זרע חיים כא

והנה ע"ד שכתבנו לעיל בשיטת המהרי"ק וב"ז דלאו דווקא בפניו ממש כו' כמשנ"ת לעיל בשיטת החולקים דאליבא דמ"ד בפניו בעינן בפניו ממש. נ"ל דמצ"ל עד"ז לרב הונא דס"ל אפי' של בפניו י"ל דבדיוק קאמר ר' הונא פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר כו' ולא נקט אומרת גרושה אני כו' דבכה"ג באמרת גרשתני גם ר"ה מודה דל"ש חזקה דאינה מעיזה שלא בפניו בדבורה לבד ובפרט להתירה עי"ז אלא דווקא בפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר דעבדה עובדא בנפשה ובפירסום כולי האי בכה"ג אף שלא בפניו ע"כ סמכה דעתה שאם יבוא האיש לביתו גם בפניו תענה אמרי' ותאמר גרשתני כולי האי לא מיחפצא ואינה מעיזה [כמש"ל דבכה"ג ס"ל קצת פוסקים דהיינו בפניו וכמ"ש גם כן הש"ך לחלק בין אומרת גרשתני לנתקדשה. ועיין ג"כ בב"ש ס"ק ג' מ"ש לחלק בין אומרת גרשתני לנתקדשה כמשי"ת לקמן

ומעתה ג"כ א"ש הא דפ' ב' דכתובות הנ"ל דקודם שנשאת ואומרת גרושה אני כיון דאין כאן אלא אמירה בלבד אינה נאמנת אלא דווקא בשביל מיגו ואחר שנשאת כדין ובאו עדים שהיתה אשת איש אע"ג דלית לה מיגו מ"מ כיון שנשאת שפיר אמרינן דלא תצא משום חזקה דאינה מעיזה להנשא לזר תחת אישה כמש"ל. וניחא ג"כ מה דס"ד שם בגמ' לומר דברב המנונא קמיפלגי כו' וס"ד דבכה"ג דמי לדרה"מ באומרת בפניו גרשתני ומסיק לא דכ"ע אית לי' דרב המנונא כי פליגי שלא בפניו כו' כמובן ודו"ק

והנה התוס' דלא ניחא להו לומר דהא רב הונא בנתקדשה לאחר ס"ל שלא בפניו נמי אינה מעיזה לענין אם נשאת שלא תצא כמש"ל וי"ל דטעמם פשוט דהא במתני' שם בכתוב' אמרינן ואם משנשאת באו עדים ל"ח ופליגי בהא אי קאי ארישא ושלא בפניו נמי אינה מעיזה כו' כדאי' התם עכ"פ מוכח להדי' דלכ"ע דאם באו עדים ואחר כך נשאת תצא ול"א דלא תצא למ"ד שלא בפניו נמי אינה מעיזה אע"ג דנשאת. חדא ועוד קאמינא דהא דבגמ' שם אמרינן אמר אבוה דשמואל לא נשאת נשאת ממש אלא כיון שהתירוה להנשא אעפ"י שלא נשאת לא תצא מהתירה הראשון ולמ"ש אי אפשר כאן לומר משום חזקה דאינה מעיזה. וע"כ צ"ל משום מיגו שהי' לה ולא מסתבר להו לומר דהא דאבוה דשמואל לא קאי כ"א אשבוי' ולא ארישא. ועוד דהא התוס' שם בד"ה מאן דמתני לה ארישא כ"ש אסיפא כ' וא"ת מנ"ל דלמא אסיפא לא מצי קאי דאפי' באו עדים ואח"כ נשאת לא תצא ולמאי דפרישית בסמוך לא נשאת נשאת ממש א"ש עכ"ד. הרי לפי דבריהם מוכרח למאן דמתני לה ארישא ג"כ לא נשאת ממש וא"כ לשיטתם הנ"ל א"א לומר כמש"ל

