זרע חיים ע

היתה מותרת שבודאי ידוע לו שעל שמעון בעלה של זו מעידים

אך בעיקר שאלתו דמר שהכחישו זא"ז בחקירות הנה אף דלדעת הרא"ש והט"ו ס"ט שפסקו בפשיטות דבאחד אומר מת וא"א נהרג ה"ז תנשא ה"ה במחולקים בזמן לפי מאי דקיי"ל בח"מ דכל שגוף העדות תלוי בו מקרי דרישה וחקירה מ"מ הלא כבר כתב החלקת מחוקק דכיון דלד"מ מדמינן ובד"מ קיי"ל כהרמב"ם דאם הכחישו זא"ז בחקירות עדותן בטלה ואפי' כע"א לא הוי להרמב"ם א"כ ה"ה בעדות אשה העדות בטלה וגם חכם א' מקהלתנו הראה לי תשובה מאמ"ז רבן של בני הגולה מוהר"ר יהושע העשיל ז"ל במעשה כזה שהיו העדים מכחישים זא"ז בזמן שצידד לאסור לפי דעת הרמב"ם וט"ו בח"מ סי' ל' דס"ל דעדים שהוכחשו בחקירות בטלה בד"מ אך כתב שם להתיר דבד"מ גופא כתב בעה"ח הביאו ב"י ר"ס ל' די"א דאפי' הכחישו זא"ז בחקירות העדות קיימת וכתב שכן הכריעו חכמי לוניל דהוי עכ"פ כע"א ודלא כהרמב"ם דס"ל דאפי' ע"א לא הוי דלא כב"י שם וחמה על מור"ם שלא הביא דעת הי"א הנ"ל בשו"ע ועל דעת הי"א הנ"ל סמך אמ"ז ז"ל באותו תשובה להתיר

והנה בכתבי על הא"ע זה כמה שנים טרם נדפס החלקת מחוקק הוכחתי דאפי' בחקירות אם הוכחשו העדות קיימת אפי' ל"ד הרמב"ם וט"ו בחו"מ דשאני ד"מ דבעינן שיעידו העדים בב"ד ושיהיו כשרים וכיון דהכחישו זא"ז בחקירות א"כ האחד הוא עד שקר והוי רשע וקיי"ל נמצא אחד קרוב או פסול העדות בטלה אבל הכא דלא בעינן **(בנוב"ק סי' מ"ה מ"ו העלה ג"כ סברת רבינו וכ"כ הגרע"א והנתה"מ עי' תשו' רע"א סי' קכ"ד ופ"ז ואחרונים העירו להיפך מריטב"א פ"ק דמכות ד"ז:)** העדאת עדים כלל דאפי' עד מפי עד וקרובים או פסולים וגוי מסל"ת נאמן א"כ אין סברא כלל שיגרע העד השני שלא היינו צריכין לו כלל רק היתה מותרת ע"פ הראשון והב"ד לא קבלו העד השני כלל לצרפו עם הראשון רק כדי לעיין אח"כ על איזה מהן יותר כדאי לסמוך ולא לצרף זה לזה כלל כיון שגם לדברי השני מת. אלא שמכחישים זא"ז בחקירות וחד מינייהו משקר מ"מ השני אומר אמת ואמאי לא נסמוך על אחד מהם שאומר אמת. ואפי' בד"מ נ"ל אם ב' כתי עדים מכחישים זא"ז בחקירות דהעדות קיימת כיון דכת אחת אומרת אמת ולא נצטרף עם כת הפסול דהא קיי"ל זה בא בפ"ע ומעיד וכדא' ל"נ ב"ש וב"ה על ב' כתי עדים שזה אומר מנה וזה אומר מאחים שיש בכלל מאחים מנה ובגליון השו"ע שלי באה"ע כתבתי ג"כ דלא כהח"מ ושנ"ל דאפי' למ"ד סוף יבמות דבעינן בעדי נשים דו"ח היינו כדי שלא יוכל לחזור בו כדאיתא בתשו' הר"ן סי' מ"ז ונ"מ דאם הוזמו מפי ב' שא"ל עמנו הייתם או הוכחשו בחקירות מפי ב' או אמרו א"י הוי העדות בטלה אבל אי הכחישו זא"ז בחקירות ושניהם מודים שמת עדותם קיימת. ובזה א"ש הא דהקשה אמ"ז ז"ל בתשו' הנ"ל אמאי לא הביא פלוגתא דר"ט אר"ע במתני' דא"א מת וא"א נהרג דלר"ט העדות בטלה דהוה הכחשה בחקירות להרמב"ם דסייף וארירן מקרי חקירות משום דגם לר"ט דס"ל דבעינן דו"ח מודה לר"י ור"ש דאף דהכחישו זא"ז בחקירות העדות קיימת

