זרע יעקב נג

בית ישיב"ה בארעא הנה זה עומד במקום מקדש וקדשיו שרוי בלא עין אין ערוך אליו בתואר המעלה

זאת מצאנו בפ' בתרא דכתובות אמור רבנן בטעמא ואמור בכפלא. וז"ל א"ר אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנא' ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. א"ל רבינא לרב אשי אנן בסובלי חלאים מתנינן לה עכ"ל

והנה מפשט המאמר נראה דקא מפלגי רבינא עם רבי אלעזר וכמו שכן הבין הרב לח"מ ז"ל שכתב בפ"ה מה' מלכים הי"א וז"ל א"ל רבי' לר"א אנן בס"ח מתנינן לה כלו' דהאי קרא דבל יאמר שכן חליתי דמשמע שהוא מכופר מעון לא אמרי' ליה לענין דר בא"י אלא למי שסובל יסורין ורבינו פ' כר' אלעזר וכו' ע"כ הרי דכונתו לפרש דכונת רבינא לומר דאנן כפרת הדור בסובלי חלאים מתנינן לה אף בלא דירת א"י שהיסורין ממרקין העונות

וקשה דא"כ במאי קמפלגי ומאי אתא רבינא למימר דיסורים מכפרים בח"ל דאטו ר"א כיחש לו הא ומי א"ל דאינן מכפרים דקאמר הכי והלא ר"א מקרא הוא דורש דא"י מכפרת וה"ה דיסורי ח"ל יעשו כפרה. ועוד דמה בא להשמיענו רבינא דיסורים מכפרין העונות והלא זה החידוש ילפינן ליה מק"ו דשן ועין ולמא איצטריך לימוד אחר וכיוצא בזה הרבה להקשות על פירוש זה מהראנ"ח ז"ל בפ' ואתחנן יע"ש

אשר מחמת כן דחה פי' זה מוהראנ"ח ז"ל ופירש בדברי הש"ס דמ"ש רבינא אנן בסובלי חלאים מתנינן לה הכי פירושו הנה אתה אמרת דבזכותא דא"י לחוד שרוי בלא עון אמנם אנן בתנאי שיהיו סובלי יסורין בעינן דתרתי בעינן סובלי יסורין ויושב בא"י וכתב עוד דכן ראה למוהר"ם אלשיך ז"ל במראות הצובאות שפירש כן בכונת הפ' העם היושב בה נשוא עון וכו' דתרתי בעינן יסורין וא"י והוא ענין מאמר חז"ל שא"י הוא אחד מהדברים שאינן אלא ע"י יסורין יעש"ב. וכן נראה דהרב ז"ל בש"מ ס"ל הכי דשניהם מיירי בא"י ורבינא בא להוסיף דתרתי בעינן יע"ש כמ"ש היושב בה בחלאים וכו'

אמנם עדיין צריכים אנו למודעי מה טעם הוא כי א"י לחודא אינה מכפרת אם לא ע"י יסורין דממה נפשך אי א"י היא המכפרת הני יסורין מאי עביד. ואם היסורין הם המכפרין א"י מה זאת עושה ומאי חידושא דא"י מאחר דח"ל נמי זה מעשיהו

ולכן אני אומר דהנה אמת נכון הדבר דא"י מכפרת דהרי מקרא מלא דבר הכתוב וכפר אדמתו עמו האמנם צריכים אנו להקדים מ"ש הרב המקובל מוהר"ן שפירא ז"ל בס' טוב הארץ די"ז ע"ד וז"ל ודע כי א"י אינה מכפרת מהעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד אבל העונות הנפשות בארץ אינם נמחלים אלא ע"י יסורין וכו' יעש"ב והוא משם הרמ"ק זלה"ה הרי מבואר דא"י אינה מכפרת אלא את חטאות העם היושב בה אשר חטאו עליה אך אמנה עון עצמו אינו נמחק ובהצטרפות א"י והיסורים יש כח בהם בשניהם יחד לכפר חטא ועון וז"ש אין יסורין בלא עון

ובזה יובן כונת מאמרינו דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והוא דר' אליעזר אמר כל הדר בא"י שרויי בלא עון ונתקשה רבינא בדברי ר"א שאמר שרויי בלא עון דלא כך היא המדה דא"י אינה מכפרת אלא על החטאים ולא על העונות ואיך אמר שרויי בלא עון לזה בא רבינא לפרש דבריו ואמר אנן בסובלי חלאים מתנינן לה ר"ל דזה שאמר ר"א דהדר בא"י שרויי בלא עון לא די בדירה לחוד אלא בסובלי חלאים ויסורים

ויתכן דגם ר' אליעזר הכי ס"ל וכונתו במ"ש כל הדר בא"י שרויי בלא עון היינו ע"י יסורין ומה שלא פירש דבריו היינו דמסתמא כל מי שדר בא"י סובל יסורין כמו שעינינו הרואות דאין נקי מהיסורין אפי' אם יהיה עשיר כל אחד לפי דרכו והיינו טעמא כיון דעיקר נתינתה ביסורין מוכרח שלא יהיה אדם נקי מיסורין. וז"ש כל הדר בא"י והכל לאתויי אפי' אם תראה איזה אדם שהוא יושב שקט ושאנן מושפע ועומד אפי"ה סובל יסורים דכך היא המדה דישיבתה קשה מש"ה כל הדר בא"י שרוי בלא עון אלא דרבינא אתא לפרושי בפי' דצריך יסורין וכו'

וזהו ממש כוונת הכתוב ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון והכי קאמר אל יתרעם אדם היושב בארץ לאמר חליתי בטענת אומרו אחרי היותי מיושבי הארץ ויליד בית למה זה יהיה לי יסורין לכפרתי והלא א"י לחודא היא מכפרת ולמה לי יסורין אל יאמר כן משום דהעם היושב בה נשוא עון פי' דהוי נשוא עון ולא נשוי חטאה אין לו להתרעם על היסורין דמיצרך צריכי נמי היסורים כדי לעקור העון עצמו

אשר עפ"י קוטב זה יובן כמין חומר דברי רש"י ז"ל אשר בפ' אלו מגלחין דכ"ה ע"א בעובדא דרב הונא כשהעלו אותו מבבל לא"י לקוברו פירש"י וז"ל כד אסקוהו להתם לא"י לקוברו שכל הנקבר שם