זרע חיים עח

כלי הספיקות בקיצור נמרץ כראוי לחכם כמותו. בראש מצד האשה עצמה ודאי דאינה נאמנת דמשנה שלמה היא בפ"ב דכתובות ואף שגם עכשו אומרת בפני בעלה גרשתני ואנן קיי"ל כרב המנונא דאשה שאמרה לבעלה גרשתני בפניו נאמנת משום דחזקה אין אשה מעיזה כו' מ"מ הלא הרמ"ה כתב דהאידנא נפישי חוצפא אינה נאמנת וזקיני מור"ם פסק כוותי' ואף דהב"ח כתב דלא אסר הרמ"ה אלא דלכתחילה לא תנשא משום דנפישי חוצפא אבל אם נשאת לא תצא ע"ש. מ"מ אין דבריו נראין לי דמל' הרמ"ה לא משמע כן דז"ל האידנא כו' איתרע חזקה דרב המנונא ולא עבדינן עובדא אלא לחומרא ע"כ מוכח דאף בדיעבד אינה נאמנת לקולא. ובזה ישבתי קושית הב"י ר"ס י"ז ארי"ו שכתב ואתר שהי' בפני בעלה ולא ערער כו' הא אפי' במערער נאמנת ע"ש דהרי"ו איירי בזמן הזה דאתרע חזקה דר' המנונא ואפ"ה מהני כשלא ערער דנאמנת הרי דאף כשכבר נתקדשה אסורה אי ערער בזמן הזה אף דכבר ישבתי הרי"ו בדרכים אחרים מ"מ נ"ל לדינא כמ"ש. ועוד הא פסק הרא"ש בתשובה דאם נשאת או נתקדשה כו' אינה נאמנת אח"כ אפי' בפניו וכן פסק בשו"ע. וגדולה מזה כתב ריב"ש סי' קכ"ז דאפי' אם אמרה שלא בפניו נתגרשתי שוב אינה נאמנת אח"כ אפי' אם אמרה בפניו אף דהרשב"א סי' אלף רי"ג חולק אנתקדשה בהדיא ומהראי' שהביא מפ"ב דכתובות (דף כ"ב ע"ב) דאיתא שם גירושין יכולה להכחיש ומי חציפא כולי האי ע"ש מוכת דס"ל דאפי' בנשאת אינה עשויה להחזיק שקרה דההיא סוגיא מיירי בניסת וכבר תמה הר"א ששון בתשו' סי' י"ח אב"י שלא הרגיש שהרשב"א והרא"ש חולקים וא"כ האיך יתרץ הרא"ש ההיא סוגיא וביותר קשה על הריב"ש וישבתי דנלענ"ד דלא מוכח מידי משום דלא קאמר הרא"ש אלא דאנן ב"ד לא סמכינן אחזקה דרה"מ אלא בלא נשאת אבל בנשאת לא סמכינן דדילמא מעיזה שלא תעשה זונה אבל ודאי לא שייך לומר דהאשה בעצמה תנשא לאתר שלא בפניו לכתחילה על סמך שתעיז אח"כ להכחיש בפניו לומר גרשתני דא"כ אפי' בלא נשואין נמי תעיז ואזה פריך שפיר ומי חציפא כולי האי כו'. ודו"ק כי א"א לכוון הדברים בכתב אבל לדעתי הדבר ברור ומלשון הרשב"א שם משמע דאף הוא עצמו לא סמך אסברא זו רק להחמיר לאסור על בעלה הראשון דז"ל אבל אי אומרת עכשו גרשתני אסורה מדרב המנונא ולא כתב שמותרת לשני מדרב המנונא ובר מן דין הא אמרינן בש"ס בהדיא דאיכא עד מסייע לה מעיזה והכא הא היה לה עד מסייע וכ"כ הטור בהדיא ע"ש אף דדברי הטור צ"ע דהא כתב בסי' קמ"ו בדין בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין וגם האשה אומרת בפני קבל לגירושין נאמנת וי"א דדוקא שגט ביד האשה כו' וא"א הרא"ש כתב דאפי' אם הי' ביד השליש נאמנת ע"ש והיינו מטעם דכיון דלא מסייע לה רק ע"א דהיינו השליש אינה מעיזה ונאמנת כמ"ש הרא"ש בהדיא פ' התקבל הביאו ב"י שם (וב"ח הרגיש קצת מזה) והב"י בשו"ע שם סנ"ה ז"ל ואם האשה אומרת בפני קבל השליח לגירושין נאמנת וי"א דדוקא בהגט ביד האשה הרי דכתב הרא"ש בסתם ואפשר דלכך כתב בסי' י"ז סתמא אבל היכא דאיכא דמסייע ולא כתב ע"א כמ"ש הטור אלא לכל מר כדאית לי' בסי' קמ"א מ"מ מסתימת דבריו שכתב היכא דאיכא מסייע משמע אפי' ע"א והא דפסק דאם אומר בפני קבלה נאמנת לא מטעם דאינה מעיזה דגדולה מזו מצאתי בתוס' בפ"ק דב"מ (דף י"ח ע"ב) בההיא דמצא גט אשה בשוק אין הבעל מודה כו' וז"ל אע"ג דנאמנת לומר גרשתני הכא אינה נאמנת דמעיזה פניה כיון שהגט מסייע עכ"ל הרי דהוכיחו מש"ס היכא דאיכא גט בעולם מעיזה כ"ש הכא דגם השליש מסייע. ובאמת צ"ע איך יתרץ הרא"ש סוגיא זו (וצ"ע על כל פוסקים ראשונים ואחרונים שהשמיטו דין זה דהיכא דאיכא גט מסייע) אלא מטעם אתר נאמנת אף שאין הגט בידה כמ"ש ר"ן במיגו דאי בעי היתה נוטלת הגט משליש קודם שבאה לב"ד וזה ברור

