זרע יעקב נו

ירויח בזה אלא ודאי וכו' והניחה בצ"ע

ולע"ד נראה לתרץ דלא אמרה הרב מוהרימ"ט ז"ל להא מלתא דבהעברה לחוד לא מהני אלא באיש שיש ספק בידו לדור שם בא"י ולא רצה וחזר אבל מרע"ה אה"נ שהוא הי"ל נחת רוח לישב שם וכמה תפילות התפלל אלא שלא רצה הקב"ה בזה מהטעמים הידועים וע"כ ביקש מהקב"ה לפחות אעברה נא דהיינו העברה לבד א"כ בכגון דא מידה מוהרימ"ט ז"ל כי זכות הוא לו דהוא אינו מדבר אלא על מי שיש בידו לישב שם והוא חוזר מני אור כי זה מורה כי לא חפץ בברכה ותרחק ממנו רח"ל

באופן דדבר זה דהיינו מי שהולך לא"י ע"מ לחזור אי איכא מצוה או לא במחלוקת הוא שנוי. דלדעת מוהרימ"ט ז"ל ס"ל דליכא מצוה ולדעת הרב טירת כסף ס"ל דאיכא מצוה. וכן הסכים ה' פני משה ז"ל בח"א סי' ה' והביא ג"כ משם הרב מ"ז מוהראנ"ח ז"ל בח"ב סי' מ"ג דאף בעליה ע"מ לחזור איכא מצוה וחיליה ממ"ש במ"ר ע"פ הראינו את מראיך אלו עולי רגלים וכו' יע"ש. גם מר"ן החביב ז"ל בא"ה סי' ע"ה הגהב"י אות כ"ז כתב שראה בשלטי הגבורים דאפילו ע"ד לחזור יש מצוה יע"ש וכבר הארכתי בזה בדרוש אחר ואכמ"ל

מעתה נבא לכונת המאמר דאפשר לומר דרבי אלעזר ורבינא קא מפלגי בפלגותא דהני רבוותא והוא דר' אלעזר ס"ל כדעת מוהראנ"ח וה' פ"מ וה' ט"כ ז"ל דסברי מרנן דבהעברה לחוד סגי ולז"א כל הדר בא"י והכל לאתויי אפי' שלא הלך להשתקע אלא לישב שם מעט זמן ואח"כ לחזור עכ"ז מצוה יקרא ושרויי בלא עון. אמנם רבינא ס"ל כדעת מוהרימ"ט ז"ל דס"ל דצריך שידור שם וישתקע לעולם דעי"ז סובל יסורין כי א"י ניתנה ביסורין וישיבתה קשה כמש"ה ויברכו את העם היושב בירושלים וע"י היסורין שסובל הוא דשרויי בלא עון מובטח לו שהוא בן העוה"ב כמש"ל לא כן כשהולך שם וחוזר דאינו סובל יסורין בישיבתה לא נאמר זה וז"ש אנן בסובלי חלאים מתנינן לה דצריך התמדה בא"י שידור בה ויסבול יסורין בישיבתה ועי"ז שרויי בלא עון

אשר עפי"ז אפשר לפרש כונת הפסוקים האמו' בסדר היום וכ"ת ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל: ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך: ויאמר אל נא תעזוב אותנו כי ע"כ ידעת חנותינו במדבר והיית לנו לעיניים: והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך: די"ל כפל הטוב כמה פעמים והיה די במ"ש פעם א' והטבנו לך. ועוד מאי היא ההטבה שייטיבו לו. ועוד למה אמר לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך יאמר לא אלך ודי. ועוד מ"ש כי ע"כ ידעת חנותינו במדבר מה נתינת טעם היא

ולפי"ה ניחא והכונה דמרע"ה קאי בשיט' מוהרימ"ט ז"ל דס"ל דצריך שידור דירה קבועה בא"י כדי לזכות לחיי עוה"ב ולז"א נוסעים וגו' לכה אתנו ר"ל כמו שאנחנו הולכים לקבוע דירתנו בא"י כמו כן אתה לכה אתנו ועי"ז והטבנו לך דהיינו הטוב ההוא הצפון לצדיקים לעוה"ב כי ה' דבר טוב על ישר' דהיינו העוה"ב דעוה"ב נק' טוב כמ"ש חז"ל אשריך וטוב לך אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב

אכן יתרו ע"ה רוח אחרת אתו וס"ל כדעת מוהראנ"ח וה' פ"מ ז"ל דס"ל דאפי' דרך העברה די בזה לזכות לעוה"ב ולז"א לא אלך ר"ל לדור דירת קבע כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך מפני שדירת א"י היא מ"י יסורין ואני זקן ואיני יכול לסבול יסורין משו"ה לא אלך להשתקע

וע"ז בא כמשיב מרע"ה אל נא תעזוב אותנו. וכ"ה איך אפשר שאני ס"ל כדעת מוהרימ"ט דצריך דירה תדירית והלא כששאלתי מאת ה' בדרך העברה שאלתי שאמרתי אעברה נא וכמ"ש לזה בא לתת טעם כי ע"כ ידעת חנותינו במדבר דשאני אני דאין ספק בידי לדור בקבע מפני גזרת ה' שגזר עלינו במדבר הזה וכו' א"כ מוכרח אני במעשי לשאול דרך העברה לא כן אתה דיש ספק בידך לדור דירת קבע לא די בהעברה אלא והיה כי תלך עמנו ר"ל כשתלך צריך שיהיה עמנו שוה לנו כמו שאנחנו הולכים לדור דירת קבע כמו כן אתה ובזה והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו דהיינו עוה"ב והטבנו לך ידי"ק

עוד אפשר לומר בכונת הכתובים באופן אתר בהקדים מ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' בכורים ה"ג וז"ל הגר מביא וקורא שנאמר לאברהם אב המון גוים נתתיך הרי הוא אב כל העולם כולו שנכנסין תחת כנפי השכי' ולאברהם היתה השבועה תחלה שירשו בניו את הארץ וכן כהנים ולויים מביאין וקורין מפני שיש להם ערי מגרש ע"כ

והקשה הרב משנה למלך ז"ל תמוה לי דאף