עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryזרע יעקב

זרע יעקב סט

Zera Yaakov 69 · זרע יעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

דהיינו הבהמ"ק היה בב' ידים. השיב בבלי אחד ורבי חייא שמו והכתיב ויבשת ידיו יצרו ידו כתיב והכתיב יצרו א"ר נחמן בר יצחק יצרו אצבעותיו כדכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך וגו' מתיבי השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע הכי קאמר מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר פי' דע"י שמתפללים הצדיקים על הגשמי' המטר יורד וזה מעיד לבריות שהם צדיקים עכ"ל

וראיתי למוהרש"א ז"ל בס' תאוה לעינים שהקש' דמאי קא מקשה רבי חייא לבר קפרא מדכתיב ויבשת ידיו יצרו דהא בר קפרא קרא אשכח ודריש ומקרא יליף לה ותיקשי קראי אהדדי דכתיב אף ידי יסדה ארץ דמשמע ידו א' וכתיב ויבשת ידיו יצרו דמשמע בב' ידים ומאי פריך ליה לבר קפרא דאטו בר קפרא מעצמו דריש דרשה זו דתיקשי ליה קראי וכן הקשה ה' אש דת פ' תרומה יע"ש

ולע"ד נראה לישב והוא דאי לאו דרשת בר קפרא לא הוה קשי ליה לר"ח מידי בקראי דהוה מתרץ קראי הכי דהיינו מאי דקאמר קרא אף ידי יסדה ארץ דמש' בחד יד הוה מוקי ליה ביסודתו דהיינו כשיסד הארץ ומאי דקאמר קרא ויבשת ידיו יצרו דהו"ל בתרתי ידים מיירי ביצירה דהיינו ביום היותו מכונן שמים וארץ היה בב' ידים וא"כ היו שקולים למעשה הצדיקים דהיינו הבהמ"ק דכתיב כוננו ידיך דמה אלו בב' את אלו בב' אמנם לבר קפרא דאחר גדולים מעשה צדיקים וכו' קשה דמשמע דלא מחלק בין יסדה ליצירה אלא הכל נעשה ביד א' דאלת"ה איך אמר גדולים מעשה הצדי' וכו' נימא שאני התם דמיירי ביצירה דהיינו בהיותו כונן הבהמ"ק כמש"ה כוננו ידיך אבל היסידה היתא ביד א' כמו הארץ אלא ודאי ע"כ צ"ל דב"ק ס"ל דמ"ש קרא אף ידי יסדה ארץ מיירי בין ביסידה ובין ביצרה דהכל היה ביד א' וא"כ קשה קרא דויבשת ידיו יצרו במאי מוקים ליה

עוד אפשר לומר באופן אחר דבלאו דרשת ב"ק לא הוה ק"ל לר"ח מידי דהוה ס"ל דה"ק קרא אף ידי יסדה ארץ דאיכה למידק מאי אף דקאמר ולמה פתח באף אלא ודאי ה"ק דידוע הוא דיד נקראת היד שמאל וכמ"ש במנחות דל"ו ע"ב ת"ר ידך זו שמאל אתה אומר שמאל או אינו אלא ימין ת"ל אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ופירש"י מדכתיב ידי וימיני ש"מ יד היינו שמאל יע"ש. וא"כ ה"ק אף ידי ר"ל לא מבעיא ימיני דפשיטא אלא אף ידי הנאמר בשמאל אף היא יסדה ארץ אמנם בשמים היה ימיני לבד כמש"ה וימיני טפחה שמים א"כ מעתה תו ל"ק מידי מקרא דויבשת ידיו יצרו דהב' מקראות שוים הם כאמור

אמנם לדעת בר קפרא דדרש דגדולים מעשה הצדיקים יותר ממעשה שמים וארץ בשלמא אי הוה קאמר גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים ניחא דמעשה הצדיקים היה בב' ידים ומעשה שמים היה ביד א' אלא מן הארץ נמי דקאמר קשה דמשמע דלא ס"ל דאף ידי להכי אתא כמו שפירשנו אלא אף דקאמר לאו דוקא אלא יד א' משמע דהיינו השמאל כמ"ש בגמ' וא"כ קשה עתה דהכתיב ויבשת ידיו יצרו

ולפי דרכינו למדנו דבריאת שמים וארץ הי' בשני ידים של כביכול השמים ביד ימין והארץ ביד שמאל כמ"ש במנחות ע"פ אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים כנז"ל. וצריך לתת טעם לזה ע"מ וע"מ ברא הקב"ה את השמים ביד ימין ואת הארץ ביד שמאל ולא להפיך. ואפשר לומר במאי דידוע מ"ש רבינו הק' האר"י ז"ל דשמים וארץ הם רומזים לזו"ן שמים רומז לז"א והארץ רומזת למלכות. וידוע דז"א הוא כחסד שהוא בקו ימין מ"ה. והמלכות היא בגבורה שהוא קו שמאל ב"ן. וכן עומדים זו"ן איהו בנצח שהוא קו ימין ואיהי בהוד שהוא קו שמאל. ולכן נבראו עפ"י מדותיו דהיינו השמים שהוא בקו ימין נברא ביד ימין והארץ שהיא בקו שמאל נבראת ביד שמאל וא"ש את"ם

וזה יהיה כונת טענת מה"ש בנתינת התורה שלא היו מניחים שיתנה לנו ואמרו בלשונם תנה הודך על השמים דנראה דכל טענתם היתה דצריך שהתורה יניחנה בשמים ולא תרד בארץ ולנו לדעת למה ולפי"ה ניחא והוא דכבר כתבנו דהשמים נבראו ביד ימין של הקב"ה וידוע דהתורה ניתנה ביד ימין של הקב"ה דכתיב מימינו אש דת למו וא"כ זאת היתה טענת מה"ש לומר דמאחר דהתורה והשמים הם אחוזים במקום אחד דהיינו בימינו א"כ תנה הודך על השמים כיון דיש להם שייכות זה עם זה לא כן בארץ שהיא בשמאל אבל הקב"ה לא הסכים על ידם מטעם דכיון דהארץ נבראת בשמאל דהיינו בדין א"כ אין לה קיום והעמדה אלא ע"י התורה שניתנה בימין דהיינו חסד דעולם חסד יבנה ובדין לבד אין העולם מתקיים. וזהו כונת מש"ה על מה אבדה הארץ על