ומיושב ג"כ הא דהוצרך הר"ן בר"ס מ"ז באחד שהעיד על מיתת יבם ואמר שהיה, שמו אברהם וב' הכחישוהו ואמרו שהיה שמו שמואל לטעם דהוי הכחשה בבדיקות דכשרה בד"מ דאי הוי הכחשה בחקירות בכה"ג שמוכחש מפי ב' הוה העדות של הע"א בטלה ונדחה הראיה שהביא הח"מ מהר"ן וגם אמ"ז ז"ל הביאו ע"ש. וגם מ"ש הח"מ דר"י ור"ש דס"ל בא"א מת וא"א נהרג ינשאו דוקא בצרות דהכחשה דצרה לאו הכחשה היא אבל בעדות דעלמא לא. ל"נ דא"כ ל"ל לר"י ור"ש לומר הואיל וזו וזו מודים שאינו קיים ינשאו הל"ל בקיצור ינשאו. ומה שחי' אמ"ז ז"ל דהיינו לאפוקי אם אחת מודה ואחת אינה מודה דלא ינשאו שתיהן אלא האחת וכפרש"י בהדיא במתני' נ"ל דרש"י לטעמיה אזיל דפי' בגמ' אהא דא"ר יוחנן אהא דקתני ברישא א"א מת וא"א לא מת לא תנשא אפי' תימא ר"מ בהא אפי' ר"מ מודה דכל לא מח בעדות אשה לאו הכחשה היא וז"ל לא מת לאו הכחשה היא דרבנן הימנוה לקמן עכ"ל ולפירושו לר"מ אין חולקין בין צרה לאחר דס"ל דצרה נאמנת לאסור ולהכחיש כמו אחר אלא דברישא דאו' לא מת וכל לא מח לאו הכחשה היא אפי' בעד דעלמא דהימנוה רבנן מטעם דהוי כתרי ואין דבריו של אחד במקום ב' אבל א"א מת וא"א נהרג כמו שהימנוה רבנן כבי תרי לזה שאומר מת כן הימנוהו רבנן כבי תרי לזה שאומר נהרג והוי כתרי ותרי והואיל ומכחישים זא"ז לא ינשאו ור"י ור"ש ס"ל דצרות אינן נאמנות להכחיש זא"ז והוצרך רש"י לפרש הא דתנן הואיל וזו וזו מודים שאינו קיים ינשאו דמשמע דאלו הוי מקרי הכחשה כדברי ר"מ הוי מודים דלא ינשאו הא לדידהו אפי' הוי הכחשה כדברי ר"מ לא ינשאו דצרה אין נאמנת להכחיש לדידהו לזה פי' דלא אחי אלא לאפוקי הא אחת מודה דלא ינשאו שתיהן אלא האחת כדתנן ברישא זו שאומרת מת תנשא כו' לזה אתי לאפוקי בסיפא דזו וזו מודים ינשאו שתיהן אבל מכ"ש אלו הוי ס"ל כדברי ר"מ דזה הוי הכחשה דינשאו דאין הצרה נאמנת על חבירתה לאסרה דלרש"י אין חילוק בין מכחשת בלא מת לאו' נהרג בכל ענין אין צרה נאמנת אבל גם רש"י מודה דאפי' בעדות דעלמא כיון דשניהם מודים דאין קיים אף שזה או' מת וז"א נהרג לא מקרי הכחשה ותנשא דאל"כ ל"ל לר"י ור"ש למתני כלל הואיל כו' הל"ל בקיצור ר"י ור"ש אומרים ינשאו אע"כ דאחי להורות דאפי' בעדות דעלמא דלאו צרות ג"כ ינשאו דאין זה הכחשה הואיל ושניהם מודים שאינו קיים אלא דק' לרש"י דהל"ל הואיל וזו וזו מודים לא הוי הכחשה ואנא ידענא דינשאו בין בצרות בין בעדות דעלמא לזה פירש דלכך תני הואיל כו' ינשאו שתיהן לאפוקי מרישא דלא תנשא אלא אחת ונ"ל דאפי' ר"מ מודה דבעדות דעלמא הואיל ושניהם מודים דאינו