זרע חיים סא

ואיך מסיק הרשב"א שם אליבא דהראב"ד דס"ל ג"כ שאם נשאת לא תצא ומוכת לה מהא דפריך הש"ס בפ' התקבל שם ולהימנה מדרה"מ דע"כ ר"ל דאם נשאת לא תצא ואעפ"י שיש עדים כבר שהיא אשת איש

ומה שנראה ליישב בזה דבל"ז צריך להבין לפי' הרשב"א דס"ל דאפי' למ"ד דאתמר דרה"מ אפי' שלא בפניו דמ"מ אם באו עדים שהיא א"א ואח"כ נשאת תצא א"כ מאי פריך הש"ס שם (בדף כ"ב) בדין שנים אומרים נתגרשה וש"א לא נתגרשה ומי חציפא כולי האי והאמר רה"מ כו' והלא שם הוא שלא בפניו דומיא דרישא בשנים אומרים מת, כו' אלא דפריך למ"ד דאתמר דרה"מ אפי' שלא בפניו כמ"ש בס' השיטה בשם הרשב"א גופי' (והארכנו בזה בס' מה"צ אות ד') והשתא מאי קו' דהא אפי' למ"ד דאתמר דרה"מ אפי' שלא בפניו מ"מ כל שבאו: עדים תחילה ואח"כ נשאת תצא והתם איירי להדיא בבאו עדים תחילה כדאמר התם ראה ר"י דבריו של רמב"י וכו' ומשו"ה אמר התם דתצא לכו"ע ובהכרח לומר דס"ל להש"ס (דף מ"ד) דאתמר דרה"מ אפי' שלא בפניו שאם נשאת ואח"כ באו עדים לא תצא כיון דסמכינן אחזקה זו בדיעבד כשל תורה אין לחלק בין נשאת תחילה לבאו עדים ואח"כ נשאת והא דדייקא מתני' דאם באו עדים תחילה ואח"כ נשאת תצא משום קנס אתי' כר' מנחם בר' יוסי דקנים נמי גבי תרי ותרי ומחלק בין נשאת תחילה לבאו עדים ואח"כ נשאת שתצא משום קנס אבל לרבנן דרמב"י דס"ל בדין תרי ותרי דאפי' באו עדים תחילה ונשאת באיסור נמי לא תצא ולא קנסי' א"כ גבי גירושין נמי אמאי תצא להימנא מדרה"מ כמו גבי מיתה דהא הכא נמי איכא חזקה דרה"מ דאינה יכולה מכחשתו כמו חזקת דייקא ומנסבה דגבי מיתה וא"כ מיושב שפיר ד' הראב"ד דלעיל דלפי"מ דקיי"ל כרבנן דרמב"י קם דינא באומרת גירשתני דאם נשאת לא תצא בכל ענין אפי' באו עדים תחילה שהיא א"א מש"ה פריך שפיר בגיטין שם דלהימנה מדרה"מ דאם נשאת לא תצא כמ"ש הרשב"א שם לשיטת הראב"ד וכ"ז לפי דרכו של הרשב"א ז"ל שם

אמנם לפמ"ש התוס' בכתובות שם ד"ה מאן דמתני כו' דגם למאן דמתני. לה ארישא נמי מצי סבר דלא ניסת ממש אלא אפי' התירוה להנשא לא תצא מהתירא ושרי' להנשא לכתחילה. מעיקרא לק"מ על הראב"ד ז"ל דלפי"ז אזדא לה האי דיוקא דלעיל לענין אם באו עדים תחילה שתצא אפי' בדיעבד לגמרי דהא לא איירי מתני' מדיעבד כלל אלא בלכתחילה לחוד דודאי אם באו עדים תחילה לא שרינן לה להנשא לכתחילה אבל בדיעבד אם נשאת לא תצא בכל ענין כנ"ל: דברי ידידו ש"ב הק' משה זאב בעהמ"ס מה"צ בלא"א הרב המאוה"ג המפו' מוה' אליעזר נ"י: תשובת המחבר להגאון הנ"ל