וכן מצאתי במהרי"ק בשורש ע"ב בד"ה ועל אשר תרצתי בכתבי הא' דלמ"ד דאתמר דרה"מ אפי' שלא בפניו דהיינו באותו מדינה להתירה להנשא לכתחילה ובמדינה אחרת לענין שאם נשאת ל"ת כו' שדן שם כן מד' התוס' הנ"ל וכמ"ש. ע"ש בארוכה וכתב ויש לתמוה דאמאי ל"א אנן נחתינן לה ואנן מסלקינן לה מאחר שבאו עדים קודם שנשאת כו' ויצא לחלק לפ"ז בין באו עדים קודם שהתירוהו להנשא דעדיין לא פקע מחזקת א"א משא"כ בהתירוהו להנשא כיון דהותרה שעה א' בב"ד [ולפ"ד צ"ע בנשאת מעצמה ואח"כ באו עדים]

אולם לדרכינו אין מזה תברא כ"כ דמצ"ל דאפי' נימא מאן דמתני לה ארישא אית לי' ג"כ הא דאבוה דשמואל [הגם דמצ"ל דר"ה פליג עם שמואל בגיטין שם לא ס"ל כן] מצ"ל דהיינו דווקא בשבוי'. ועוד התוס' שם ד"ה לא תצא מהתירא הראשון כ' דל"ל לענין אם נשאת דלא תצא אבל לכתחלה לא תנשא כדמשמע גבי בנחי' דמר שמואל דבסמוך שהתירן לכתחילה ע"כ. וא"כ מצ"ל דווקא בשבוי' אבל בגרושה אני דווקא לענין שאם נשאת דלא תצא משום חזקה דאינה מעיזה להנשא לזר תחת אישה כמש"ל. והיינו דווקא אם משהתירוהו להנשא באו עדים אבל אם באו עדים תחילה ולא התירוהו כלל להנשא אם נשאת אח"כ תצא כיון דנשאת שלא ברשות אתרע חזקתה הנ"ל. ומצאתי ג"כ בחי' הרשב"א דגיטין (דס"ד ע"ב) שכ' ג"כ לי"א אף שלא בפניו אם נשאת ל"ת אלא דבבאו עדים תחלה הואיל דעשתה שלא ברצון חכמים עש"ה וא"ש טל נכון ודו"ק היטב [ועיין תשו' ח"צ סי' ב' מ"ש בסוגי' דכתוב' בהא דר' מנחם בר יוסי ע"ש]

ונראה לי דזהו ג"כ דעת התוס' דפ' האשה שלום דף קי"ו ע"ב) במה שהקשו דנהימנה במיגו דגרשתני למ"ד אפי' שלא בפניו. ועיין במהרי"ק במה שטרח בד' התוס' הנ"ל ליישבו דהא אפי' למ"ד שלא בפניו היינו לענין שאם נשאת לא תצא ע"ש אבל אי נימא בדעתם לחומרא להצריכה גט בלבד כמו שנר' מדבריהם בגיטין אין מקום כלל לקושייתם הנ"ל [ודלא כס' ב"מ שפי' בסי' י"ז ע"פ ד' הא"ח הנ"ל. ולא נהירא. וגם נר' דאשתמיטתי' ד' מהרי"ק הנ"ל] ונר' דדעות חלוקות הם אליבא דמ"ד שלא בפניו כמו שנר' בחי' הרשב"א שם בריש דבריו לדעת האומרים בהא דרה"מ לכתחלה לא תנשא. שכ' וה"נ משמע לקמן בשילהי פ' המגרש דאר"ה א"א שפשטה ידה כו' אלמא דמדמינן הא דרה"מ לדר"ה ש"מ דווקא לחוש לה אלא שאם נשאת לא תצא דהא בפשטה ידה וקבלה קדושין שלא בפני בעלה ליכא מ"ד דמתירין אותה לשני אלא שנחוש לה וצריכה גט משני ואם מתו שניהם אסורה לכהן וחולצת ולא מתייבמת עכ"ל. הרי דנר' דס"ל בדעות זו דאפי' אם נשאת תצא אלא לחומרא להצריכה גט. וכן נר' מדבריו בפ' המגרש שם והיינו כד' התוס' בפ' המגרש הנ"ל. אולם מדברי התוס' דפ' האשה שלום ע"כ צ"ל כמ"ש דלמ"ד שלא בפניו אם נשאת לא תצא וכמש"ל: