עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryזרע חיים

זרע חיים סז

Zerah Chaim 67 · זרע חיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

שאלות ותשובות סימן א מהגאון רבי ר' העשיל ז"ל מקראקא: ב"ה

הנה **(א"ה. יען שחסר לנו עצם הגב"ע לכן יש באיזה מקומות מחוסר הבנה בדברי רבינו אך אינו נוגע כ"כ לגופי חידושיו:)** על עדות של אליעזר בן אור שרגא שהעיד ששמע מהיהודים שבאו לקבור. שהיהודים הזכירו משה תתן משה פעטליצר שנהרג אף שלא הגידו קברנוהו. לכאורה יש להתיר מדברי מהר"י בן לב. דס"ל דעמפ"ע לא בעינן קברתיו. ובאמת דאהאי טעמא לחוד אין לסמוך. דכבר מתא לי' אמוחא הגאון מהר"א בן חיים. וגם אין הסברא נותנת שיהי' העד הב' נאמן יותר מן הראשון ולא אאריך בזה. כי כבר הארכתי בזה בתשובה אחרת. ואין להתיר נמי משום דאיכא עד שני יהודה ליב בר אברהם שראה שנהרג משה הנ"ל ובשני עדים לא אמרינן בדדמי כמו שכתב הרא"ש. זה אינו דהעד אליעזר הגיד מה ששמע מאחרים דהוה עמפ"ע. ולא הוי אלא כע"א וכן כתב בהדיא בתשובת מהר"י קולין דאף ששמע מפי שנים לא הוי אלא כע"א עיי"ש בסי' קע"ה. ולכאורה יש להתיר עפ"י עדות יהודא ליב. עפ"י סברת ר"ת דס"ל דהיכא דגופו וצורתו קיימת מעידין אפילו לאחר כמה ימים. וא"כ אף שהי' זה אחר ג' ימים שההריגה היתה ביום ו' והם באו ביום ב' ש"ד. ואף שהאחרונים חולקים על ר"ת. מ"מ הלא כתב בתשו' ב"י סי' ו' ד' קי"ב. וכן כתב בתשו' מהרי"ק שורש קכ"א דהיכא דהגוף שלם עם הפנים. י"ל דכו"ע מודה להר"ת. משמע דהב"י הסכים עם המהרי"ק. ועי' מש"כ בתשו' מהר"א ששון שנמנו ורבו. דהיכא דהוה ספק אם הוא תוך ג' אזלינן לקולא. וכבר כתב הב"י בתשובה סי' ז' דלדברי התו' היכא שיצא קול שמת פלוני ולאחר ג' ימים מצאו הרוג והכירוהו דמותר ממ"נ ע"ש וא"כ בנ"ד נמי י"ל ממ"נ. אם נימא שזה האיש הוא שראה העיד יהודה ליב ביום ו' שהרגוהו. א"כ נהרג משה הנ"ל. ואם לאו. ויש להסתפק שמא הוא אחר. וא"כ יש להסתפק דילמא זה האיש הוא תוך ג' ימים שנהרג. והוא הכיר אותו בטב"ע וכבר כתבתי דבספק תוך ג' ימים יש להקל. (ואף שהעיד יהודא ליב הנ"ל שהלכו הרקים אתר שני ימים. אפשר שהלכו ביום א' ועדיין הוא תוך ג')

ועוד יש להתירה כיון שהכיר הבגדים ואף דחוששין לשאלה נראה בנ"ד דלא חיישינן לשאלה. דדומה לזה קצת כתב בתשו' מהר"ם מפאדווא סי' ל"ו. שאם ראוהו שטבע בבגדים כאלו לא חיישינן לשאלה שמא שאל לאתר ואחר נטבע כאן. ה"נ י"ל בנ"ד. דזה אין סברא. כיון שקודם שבאו הריקים ראוהו במלבושים כאלו. אין חוששין שמא השאילם לאחר ואותו אתר נהרג כאן. אף דיש לחלק בין ההיא דמהר"ם מפאדווא לכאן. ואף דמהר"ם מפאדווא לא רצה לסמוך כשאמר סתם שהכיר הבגדים. דשמא לא הכיר בטב"ע. אלא בצבע ע"ש בתשו' הנ"ל. מ"מ כבר ראיתי בתשו' אתת בשם מהר"ל מפראג דס"ל דלא חיישינן לשאלה כלל. לתירוצא דרבא דקיי"ל סימנין דרבנן אין אנו צריכין כלל לומר דחוששין לשאלה. וא"כ הבו דלא לוסיף עלה