ועוד דאיכא ג"כ קלא דלא פסיק דמסייע לה ומעיזה ודאי מצד קול אין להתיר ולא מטעמי' שכתב מר דלא אתחזק בב"ד דאף אי אתחזק בב"ד לא מהני רק להחמיר לאסרה לעלמא או לכהן אי יצא קול ככה שנתקדשה ונתגרשה אבל ודאי לא מהני להתיר א"א לעלמא והוא פשוט וכ"כ הריב"ש בהדיא סי' תק"ד. ועוד דהא הוי קטטה ביניהם והוא נשא אשה אחרת וכבר כתב הטור סי' קנ"ב והשו"ע סי' י"ז דבכה"ג מעיזה אף דהר"א ששון סי' רי"ט פי' בפשיטות דהאי קטטה איירי כדאמרינן בגמ' שאמרה נתגרשה בפני פלוני ופלוני ובאו ואמרו להד"מ ותמה על הרא"ש והטור שלא כ"כ בהדיא (ואפשר שלכך לא כתבו הטור והמחבר גבי טוענת אין לו גבורת אנשים דסי' קנ"ד ס"ז רק חילוק דתובעת כתובה ולא הזכירו החילוק דקטטה משום דבשלמא גרשתני אינה נאמנת דכבר הוחזקה שקרנית אטענה זו משא"כ אטענת גבורת אנשים לא הוחזקה אבל ז"א דהא קיי"ל דבקטטה אינה נאמנת לומר מת בעלי אף שלא הוחזקה שקרנית אזה ולחד מ"ד הטעם משום דמשקרה ולא משום דבדדמי)

עוד הקשה הר"א ששון דלמ"ד דבקטטה טעם משום דאמרה בדדמי לא משום דמשקרה אמאי אינה נאמנת הכא (ולק"מ דשאני הכא דאאותו טענה עצמה שאמרה גרשתני הוחזקה שקרנית משא"כ אטענת מת) אבל לענ"ד מסתימת הפוסקים דהכא בקטטה כ"ש א"נ דמעיזה והתם שאני דודאי משום קטטה כ"ש לא תקלקל עצמה לשקר או שלא יהא דייקא דשמא יבוא בעלה דמיתה אינה יכולה מכחישתו והא דלא הביאו הטור סי' קנ"ד דין דקטטה משום דבשלמא הכא דהחזקה דאינה מעיזה בפני בעלה אמרינן מכת הקטטה והשנאה מעיזה כו' אבל התם החזקה היא דאיכא כסופא לומר דברים כאלו ואלו לא הי' אמת לא הוה מעיזה פני' בפני ב"ד כדפרי' בהדיא ע"ש מה מהני הקטטה דהב"ד מה עשו לה שתעיז כנגדם ועוד דהיא הוחזקה שקרנית שאמרה שנתגרשה בפני ב"ד דק' לבוב ונתגלה ששקר הוא גם אביו של הרב הנ"ל הי' שמו מוהר"ר זכרי' מענדל ולא אליעזר. וע"א פשיטא שאין נאמן להתיר א"א לעלמא ומצד שאמר עד השני שבעלה אמר לו