זרע יעקב נ

במ"ש כאשר שמענו כן ראינו צל"ד מה זו שמיעה ומה זו ראיה ומה טעם הוא בעיר אלהים יכוננה וגי'. ועוד במ"ש דמינו אלהים חסדך מה דמות תערכו לו. ועוד במ"ש כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ דמי לא ידע בכל אלה כי תהלתו מקצה הארץ ועד קצהו ועוד במ"ש הר ציון תגלנה בנות יהודה ולכאורה נר' כי הכל אחד

אמנם עפי"ה הנה נכון והוא דכבר אמרנו דדעת הרמב"ם ז"ל דקדושת ירוש' לא דמייא לשאר ארצות של א"י דקדושתו לעולם ומפרישין תו"מ ויכולין להקריב קרבנות ועל זה קאמר גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו ר"ל דוקא ירוש' הוא מהולל מכל ארצות של א"י. וא"ת והרי כתב הרמב"ן ז"ל והביא ראיה מהספרי ומנאה בכלל המצות וירשת וישבת בה דהיא מצוה כוללת בכל א"י וז"ש יפה נוף משיש כל הארץ ר"ל קדוש' הארץ היא מהפשטת בכל ארצות של א"י לזה מתרץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב דהיינו הטעם עצמו של הרמב"ם שנתן דקדושת ירוש' מפני השכינה שכי' לא זזה משם לעולם וזהו קרית מלך רב ממ"ה הקב"ה כי שם ביתו נחלת שדי וא"ת נחזי אנן כי כפי ס' הר' חיים ליכא מצוה לדור בא"י ואדרבא מגרעות נתן לדור בה כי יש בה כמה מצות ואין העולם נזהרין בהם ונכשלים וז"ש אלקים בארמנותיה נודע למשגב ר"ל דוקא כשהוא כביכול בארמון על משכ' אזי יש קדושת הארץ ולקיים מצותיו אבל עתה בחרבנה אין כאן מצוה כלל ולזה בא כמשיב הכתוב כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו כלומר המלכים כי מאן מלכי רבנן נועדו רבני ארעא דישראל ורבני חו"ל ז"ל ותקנו להם תקנות מתרו' ומעשרות וגזרו על השמיטה ונשאר ארעא בקדושתה כמאז ומקדם וליכא מכשול כלל והוא ממש כמ"ש הרב הגדול כמוהר"י אזולאי זלה"ה כנז"ל

האמנם בני חוצה לארץ המה ראו כן תמהו מסברת התוס' שכתבו דבזה"ז איכא סכנת דרכים על כן נבהלו נחפזו משום סכנת דרכים לבא דרך יבשה וגם דרך ים לעלות בספינה שמא ח"ו תשבר אניות תרשיש כשם שנשברה אניות תרשיש לא יארע להם שמא תשבר הספינה ואיכא סכנה בדבר. לזה בא הכתוב להוציא מלבם חששה זו דבזה"ז ליכא למיחש והוא כמ"ש הרב המבי"ט ז"ל דבזמנינו ליכא סכנה כיון דאנו תחת מלכות התוג"ר ואיכא שלום במלכיות ושיירות מצויות בדרכים ביבשה ובים איכא ספינות בכל שנה שבאים ולא יארע להם שום נזק ועוד דלא תהא כהנת כפונדקית שהרי הסוחרים הם יוצאים ממקום למקום עם סחורתם ואינן חוששים לסכנת כ"ש במצות עלית א"י דאין אנו חוששים ורמינן אנפשין למייתי לא"י לאיצטעוריה בה ולפום צערא אגרא. כל זה רמזו לנו הכתובים דהיינו כאשר שמענו כן ראינו ר"ל כאשר שמענו מאבותינו הקדושי' שהיו עולים לא"י בדרך יבשה ובדרך ים ולא אירע להם שום נזק ח"ו כן ראינו דכל שנה שעולים בני ישראל הקדו' לארעא דישראל ואינם חוששים לסכנה וזהו בעיר ה' צבאות וגו' ואלהים יכוננה עד עולם סלה ר"ל דהוא מגן וצינה לשמור את בני ישראל מכל נזק והפסד משום ישוב א"י שיהא יכון לעולם. ועוד דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ וגו' ר"ל אנו עושים דמיון כשם שאתה עושה חסד עם כל קצוי ארץ דהיינו סוחרים שהולכים דרך ים ויבשה הם וממוניהם ואין חוששים לסכנה והם באים להודות את שמך על החסד שאתה עושה להם כן הם באים משום מצות ישוב א"י ואינם חוששים לסכנה יען כי צדק מלאה ימינך ר"ל שאתה מתנהג עמהם במדת החסד שהוא הימין. ובכן ישמח הר ציון עם בני חו"ל ותגדנה בני יהודה שהם הנולדים שם בא"י למען משפטיך ר"ל כפי המשפט אשר עשית כי בני חו"ל הבאים לא"י עם הנולדים בארץ משפט אחד יהיה להם כיון שמצטערים בהליכתם בארץ הם שוים בשכר אפי' שלא היתה הורתם ולידתם בקדושת הארץ

ועתה בא הכתוב לומר לנו דל"מ מי שעולה לא"י ע"מ לדור שם ולהשתקע דמצוה רבא קעביד אלא אפי' העולה שם לזיהר"א ע"מ לחזור אפי"ה מצוה קעביד וכדעת ה' פני משה וה' מ"ז מוהראנ"ח ז"ל דאית להו הכי ולז"א סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה ר"ל תעלו אפילו שאינו לדור בה כ"א לעשות הקפה א' ולסבב אותה ולראות המגדל והחומה וזהו ספרו מגדליה שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה ואפילו שאתם חוזרים אח"כ אפי"ה מצוה קעביד וכמ"ש בגמ' כל ההולך ד' אמות בא"י מתכפרים לו וכו' וכעת יגעתי כדי לקשר הפ' האחרון למען תספרו וגו' ויהיה המזמור שלם ולא מצאתי וה' יזכני לגומרו בטוב

אשר עפ"י דברי הרב פני חשה ז"ל דס"ל דאפי' בעליה לא"י לעשות ז ז'יהרא מצוה קעביד כמ"ש בגמ' כל ההולך ד' אמות בא"י מתכפרים לו עונותיו אפשר לפרש כונת המשורר שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים ו