זרע יעקב לט

דרוש למעלת א"י

איתמר במררשא הובא בילקוט תהלים וז"ל רצית ה' ארצך מי נושא עונם הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר העם היושב בה נשוא עון הרי החיים. ומנין אף המתים ת"ל וכפר אדמתו עמו מי מכפר על עמו אדמתו. אשריהם יושבי א"י שאין להם לא חטא ולא עון לא בחיים ולא במתים וכן הוא אומר נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה ואומר מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו וכו' עכ"ל

ראיתי הקדמה אחת צריכה אל הדרוש במדרש הנעלם פ' וירא דקי"ד ע"פ והיה הנשאר בציון וגו' דכל אינון דאישתארו בארעא קדי' דישראל דינא דילהון בירושלים וציון לכל דבר מלמד דכל א"י בכלל ירושלים היא יע"ש

ידוע הדבר ומפורסם הענין לפני מורי ורבותי כמה גדלה מעלת א"י כי רבה היא זאת הארץ חלק אלוה ממעל מעונה אלהי קדם מכון שבתו. כאשר חכמים ז"ל הגידו חכמי המדע כי תלמוד תורה שם יתנו וסדר ברכות ותפלות הנאמרים באמת בארץ ישראל החלו עולין דרך ישר זה שער השמים בלי שום מסך או עם שרים והיא עבודת ה' באמת. אכן יושבי תו"ל ארץ לא מטוהרה ממשלת שרי עם ועם כל תפלות וברכות ולימוד ומצוות עלו זה בנג"ב אויר ארץ העמים בלתי טהור והדברים עתיקים וגובה להן ליודעי חן

וראיתי להרב הגדול מוה"ד מוהרי"א ז"ל בס"ה ראש דוד פ' ויצא שחקר חקירת חכם דהנה מצינו גדולי ישראל תנאי ואמוראי ורבנן סבוראי וגדולים תקרי לב יושבי חו"ל והס כי לא להזכיר דלא עבדו את ה' כראוי. והתשובה לזה דכשם דרצה הקב"ה לזכות את ישראל כי לא יחדל אביון לזכות לעשירי עם יקנו עולמם בצדקות פזרונם. כן הדבר הזה כי הן בעון יושבי א'י קצרי יד עניים ואביונים וגזרות קשות ורעות באות עליהן יושבי המכתש ואין להם תקומה כ"א בצדקת בני הגולה החכם בחכמתו והעשיר בעושרו יחד כולם מחזיקים ביד שארית ישראל יושבי ארץ הקדש ומסורת בידינו גדול המעשה יותר מן העושה הנה כי כן יושבי א"י נעשים שלוחי כל בני הגולה לעבוד את ה' עבודה שלימה עבודה תמה וכל בני ישראל המחזיקים בידם יש להם חלק בתורתם ותפלתם דומה למ"ש חז"ל בתלמוד תורה כי בצל החכמה בצל הכסף ומחזיק יד החכם חלק כחלק יחדיו יחלוקו כנודע מראש מקדמי אר"ש שבטי ישורון יששכר וזבולון אחזיקו אחי ושותפי זה מתעסק וזה לומד כידוע וכזאת וכזאת קיום מצות ישיבת ארץ הקדושה ותלמוד ומעשה קדושים אשר בארץ כל בני הגולה המחזיקים שבתם וקימתם של באי הארץ נזונים בזרוע יחדיו יחלוקו

ודרך הלציי יש להסמיך זה בפסוקי מזמור קל"ד הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות שאו ידיכם קדש וברכו את ה'. הכונה הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' ברכה שלימה עבדי ה' יברכוהו ברכה תמה ברכתם ברכה אליו דוקא. והדר קאמר מאן עבדי ה' הם העומדים בבית ה' דהיינו ארץ ישראל ביתו ונחלת שדי ממרומים כי שם ביתו כנודע לכל איש בית אל יקראנו. ואמר בלילות כלומר בגליות הדומים ללילה כי הנה יום בא חשך שבת"ו וערפל חתולתו העריב שמשו אדקאי בשחרית. והעומד בארץ ישראל בגליות הן הן עבדי ה' וברכתם ברכה ועבודתם עבודה תמה בוקעת ועולה דרך ישר במסילה העולה בית אל מסילת שדה אשר ברכו ה' וזה שער השמים כנודע ועפ"י קוטב זה יתורץ החקירה של הרב עבודת ישראל ככתוב במא וגם עפי"ז יובן הפ' ונברכו בך כל משפחות

והשתא יקשה כי אחינו בית ישראל אבדיר"י אבדו"ר בארץ מרחקים מעבר לים רחוקים ומה תיקון יש להם כדי לברך את ה' ולעובדו עבודה תמה וברכה הראוייה. לז"א כלפי אחינו בית ישראל שבגולה שאו ידיכם קדש כלומ' התנדבו נדבות לקדש ידיכם דמי"ם מלאו להחזיק לבאי הארץ הקדושה ובזה וברכו את ה' גם אתם ברכה המיוחדת לה' דוקא שיש לכם חלק טוב בעבודת אחיכם יושבי הארץ דנעשים כל יושבי ארץ ישראל שלוחי כל בני הגולה כאמור

אשר בזה נראה לי לתת טעם לשבח על מה שיצא לנו שם בעולם ומרגלא בפומייהו דכל ישראל כשחד מינן מבני א"י יוצא מקדש לחו"ל מפני דוחק השעה לדפוק על דלתי נדיבי עם אלהי אברהם זה שמו אשר יקראו לו שליח ולנו לדעת למה כינו אותנו בשם זה. והגם דפשט הענין הוא על שם שהוא משולח מחו"ר ארץ ישראל להביא להם הקצבות שיש להם ונדרים ונדבות. מ"מ הא ניחא אם היו קורים כן למי שהוא שליח כולל שייך טעם זה אבל אנו רואים דאפי' מי שהוא שליח לעצמו שהוא יוצא מעצמו ואינו עושה שליחות לשום אדם אפי"ה עדיין קורין אותו שליח: