זרע יעקב מ

וכמו כן צריכין אנו לדעת מ"ט אומרים למי שיוצא מא"י לחו"ל יצא פ' לשליחות דמה שייך לומר שם שליחות היה לנו לומר יצא לחו"ל וזאת השאלה שייך לנו

והנה לזה אמרתי כמ"ש בתיקונין ד"א ע"ב וז"ל כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו לית צפור אלא שכינתא דאיהי מתתרכא מאתרהא הה"ד שלא תשלח את האם האם דא שכינתא הה"ד ובפשעיכם שלחה אמכם. כן איש נודד ממקומו מאן דאיהו איש צדיק דאזל נע ונד מאתריה כשכינ' דאיתמר בה ולא מצאה היונה מנוח וגו' האי גרם למארי תורה דאינון אזלין מהתרכין וכו' ואלין עבדין לה דירה ופרחין עמה בכל אתר דאיהי פרחת כולהו מנדדין עמה בשליחוחא דילה ע"כ. וא"כ לז"א הלך לשליחות ר"ל להשתתף בשליחותא דשכי' שנא' בה ובפשפיכם שלחה אמכם וזה יכוין החכם שיוצא מא"י לח"ל. ושייך לקרות לכל מי שדר בא"י צדיק כמ"ש בתנחומ' כל הדר בא"י יק' צדיק דכתיב פרי צדיק עץ חיים

אמנם לשאלתינו הא' דלמה קורים לנו בשם שליח נראה שהטעם הוא כמש"ל משם הרב מוהרי"א ז"ל דע"י שבני ח"ל הם מחזיקים ביד אנשי א"י נעשים כל יושבי א"י שלוחי כל בני הגולה א"כ משו"ה קורין לבני א"י בשם שליח ר"ל אתה שלוחינו וע"י תהיה סליחתנו להיות לנו חלק בתורתם ותפלותכם

וממוצא דבר תשמע כמה וכמה צריכים בני ח"ל להחזיק ביד אנשי א"י לתומכם ולסעדם ככל הבא מידם העשיר ל"ו ירבה והדל לא ימעיט איש את רעהו יעזורו ולאח' יאמר חזק ונתחזק כדי שיהיה להם חלק בה' אלהי הארץ כנז'

ובזה פי' הרב הנז' כוונת המשורר מזמור פ"ז לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב נכבדות מדובר בך עיר האלקים סלה והכונה לומר אוהב ה' שערי ציון כלומר ארץ ישראל בכללה דציון היא העיקר וכל ארץ ישראל בכלל אוהב שערי תורה ותפלה של ארץ ישראל יותר מכל משכנות יעקב שבחוצה לארץ. ונתן טעם לדבר מדוע הקב"ה אוהב שערי תורה ותפילה של א"י יותר מש"ל ח"ל לז"א נכבדות שם תורה ותפילה שמתפללים והטעם משום שמדובר בך ר"ל כל מה שהם מדברים דברי התורה ודברי תפלה הוא בך מילין לצד עילאה בלי שום מסך ותערובת כלל לפי שהיא עיר האלהים סלה וכיון שהיא עירו המיוחדת לו כב יכול הם המדברים נגד פני עליון משא"כ בחוצה לארץ גם כי יתנו בגוים והתפללו בכונה אין זו דרך ישר לעלות אל ה' ריח ניחוח ביח"ד וז"ש נכבדות מדובר בך וגו' עכ"ל הזהב

ולעניות דעתי נראה לפרש המשך מזמור זה וכ"ת

לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש. אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב. נכבדות מדובר בך עיר האלקים סלה. אזכיר רהב ובבל לידעי הנה פלשת וצור עם כוש זה ילד שם. ולציון יאמר איש ואיש ילד בה והוא יכוננה עליון. ה' יספור בכתוב עמי' זה ילד שם סלה. ושרים כחללים כל מעייני בך

וכאשר ירדוף הקורא במזמור זה כל אשר בתוכו יתמה חדא במ"ש יסודתו בהררי קדש דנראה דהחיוב הוא לשורר להקב"ה דיסד לירוש' על ראש ההרים דאם היה בבקעה לא היה לנו לשורר והוא תימ' ועוד במ"ש אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב דנר' דהכתוב בא בכפלין דהא ציון ומשכנות יעקב הכל א' ועוד במ"ש נכבדות מדובר בך י"ל מאי נכבדות והרמ"א ז"ל פי' נכבדות הם הסנהדרין היושבים בה ועדין צריכי' אנו למודעי מה שיוכת יש לסנהדרין אצל משכנות יעק' ועוד במ"ש עיר האלקים סלה דפי לא ידע בכל אלה ועוד במ"ש אזכיר רהב ובבל וגו' מה שיכות יש לזה עם זה ואף לפי מ"ש הרב הנז' והקב"ה הוא זוכר לישראל העומדין בארצות אלו עדין צריך ביאור מהו זכירה זו ועוד מ"ש ולציון יאמר איש ואיש יולד בה איש א' הוא מיותר דבאיש א' סגי ועוד במ"ש ה'יספור בכתוב מה זו ספירה ומה זו כתיבה ועוד ומה זו חזרה זה ילד שם סלה דכבר מלתא אמורה איש ואיש ילד בה ועוד במ"ש ושרים וכו' כל מעייני בך ופי' הרב הנ"ז דעתידים ישראל לשורר כל המעיין ובוטח בה' וגם זה צריך ביאור

אמנם לע"ד אפשר לומר שהדברים מגיעים למאי דתמן תנינן בכתובות פ' ב' דיני גזרות הוא אומר לעלות לא"י והיא אומרת שלא לעלות כופין אותה לעלות ואם לאו תצא שלא בכתובה. וכתבו התוס' הוא אימר וכו' אינו נוהג בזה"ז דאיכא סכנת דרכים והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם עכ"ל

וראיתי להרב נתיבות משפט ז"ל בדהמ"ג שהקשה על דברי התו' דנ' מדבריהם דלטעמא דסכנת נפשות