הנה בעיקרי הדברים אשר עיני מעכ"ת ראו מ"ש להשיג על ספרו מרה"צ שתפס על הב"ש סי' י"ז סק"ד במש"ש דאם נתקדשה בפני בעלה מותרת להמקדש ומעכ"ת טען עליו מדיוק לשון הראב"ד ומד' חי' הרשב"א שמצא בו להדיא כן דלא כהב"ש וע"ז השגתי על מעכ"ת אשר שאלו על בית שמואל בשתים ולא עלתה לו. דמהראב"ד ליכא למשמע מידי לפי הבנת פשט דברי הב"ש, ומד' חי' הרשב"א אינו ענין כלל לנידון דהב"ש דשם שלא בפניו קאמר ועתה ראיתי למעכת"ה שכתב ואני תמה ביותר על תמיהתו זאת כו'. גם מה שהנית מר בכוונת הב"ש כו' ליתא כו'. לא אדוני בדבר הזה יסלח לי ידידי נ"י שמתחילה לא שגבה התמי' בעיני שגם מבחר אנושי לא ימלט מן השגיאה עתה גדלה התמי' בעיני יותר על שלאחר העיון עדיין אינו חוזר בו ואף שמאוד חביב עלי מעכ"ת אהבת נעורים בל תשכח לנצח. אבל מה אעשה האמת חביב מן הכל. ואתחיל כסדר שכתוב אצלי מקודם בכוונת ד' הב"ש דאני כתבתי בפשט דבריו דר"ל לחלק בין אומרת גרשתני בין נתקדשה בפני בעלה דכולי האי לא היתה מעיזה. ומעכת"ה כתב דכוונת הב"ש לחלק בין אומרת גרשתני דהוה לכתחילה משא"כ בנתקדשה דהוה כדיעבד כמ"ש בארוכה. תמה אני דהרי הב"ש להדי' אינו אומר כן דהא כתב הב"ש אהא דכתבו הר"ן והמגיד דאסורה להנשא לא איירי בנתקדשה בפני בעלה אלא אם אומרת גרשתני כו' אבל אם נתקדשה בפני בעלה מותרת להמקדש עכ"ל הרי להדיא דהב"ש דייק בדבריו תרי זימני בנתקדשה בפני בעלה דלפמ"ש מעכ"ת דכוונתו לחלק בין לכתחילה לדיעבד לא הול"ל בפני בעלה אלא בגרשתני גופא הול"ל דהיינו לכתחילה אבל אם נתקדשה אח"כ מותרת להמקדש וכ"מ להדיא ג"כ מסיום ד' הב"ש שכ' וי"א קמאי שהביא הרמ"א לא קאי אלא אם אמרה גרשתני וי"א בתראי מוסיפים דבזה"ז כו' ואלו לד' מעכ"ת שמחלק בין לכתחילה לדיעבד לחוד איך אפשר לומר די"א קמאי ר"ל דלכתחלה הא הי"א קמאי להדי' כ' הרמ"א י"א דוקא לענין שקדושין תופסין בה נאמנת וצריכה גט כו' הרי דבדיעבד קאמר וכמ"ש מעכ"ת בעצמו אח"כ בד' הרמ"א שכ' צריכה גט כו' משמע להדיא דאסורה להמקדש ג"כ א"ו כמ"ש והרמ"א קאי על אומרת בפניו גרשתני נאמנת כו' דהיינו לענין שקדושין תופסין בה כו' וכ"ז פשיט וברור בכוונת הב"ש ולא להוציא מפשוטו ולעשותו כטועה ח"ו וזה שהכריחו לחלק כן בכדי לפרש הנ"מ בין י"א קמאי שהביא הרמ"א לי"א בתראי ולא כמ"ש מעכת"ה דהב"ש דקדק כן מל' הרמ"א שכ' אבל אינה נאמנת להנשא לאתר ול"ק דאינה נאמנת להנשא אפי' לזה שנתקדשה וכ"ש לאתר כו' ומדכתב דאינה נאמנת להנשא לאחר משמע דאגרשתני קאי כשלא נתקדשה אבל לזה שנתקדשה שרי' דהוה כדיעבד וע"ז השבתי ולשון הראב"ד כו'