ג היה רוחץ במרחץ של אפרודיטי בטענ׳ היא באת בגבולי וכן תאמר מה יש לי לעשות הוא בא בגבולי לא כי אלא הרחק משכן רע והצטער לעזוב משכן כבודך בעבורו ומכל שכן שאל תתחבר לרשע שהוא דר מקודם ותלך אצל שכונתו לדור ודאי אל תתחבר לרשע שהוא קדם ואל תתחבר אליו. ואל תאמר הוא לבדו דר ואני בביתי אל תתיאש מן הפורענות דזמנין דמפקיד דינא עליו ותכוה בגחלתו:

א״נ אפשר במ״ש פ״ק דע״ז נזיל אפתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין וכתב הרב עיון יעקב ואע״ג דדרשינן לעיל אל תקרב אל פתח ביתה זו זונה י״ל ה״ד ביחיד ועי״ל לפי שהיו עוסקים בתורה וכו׳ עכ״ל וכדבריו כתב הרב מהרש״א באגדתיה לישב מ״ש פ׳ החליל דאמר אביי אי מאן דסני לי הוה לא מצי למיק׳ אנפשיה ותנא כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו דהכא איירי בשעה שעוסק בתורה ועוד דהתם יחיד הוה עכ״ד וכלפי זה בא התנא ללמד לא תימא אני אהיה אצל שכן רע ואכפייה ליצרי כההיא דר׳ חנינא ור׳ יונתן לז״א הרחק משכן רע דלא נאמר אלא כשהם שנים אבל ביחיד אין לומר אכפייה ליצרי ולז״א הרחק אתה היחיד משכן רע. ולא תסבור שעיקר החילוק הוא בין היכא דעוסק בתורה להיכא דלא עסיק לז״א ואל תתחבר לרשע מכל וכל דכשאתה יחיד אף שתעסוק בתורה אל תתיאש מן הפורענות:

א״נ יש חילוק כשהוא דרך מקרה כי התם דר׳ חנינא ור׳ יונתן אזלי באורחא ועברו דרך שיש שם זונות אז ילך בטח ויכול לכיף יצרו. אבל בקבע יש לחוש. וז״ש הרחק משכן רע ולא תימא אכפייה ליצרי דהכא שאני שהוא בקבע לכן אני אומר ואל תתחבר לרשע דהיינו חיבור בקבע:

א״נ אפשר דכך שיעור דברי התנא ראה אנכי מצוך הרחק משכן רע ואם אתה אנוס מסיבה שאתה מוכרח להיו׳ בשכונתו לפחות אל תתחבר לרשע כי לא תהיה בחברתי ולא תשב אתו עמו רק בדד תשב בביתך. ועם כל זה שלא תתחבר עמו אל תתיאש מן הפורענות ותמיד תפחד עד שתרחיק משכונתו רק דביני ביני הצלה פורתא שלא תתחבר עמו:

וזה אפשר שהיא כונת רש״י ז״ל פ׳ וישלח בפ׳ עם לבן גרתי ותרי״ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים כלומר דיעקב אע״ה שלח לומר לעשו אל יבטיחך יצרך כי נתחברתי עם לבן ובהתחברי לרשע הפסדתי. דע עם לבן גרתי לא נתחברתי עמו בקבע רק תמיד הייתי גר דרך עראי ותרי״ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים כי לא נתחברתי עמו רק גר הייתי כאורח נטה ללון אף כי ואחר עד עתה לא היה קבע רק הכל עראי. והראיה על זה ויהי לי שור וחמור וכו׳ ואם הייתי מתחבר עמו כתיב בהתחברך לרשע פרץ ה׳ את מעשיך ואני נתעשרתי מוכרח שלא נתחברתי עמו רק כל הימים גר הייתי:

א״נ אפשר יזהיר על היצה״ר שיוצרו קראו רע והוא בקרבו ישים אורבו וז״ש הרחק משכן רע אותו שכן הנקרא רע הוא הצר יצה״ר כי אם לא תתרחק נעשית משכן לסט״א ולכך אני אומר ואל תתחבר לרשע הידוע מקור הסט״א. וכי תימא מאחר שהוא מלאך המות וממונה על כל צער ונזק בהתחברי עמו ישמרני כאיש בליעל המתחבר עם מורד במלך שהוא נשמר לז״א אל תתיאש מן הפורענות כי דרך הסט״א שהשומע לו הוא ממיתו כמ״ש בזהר הקדוש:

א״נ אפשר פירוש פשוט והוא במ״ש אוי לרשע אוי לשכנו למשל שאם בית הרשע נולד בו נגע וטעון נתיצת הכתל שבין ביתו לצדיק קרי ביה אוי לרשע וכיוצא וז״ש הרחק משכן הרע ובזה אל תתחבר לרשע בפורענות שינתצו הכתל שלך וכיוצ׳ אם נתנה רשות לחבל לרשע הצדיק שכנו מסוכן שילכד בשחיתתו: