זרע חיים סט

ועוד העיד איש זקן כמר שלמה שהי' הולך בספינה ותלה והי' מסוכן והי' שם איש אחד מתושבי קהלתנו למדן מהר"ר שמואל וירא שימות הזקן הנ"ל והוא הי' יודע בעדות האשה הנ"ל וצירף שם בספינה עוד שני אנשים נאמנים אתו והעיד הזקן בפניהם ג"כ ששמע ממיתת שמעון חייט הנ"ל והובא הב"ד לקהלתנו ובטרם שבא לידי נאבד הגביית ב"ד מיד השמש ושלחתי אחר יודעי הב"ד הזה והעידו על כל שהי' כתוב בגביית ב"ד שנאבד וגם השמש שנאבד הב"ד מידו העיד שכן הי' כחוב בו ושוב נזדמן מילתא שאני באתי למקום של שלמה הזקן הנ"ל ושאלתי אותו פא"פ בדבר בעל העגונה הנ"ל והעיד בפני דהיינו בפני ב"ד כדבריו הנ"ל אך הגיד שזה שנתיים ששמע ממיתת שמעון חייט הנ"ל ובב"ד שהעיד הר"ר מאיר הנ"ל מבואר שהאורח שהגיד לו שמת תוך שנת תל"ט לפ"ק. הגם שעדות אשה אין בודקין בדרישה וחקירה וגם אסור לדרוש ולחקור הרבה מ"מ כך אירע הדבר שסיפרו כן מתוך עדותן. הנה לולא זאת נלע"ד שהאשה הלזו מותרת להנשא ויש לי ראיות ברורות מהגמ' והפוסקים ומה לי להעלות ראיות לפני רום כת"ר הלא נהירין למר שבילי דגמ' והפוסקים כשבילי דמתא וכן הרב המורה היושב על כסא הוראה בק"ק ווילנא דעתו להתיר כאשר יש אתי במחוצתי תשובתו הרמה להתיר אך לא מלאו לבו להתיר בלתי הוראת כת"ר וכל זה דעתו להתיר אם לא מכחישים זא"ז אך באשר בעדותו של ר' מאיר מבואר שמת תוך שנת תל"ט ובעדות שלמה מבואר שמת זה שנתים שהגידו לפניו שמת ומכחישים זא"ז בדרישה דעדותן בטלה וכמ"ש בס' חלקת מחוקק וכן משמע בשו"ע סעי' כ"א אך כגון זאת צריך עיון מאחר דקיי"ל כל מקום שנאמן ע"א הרי הוא כתרי ואם בא ע"א והעיד שמת והתירוה ואח"כ בא ע"א ואמר לא מת קיי"ל לא תצא מהתירא הראשון אם לא שבאו שני עדים בב"א וז"א מת וז"א לא מת אז בטלה עדותן וזה מבואר במשנה ובגמ' דיבמות וגבי סוטה ועגלה ערופה ובפוסקים ואנחנו ב"ד כששמענו מפי ר' מאיר הנ"ל שהעיד שמת תוך שנת תל"ט והרי הוא כתרי ושוב אין עדות של שלמה יוכל להכחישו שהעידו זה אתר זה שהראשון הרי הוא כתרי אם יש לצדד לאיסור שלא חשבינן להראשון כתרי אלא כשהתירו לה הב"ד או איזה מורה והורו לה מותרת את להנשא וכאן עדיין לא הותרה הגם אני הדל באלפי תורה מיד שהעיד לפני הר"ר מאיר הנ"ל השבתי להאשה הנ"ל מותרת את להנשא אך לא רציתי להרים ראשי להורות עד שאצטרף עוד בעלי תריסין עכ"פ תרי מגדולי בעלי הוראה המפורסמים מפני זה תשוב כאלו התירו להנשא ולא תצא מהתירא הראשון ושוב אין עד שני יוכל להכחישו

