זרע יעקב פז

כתב ויראה לי כיון דהכל ענין א' הי"ל לכתוב בה' מו"ל הדבר בשם רבותיו. ועוד דכתב שזה כמו מתנה ומה לנו לדעת אם הוא כמתנה או כמכר

ותי' דיש לחלק בין ערב להמחייב עצמו דאיכא גוונא דאע"ג דבמחייב עצמו לא מיהני בערב מיהני משום דבההיא הנאה דקא מיהמני ליה גמר ומשעבד נפשיה הכי נמי נימא אפי' מאן דאית ליה דבמחייב בדבר שא"ק לא מיהני בערב מהני משים דבההיא הנאה וכו' ולהכי בפי"א מהל' מכירה כתב דבר פשוט דאין שם חילק וכת' שם שזה כמו מתנה היא כלומר ואין זה כמו שעבוד ערב דשם יש חולקין אבל כאן כ"ע מודו ובערב הביא מחלוקת דהגאונים סוברים אעפ"י שבמחייב עצמו לא מהני בערב מהני מט' דפרישית ולכך כתב דיראה לו סברת עצמו דאפי' בערבות לא מהני ונמצא דדעתו בערבות היא ס' יחידאה דרבותיו אפשר דמודו בערבות כיש מן הגאונים וכיון דס' הרמב"ם ז"ל יחידאה היא בנ"ד אינו יכול המוחזק לומר קי"ל כוותיה ושוב נתקשה דמדברי ה"ה ז"ל נראה דסותר לדבריו והוא ז"ל ישבו שלא יסתרו דבריו ופי' דבריו לפי דעתו יע"ש. ואילו בסי' ק"ע כתב דראוי הוא ה"ה לסמוך עליו שכתב דרבותיו מודו לו אפי' בערב וכיון שכן יוכל הר' שלמה לומר קי"ל כדעת הרמב"ם ז"ל ורבותיו ז"ל ע"כ יע"ש

ואהמ"ר יראה דבספר מוהראד"ב שהי' לו להרב ז"ל לא הי' לו מאי דכתב אחר סיום התשו' דסי' קע"ו והוא דשם אחר דפ' להגיה כתב ז"ל אחרי כותבי מצאתי למוהריב"ל ז"ל בד' קמ"ה שעמד על לשון זה אלא שכתב שה"ה ז"ל חולק על זה ע"כ. א"כ מה מקים יש לקושייתו דהק' דהיא סותר למ"ש בסי' ק"ע דכתב ראוי הוא ה"ה ז"ל לסמוך עליו שכתב דרבותיו מידו ליה אפי' בערב וא"כ יכול המוחזק לומר קי"ל כהרמב"ם אין כאן קושייא כלל דהא מוהראד"ב ז"ל נשמר חזה דהוא פ' לדיניה כפי דעתי והמונח שהניח דרבותיו של הרמב"ם ז"ל חולקין בערב וכ' דגם ה"ה ז"ל הכי ס"ל כמ"ש וא"כ נשאר ס' הרמב"ם ז"ל יחידית. אבל אח"כ כשראה דברי מוהריב"ל שכתב דה"ה ס"ל דרבותיו קיימי כהרמב"ם אפי' בערב גם הוא חזר בו ועל זה כתב אחר סיומא דמילתא דראה דברי מוהריב"ל שכתב דה"ה חילק על זה ולהורות נתן דהאי דקאמר דאין המוחזק יכול לומר קי"ל הוא קודם ראות דברי מוהריב"ל מ"ש בדעת ה"ה ועל זה בסי' ק"ע פסקיה לדיניה כדעת מה שהבין מוהריב"ל בדברי ה"ה וכתב לה"ה אנו שומעים שכתב דמודו ליה רבותיו אפי' בערב וכיון שכן יכול הר' שלמה לומר קי"ל כוותייהו ובכן התשו' הולכות ישרות אשה אל אחותה. ודו"ק

אמנם ראיתי לה' משאת משה ז"ל בחה"מ סי' ל"ד שכתב כל בתר איפכא מאשר כתבנו דכתב וז"ל ועוד אני רואה בנ"ד שהי' שא' יצא ערב בדבר שאב"ק דמשתעבי' שפיר מדין ערבית וכו' דאיברא דהרמב"ם ז"ל ס"ל דאפי' בערב אינו משתעבד בדבר שא"ק כמ"ש בפכ"ה מה' מו"ל מיהו חזינא למוהריב"ל ז"ל בדקמ"ה שכתב דרבותיו של הרמב"ם ז"ל לית להו הכי וכו'. ותו איכא טעמא רבא בערבות לשיחול שעבודו דבההיא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשעבד נפשיה וכמ"ש מוהראד"ב ז"ל בסי' קע"ו דבמחייב לא מהני ובערב מהני מטעם הימנותא ונמצא לדברי הגדולים הנז' הר"מ יחיד הוא בדין ערב ובזה עלה בהסכמה דמשתעבד ולא ריע נ"ד משים דבר שא"ק ודלא כהרמב"ם ז"ל ושפיר מצי טריף לקוחות בנ"ד ע"כ יע"ש

ואהמ"ר דבריו נפלאו ממני דאיך מביא ראיה ממוהריב"ל ז"ל ומוהראד"ב שהרי מוהר"ש יונה ז"ל ערער על מוהריב"ל דלא השוה מדותיו דדבריו סותרים דבסוף כלל י"ב סי' ע"ו כתב שיכול המוחזק לומר קי"ל כהרמב"ם והביאו מר"ן החבי"ב ז"ל בסי' קל"א הגהט"ו אות ל"ה ולבסוף כתב ולענין הלכה הנה מוהרא"ל מטאלו"ן ז"ל ומוהרשד"ם והרש"ך ומוהרש"ח ומוהראד"ב והרדב"ז ז"ל כתבו שיכול המוחזק לומר קי"ל כהרמב"ם ורבותיו וגם ממוהראד"ב ליכא ראיה דכבר כתב הרמ"ל דדבריו סתרי אהדדי ולפי עניות דעתי נראה דדעת מוהראד"ב הוא דיכול המוחזק לומר קיי"ל וא"כ איך מביא ראי' מהרבנים הנז' כיון דלא ירדנו לסוף דעתם

ועוד דאפי' יהיבנא ליה כל דיליה דהרבנים הנז' סברי דס' הרמב"ם ז"ל יחידאה היא אפי"ה קשה דאיך לא חש לקמחיה ממוהרשד"ם ז"ל בכמה תשו' כמבואר בכנה"ג שם אות מ"ב דכתב דמי הוא אשר מלאו לבו להוציא ממון נגד הרמב"ם ורבותיו ולא חילק בין ערב להמחייב כי יש כמה תשובות מהם שהם המדברים בערב ולא שאני ליה. וגם הסמ"ע בסי' קל"א א"כ דבריו מתמיהין איך סגר הדלת שלא יאמר קי"ל כהרמב"ם ז"ל: