זרע חיים כח

והי' נ"ל לחלק דמורד גרע טפי מאין לו ג"א. ובמורד אפי' אינה באה מ"ט כותבין עליו אג"מ אלא דא"א לומר כן בהרשב"א דהא הוציא זה דבעינן באה מ"ט מסוגיא דפ' אעפ"י ושם לענין מורד איירי דבעי' במ"ט. לולי דברי הרשב"א ליכא לאקשוי' מהא דמורד להא דאמרינן אין נזקקי' לה אא"כ במ"ט דיש לחלק בין שומרת יבם לנשואה וכמ"ש המשרים שהביאו הב"י סוס"י ע"ז וז"ל כותבין אגרת מרד לארוסה על הארוס אם אינו רוצה לישא אותה אחר שהגיע הזמן ודווקא בבאה מחמת טענה כו' כי אשת איש אם הוא מורד אינו צריך טענה מאחר שהיא משועבד להעונה ע"כ וכן כתב בחי' ריטב"א ע"ש בפ' אעפ"י וא"כ לדבריהם הנ"ל ניחא דלק"מ ממורד. ונר' דכ"ה ג"כ שיטת התוס' דלא הוקשה להם אלא מיבמה דחוזרין אצל גדול למכפיי' ולכן תי' ג"כ שפיר דהנ"מ בבאה מ"ט לכתוב עליו אגרת מרד כמש"ל. אבל להרשב"א הנ"ל דלא מחלק בין ארוסה ויבמה לנשואה ומדמי להו אהדדי הקל"ד כמש"ל

ולכאורה אין מקום לדברי הרשב"א הנ"ל אלא אי מתוקמת מתני' דהמורדת על בעלה כו' כמ"ד שם בגמ' מורדת ממלאכה ג"כ. וי"ל דבזה שוה וכן המורד על אשתו כו' כדאי' בגמ' באומר איני זן ואיני מפרנס אבל במורד מתשמיש י"ל דבעינן באה מ"ט לכתוב עליו אג"מ. אבל א"כ הא קיימ"ל כמ"ד מורד מתשמיש ע"ש ברא"ש. ויש לומר לפי זה לפלפולא בהא דאמרינן שם בגמ' מורדת ממאי ר"ה אמר מתשמיש. ריב"ח אמר ממלאכה תנן וכן המורד על אשתו כו' באומר איני זן ואיני מפרנס והאמר רב האומר איני זן כו' ויוציא ויתן כתובה כו' והקשו שם התוס' והרא"ש למ"ד מתשמיש נמי תקשי דע"כ מורד מתשמיש נמי כופין להוציא דאטו לעולם יוסיפו על כתובתה ותתעגן כל ימי' כו'. וי"ל מאי קא קשיא להו הא אמרינן לעיל שם אמר שמואל תבעה היא אין נזקקי' לה דלא מפקדא כו' אלא בבאה מ"ט כו' הרי דלא איכפת לן בעגונה בשלמא לפמש"ש בתי' א' דאין נזקקי' לכתוב אג"מ אבל מ"מ כופין אותו לחלוץ כו' ניחא אבל לפי מש"ש בתירוץ ב' דאיכא לפרושי בבאה מ"ט דווקא הרי דאין נזקקי' לה כלל כשאינה באה מ"ט ולא איכפת לן בעגונה אבל לפמשנ"ת ניחא דהשתא דקיימינן אליבא דמ"ד מורדת מתשמיש דווקא א"כ ה"ה וכן המורד כו' כותבין עליו אף אגרת מרד אף באינה באה מ"ט הרי דלא בעינן בהא באה מ"ט וע"כ או דמחלקינן בין שו"י לנשואה או דלא ס"ל כשמואל דסוגי' דהתם כלל ועפ"ז יש לתרץ קו' הש"ך בפלפולו באות מ"ו דתקשי להו בין לרב בין לשמואל כו' ע"ש ודו"ק