אכן יש לדקדק כיון דהעד אליעזר בן אור שרגא העיד שההריגה היתה בחודש אלול ביום ו'. והעד יהודא ליב העיד. שההריגה היתה ביום ו' סוף אב. וא"כ הכחישו זא"ז בדרישה ותקירה. ואף דקיי"ל דעידי נשים לא בעי דו"ח. מ"מ אם הכחישו זא"ז בדו"ח עדותן בטלה. דהא טעמא דלא בעינן דו"ח בע"נ הוא משום דהוי כד"מ כדאיתא שילהי יבמות. והרי בד"מ גופא קיי"ל דאם הכחישו זא"ז בדו"ח עדותן בטלה עיי' בטוש"ע חו"מ סי' ל' ואפילו כע"א לא הוי. גם בתשובת הר"ן סי' מ"ו (דף מ"ט ע"ב) מבואר דדוקא אם הכחישו זא"ז בבדיקות עדותן קיימת אבל לא בחקירות. אפילו בע"נ

ועוד מצאתי בגליון אלפסין בשלטי הגבורים שכתב וז"ל עדים המכחישין זא"ז. ז"א מת. וזה אומר נהרג. אין נאמנין עכ"ל. וא"כ בנידון דידן ק"ו. דהא א' אומר מת וא' אומר נהרג לא הוי לא דרישות ולא חקירות. לפי סברת הראב"ד בפ"ב מהל' עדות. ולפי דעת הסמ"ג. רק הרמב"ם ס"ל דכל מה שבגוף העדות. הוי כמו דו"ח כגון א' אומר בסייף וא' אומר בארירן מכ"ש היכא דהכחישו זא"ז בזמן דהזמה תלוי בו דל"ה עדות. ואף שלכאורה יש להביא ראי' ממתני' דפ' האשה שלום (דף קי"ז). דבכה"ג עדותן קיימת. דאיתא שם א' אומרת מת. וא' אומרת נהרג פליגי ר"מ ור"י ור"ש. וקיי"ל כר"י ור"ש. דהואיל ושניהם מודות דאינו קיים הרי אלו נאמנות. וכ"כ הרא"ש בתשובה הובא בטור סי' י"ז סעיף ח'. והב"י הקשה. למה הביאו בשם הרא"ש. הלא משנה שלימה היא. ע"ש. אך באמת יש **( ב) בח"מ באה"ע שם העיר ג"כ בזה וע"ש שהעיר בכמה מד' רבינו:)** לתמוה על הרא"ש מנ"ל להביא ראי' כלל ממתני' הנ"ל. דהא מוכת בגמרא מדפריך וליפלוג ר"מ ארישא. אר"א במחלוקת שנוי' ור"י ור"ש היא דטעמם דר"י ור"ש הוא דהצרה אינה נאמנת לאוסרה והא דקאמר הטעם הואיל ומודות שאינו קיים ינשאו. היינו לאפוקי אם א' מודה. וא' אינה מודה לא ינשאו שתיהן אלא האחת וכמו שפירש"י במתניתין ואפילו לאוקימתא דר"י דרישא דמתני' אתיא כר"מ. ומודה ר"מ דעדות צרה בזא"ז לאו כלום היא. או לפי' התוס' דוקא איירי רישא דמתני' בבת א' וצרה דוקא אינה נאמנת להכחישה בלא מת. וטעמא דר"מ