ועוד נלענ"ד פשוט דמדאורייתא אין הדבר תלוי בהוראה אי התירוה או לא אלא הדבר תלוי אם באו זה אחר זה או באו בב"א תדע דהא אם נשאת ע"פ ע"א שלא בהוראת שום ב"ד ובלי שום מורה דקיי"ל אם נשאת לא תצא אע"ג שכתב הב"י בשו"ע בלשון י"א שלא תצא וכבר כתב בח"מ שלא ראה בזה מחלוקת אלא שהשואל טעה בזה כמבואר בדברי הר"ן ואי איתא דעיקר הדבר תלוי בהוראה א"כ כשנשאת בלא הוראה למה לא תצא הא הוי כאלו באו בב"א

אלא ע"כ הוראות חכם אינו רק גדר מדברי חז"ל ותדע דהא גבי סוטה ועגלה ערופה מיד כשבא הראשון והעיד אפי' בלי הוראה שוב אין השני יכול להכחישו הגם שרמ"א פסק דבעינן ב"ד של ג' להתירו ואין חכם יכול להתירה ביחידי כבר השיג עליו מהר"ם בס' ח"מ בראיות ברורות הגם שאין בידי להכריע בין הרים גדולים מ"מ בנ"ד שאני גליתי דעתי לאשה לדעתי מותרת את להנשא אך צריכין אנו לשאול לבעלי קרנים הגדולים מערכי ובזה אני מסופק אם העד השני הבא אח"כ יוכל להכחיש הראשון וחזר ושאלתי להמורה ר"מ ואב"ד דק"ק ווילנא ועדיין אין לי תשובה ממנו ולתשובתו דמר אנו מצפין ומחכים לשאוב מים חיים מבאר תורתו ולא ימנע את עצמו לעיין בענין העגונה העלובה הזו וביחוד שהיא רדופה להנשא. ושוב אחר גביות ב"ד הנ"ל בא אורח לקהלתנו והעיד ע"פ ב"ד כשר ששמע מפי עד שהיה בעיר רום הגדולה והגיד ענין מיתת שמעון חייט הנ"ל וסיבת מיתתו איך ומה הי' אך המגיד הראשון שהי' ברום הי' כופר ולע"ע חזר לדתנו ועושה תשובה אך לא נודע לנו בבירור אם עשה תשובה כהוגן והיה ראוי להעתיק הגביות ב"ד ולשלוח ליד כת"ר אך מ"כ נתוץ לדרכו וכאשר כתבתי הוא ברורה דמילי ולכן יהיו דברי אלה מעטים ושפע ברכות מרובים. כ"ד הכותב ברפיון ידים זעירא דמן חברייא אברהם בלא"א מ"ו ר"מ מהר"ר חיים זלה"ה פה ק"ק קידאן: וכל השואבים מים מבאר תורתו יעמדו על ברכתו: סימן ג. תשובת הגאון תפל"מ להגאון הנ"ל

ראיתי דברי מעל' והנה בגוף העדות לא אאריך באשר רומע"ל לא העתיק לשון העדים ובוודאי כפי הלשון שהעתיק מעל' שה"ר מאיר מקהלתכם העיד ששמע מאורח שזה שמעון חייט מקידאן מת דמשמע הלשון שמדברים באיש ידוע ושאורח היה מכירו שהי' בעלה של זו פשיטא דמהני אפי' לא הזכיר שם אביו אלא אף לפי מה שהגיד לי מ"כ דמר שהשמטת קולמוס הוא תיבת שזה אלא סתם אמר ששמעון חייט מקידאן מת ואפי' לא הי' האורח מכירו כלל מ"מ מהני לפי דעת רוב פוסקים דלא בעינן שיזכיר שם המדינה של העיר ולא חיישינן לב' עיירות ששמם שוים כיון שלא הוחזקו וגם שם אביו אף שלא הזכיר ולד' רוב אחרונים בעינן ג"כ שם אביו מ"מ כיון שאמר שהוא חייט הוה כשם אביו דכשהזכיר כינוי הוי כהזכיר שם אביו כדאי, בח' אחרונים אם ידוע שלא היה שם שום חייט ששמו שמעון או לא יצא משם גם כיון שהאורח סיפר לר"מ שהוא מקהלתכם הי' מכיר ששמעון חייט שמת הי' ג"כ מקהלתכם וכ"מ מל' מעל' שפשוט לו שלולי הכחשה