אולם לדינא נראה לפענ"ד להשוות דעת הרשב"א עם דעת המשרים הנ"ל לחלק בין ארוסה דבעינן באה מ"ט בין נשואה דלא בעינן באה מ"ט דבלא"ה יש לה טענה מעליותא ואע"ג דהרשב"א מדמי להו אהדדי כמש"ל י"ל דעד כאן לא מדמי הרשב"א נשואה לארוסה ושו"י דבעינן באה מ"ט ומשמע לי' כן מסוגי' דפ' אעפ"י ודסוף פ' הבע"י דבעינן התם ג"כ באה מ"ט וכמש"ל היינו עכ"פ כשאינו מורד ברצון כמו באין לו ג"א ודמי בהא לשו"י דבעינן באה מ"ט לכתוב עליו אג"מ וה"נ בנשואה אם לא באה מ"ט אין ב"ד נזקקים לכתוב עליו אג"מ להוסיף על כתובתה הואיל דשיעבד א"ע דהרי על שיעבודו אנוס הוא ואפי' תוס' שחייב א"ע לה א"צ ליתן עיין ב"ש ס"ק י"ט] משא"כ במורד ברצון לנשואה דשיעבד א"ע לה בעינן במ"ט וכמ"ש המשרים דאשת איש אם הוא מורד לא בעינן באה מ"ט מאחר שהוא משעובד לעונה ע"כ כייפינן לי' עכ"פ בכל מידי דאפשר וכותבין עליו אג"מ כנ"ל נכון: ולפי"ז עולים כל סוגי' הגמ' כהוגן הסוגי' דפ' אעפ"י וסוגי' דס"פ הבע"י דבעינן בבאה מ"ט וסוגי' דמורד על אשתו דלא צריכין בהא מ"ט כלל ועיין במרדכי פ' הבע"י דמחלק ג"כ בע"א בין מידי דפשע או לא ע"ש ודוק

ועפי"ז א"ש מאוד ג"כ ד' הרשב"א בתשו' סי' תרצ"ג במש"ש במי שהורגל לכעוס ולהוציא את אשתו תמיד כו' ועוד דכל שמשלחה מביתו ה"ה כמורד מתשמיש ואם רצתה מוסיף לה ב' דינרין בשבת כמו ששנינו בפ' אעפ"י וכו' ע"ש דלפ"ד בשאר תשו' דלענין אג"מ בעינן במ"ט הו"ל לפרש דהיינו בבמ"ט ולפמ"ש ניחא דבכה"ג כע"מ דלא בעינן במ"ט כיון דמשעובד לה והוא מורד וא"ש. והשתא זכינו לדין ג"כ באומר אי איפשי אלא אני בבגדי כי' דצדקו ד' הח"מ וב"ש בסס"י ע"ז דכותבין אף בהא אג"מ וליכא למימר כמש"ל כיון דבזה ל"ש באה מ"ט דז"א דהא במורד לא בעינן באה מ"ט כמ"ש ומה לי מורד כולה כו: יב

והנה כתב בהג"א שם בפ' אעפ"י גבי לא רצה לחלוץ ולא לייבם דחוזרין אצל גדול למכפיי' ואומרים לו או כנוס או פטור דדווקא בבאה מ"ט אבל לא באה מ"ט לא פר"י עכ"ל. והש"ך באות כ"ח לפ"ד דהרכיב ד' הרשב"א עם ד' הג"א הנ"ל דמ"ש באה מ"ט הוא לענין כפיי' בשוטים דווקא והשיג עליהם כיון דכאן מונע כל עניני אישות כופין בשוטים אפי' אינה באה מ"ט וכ' וגם ממה שיצא להג"א כן הוא ממ"ש התוס' בד"ה תבעה היא כו' שכ' על הך דהחולץ הנ"ל בתי' ב' א"נ משום דהיא גופא איכא לפרושא בבאה מ"ט. וז"א דכוונת התוס' דלהכי לא פריך מהתם אבל וודאי לקושטא דמלתא אפי' אינה באה מ"ט דינא הכא וכ"מ מתוס' ר"פ המדיר ופ' הבע"י שהקשו מהך דהחולץ דאמרי' למכפיי' אהך דהמדיר והוצרכו לתרץ דשאני התם דמונע כל עניני אישות כו' אלמא אפי' אינה באה מ"ט דהא הך דהמדיר ודאי לא איירי בבאה מ"ט עכ"ד. והנה מ"ש בדברי הרשב"א כבר בארתי לעיל דליתא כלל וגם בד' הג"א הנ"ל