זרע חיים עט

שנתגרשה ממנו הא אסקינן בפ' י"נ (דקל"ה) דבעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן וכ"פ הטור ר"ס קנ"ב. אלא דלכאורה יש כאן מקום עיון דהא כתבו רש"י ורשב"ם שם דהא דאינו נאמן במיגו דאי בעי מגרשה לה דהא מה"ט כשאמר זה בני נאמן דאם איתא דגירשה קלא אית ליה ע"ש וא"כ הכא דאיכא באמת קלא דלא פסק שנתגרשה יהא הבעל נאמן במיגו כמו באומר זה בני ואפשר דהיינו דפריך סתמא דתלמודא פ' התקבל (דף ס"ד) ולהמני' לבעל דארחב"א אמר ר' יוחנן בעל שאמר גרשתי נאמן אף דאסקינן בפ' י"נ דאינו נאמן ואמוראי אליבא דר' יוחנן מ"מ התם משמע דהוי קלא שגירשה ובכה"ג לכולי עלמא נאמן מיהו בלא"ה א"ש דפריך לר"ה בר: אבא יהי' דברי ר' יוחנן סתרי אהדדי אבל ז"א דלענד"נ פשוט דלכך אינו נאמן דכיון שהיא ודאי א"א אין מוציאין מחזקה מכח מיגו בעלמא דבעינן עדות גמורה להתיר א"א ומיגו לא הוי כעדים דאפי' כחזקה לא הוי דהא מיגו במקום חזקה לא אמרינן וכ"מ בחו"מ סי' ע"א דמיגו לא הוי רק כע"א לא מיבעיא לדעת הרשב"ם דכתב דהא דנאמן לומר שיש לי בנים אף דמוחזק באחים היינו בחזקה עלמא בלא עדים והטור סי' קנ"ו סתם כדבריו דאם יש עדים שיש לו אחים אינו נאמן לומר שיש לו בנים וכ"כ הרי"ו גם בשו"ע שם בשם י"א ע"ש הרי דלא מהני מיגו להוציא מחזקה היכא דאיכא עדים והכא איכא עדים שהיתה אשתו. (ובאמת צ"ע אכל הפוסקים וביחוד אהרשב"ם דלא מחלק כן ואפשר דאפי' אין עדים שהיה רק חזקה בעלמא אין נאמן הבעל לומר גירשה מטעם של הרשב"א) אלא דחזקה זו דמי כעדים דהא סוקלין ושורפין על החזקות אלא אפי' לסברא הראשונה שהביא שם בשו"ע והוא הרמב"ם דאפי' יש עדים שיש לו אחים נאמן לומר יש לי בנים היינו משום דלא מרע חזקה לגמרי רק הוא מתירה מצד אחר שיש לו בנים והיא אינה מוחזקת כלל באין לה בנים אבל להכחיש החזקה לא מהני מיגו דהא אסקינן בסי' קנ"ז דאם היה מוחזק באחים ואמר אין לי אחים אינו נאמן אף דהר"ן הביאו ב"י שם ס"ל דדוקא כשאומר לא הי' לי אחים מעולם הוא דאינו נאמן דמכחיש החזקה לגמרי אבל אין לי אחים נאמן דאפשר הי' לו אחים ומתו ומ"מ הא הוא עצמו אסיק דהרמב"ם לא ס"ל כן. וכן פסק הטור בשם הרי"ף ורא"ש וכ"פ בשו"ע שם דאפי' אין לו אחים אינו נאמן דמ"מ הוא מרע לחזקה דהא היתה בחזקת שיש לו אחים עד עכשו משא"כ ביש לי בנים דלא מרע כלל לחזקה והכא ג"כ כשאומר שגירשה מרע החזקה שהיתה בחזקת א"א עד הנה ודמי ממש לאין לי אחים ועוד דלא שייך לומר דהבעל נאמן כשאומר שגרשה אלא כשאומר כן בב"ד להתיר בלא חליצה דאמרינן מ"ל לשקר אי בעי מגרשה אבל ודאי מה שאמר בפני אחד דרך שמועה וסיפור דבריה בעלמא ודאי דאין סומכין להתיר א"א לעלמא ולא שייך בזה מיגו ודאי דיכול לחזור בו כל שלא אמר כן בב"ד וכיון דאיכא ב' עדים שחזר בו ואמר לא גרשתי אין לאשה זו תקנה עד שתביא ראיה גמורה מהב"ד דק"ק לבוב שנתגרשה בגט כשר או משני עדים כשרים שנתגרשה בפניהם בגט כשר וראו נתינת הגט לידה כי אפשר שאותו עד אחד שאמר שנתגרשה בפניו לא ראה נתינת הגט רק היה שם כשכתבו הגט או אח"כ וכמה פעמים אירע שנפסל הגט ודרך עולם כשרואין ענין כתיבת והתעסקות בגט אומרים שנתגרשה אף דודאי אלו היו ב' עדים שנת גרשה בפניהם אין לנו להחמיר בפרט בדיעבד מ"מ טוב שתביא עדות ברורה ויפה עשה כבוד תורתך שפירש אותם ועכ"פ צריכה גט משני אם לא תברר ותצא מזה ומזה. כל הנ"ל נ"ל ברור: תם ונשלם שאלות ותשובות