זרע יעקב שמה

ואדרבא לדעת רשב"א אפי' ריבוי דרך אין כאן כיון דלדעת וכר"ה דמייא וברה"ר פשיטא דליכא טענת ריבוי דרך דהא בלא"ה רבים בוקעים בי. ומ"ש האדון דזה מקרי היזק שאין לו חזקה כבר כתבנו בה"י דלא כן דעתינו ובררנו בזה בה"י בראיה נכונה

ועוד בתשובת בני חיי מסיק בסי' ק"ר שם דיש חזקה להיזק זה. ומ"ש האדון לחלק דשם לא נתן רשות לעבור משא"כ כאן הנה מענף לשונו שם מוכח דאין חילוק ועיקר חילוק הוא דבחנות באין מעלמא לקנות וכאן אין חשש כ"א מבני אותו מבוי יעו"ש. בכאן יש ג"כ מעליותא דהתנה שיהיה נעול בלילה וניחזי אנן ונבין מפני מה כתב הירושלמי והמחבר הסכים כן דהיזק אומן בחצר הוי כקוטרא דאין לו חזקה בע"כ לפענ"ד משום דהיזק אימן מזיק לגוף שאין יכול לישן וא"א לאדם לסבול היזק כזה ע"כ אין לו חזקה א"כ כאן שבלילה נעול לגמרי איכא חזקה ולהרמב"ם מיד הוי חזקה והוא צעק אחר שבועות שתים כידוע

ומ"ש כת"ר דהרמב"ם יודה היכי דיש תוספת ריבוי הדרך משום הפתח מה שלא היה בשביל החנות ודימה להחזיק בתורה אחת לא החזיק בשנים דעתינו לא כן דשם עכ"פ רצה ליטול עוד מקום אחר מה שאין כן כאן דיש בלא"ה ריבוי דרך בשביל החנות ורבים בוקעים בו מה לי בשביל זה או בשביל זה אחד הוא להרמב"ם. ומ"ש כת"ר להשיג על הש"ך שתמה על מור"ם ז"ל ס"ק ד' קושייתו נכונה מאד וכן תמה בתשו' מחנה יהוד"ה סי' קנ"ו כדבריו ממש זהו אשר כתבתי לתרץ הקונטריס הראשון שלי להיותו בריא ואולם לכל פרטי הלכותיו

אמנם אין אנו צריכין לכל זה דהא מבואר בכנה"ג כללי קי"ל דסוגיין דעלמא לומר המוחזק קי"ל כשני פוס' הראוים לסמוך בהוראותיהם אעפ"י שכל גדולי ישראל חולקים. וגם איתא בתשו' מהריב"ל כלל ג' דפוסק שסובלים דבריו שני פירושים יכול המוחזק לומר קיי"ל כפוסק זה כפי זה הפירוש ואנן מוחזקים אנן אליבא דכ"ע אעפ"י שיש פלוגתא מי המוחזק המזיק או הניזק הלא מבואר בתשו' כרם שלמה ריש סי' ל"ג דהיכא דהמזיק עושה דבר ברשותו ועי"ז בא הספק היזק להניזק לכ"ע המזיק מקרי מוחזק ומכ"ש בנ"ד שהמזיק אפי' ברשותו אינו עושה כלום כ"א שב ואל תעשה שאינו סוגר דלתו והרבים מוחזקים שיעמוד פתוח זה שנים רבות הבא לסתום עליו הראיה שדבר זה נקרא היזק כי אנן קיי"ל כהפוסקים דמפרשים דבני מבוי הישן אין יכולים לעכב ופוסקים מפורסמים הם ותירוצים מרווח וקי"ל ג"כ כהגאונים ורי"ף וכהרמב"ם ורש"י וכפי הפירוש שפירשתי בדבריהם שס"ל כרבותיו של הרמב"ן. וגם טענינן אנן דקיי"ל כהרשב"א דכל שיש ג' בתים למטה הוי כר"ה וליכא כאן היזק כלל אפי' לענין היזק ראיה ומכ"ש להיזק ריבוי הדרך דליתא. ימחול לעיין עוד בתשו' כרם שלמה סי' ל"ה ד"ה נמצינו למדין

ואחר כל אלה אומר אני ראיה ברורה וחזקה מאד שליכא בנ"ד שום חולק וכל הפוסקים מודים דאין יכול לעכב דהא כבר הוכחנו דאומן וחנות חמיר מזה והמחבר להדיא פסק דאין חזקה במבוי לנזקם ואפ"ה במילי דמצוה אין יכול למחות כמבואר ר"י סי' קנ"ו וכאן צרכי רבים הוא ומילי דמצוה נינהו דהא עיקר הטענה הוא שהולכים לבהכ"נ להתפלל בעשרה דרך שם והולכים לבית הטבילה וכל כה"ג לאו כל כמיניה האי יחיד להפסידם ולמונעם מן המצור להעביר עליהם את הדרך לא תהא כזאת בישראל ח"ו

האדון יחיה הקשה עלי דהב"י עומד לנגדי דצירף להרמב"ן עם מהר"מ והרא"ש וקושייתו נכונה אבל מה אעשה כי לפענ"ד שפתי ברור מללו ותורה הוא דהא סיים הרמב"ן וכבר כתבתי זה לעיל בע"כ פירוש של אלו הדיבורים שכבר כתבנו לעיל כמו כאן דאין במבוי משום ריבוי דרך ואי אמרינן דדעת רמב"ן דבני מבוי הישן מעכבי א"כ כ"ש בני מבוי החדש דמעכבי א"כ לפי"ז אדרבא כבר כתב להיפך מכאן ועוד אי הרמב"ן פליג ארבותיו ובע"כ שיצטרך לתרץ כתירוץ הנמו"י שהוא דוחק ואיך לא יביא הרמב"ן בשום מקום שפליג על רבותיו וגם הרמב"ן לא הזכיר בשום מקום שום תי' על קושייתו שהק' מהא דחנות על הא דר"ה חוץ מה שתירץ בשם רבותיו שם והסברה נותנת כיון שלא הביא שום תירוץ אחר כ"א תירוץ רבותיו ולא הזכיר שפליג על דבריהם מסתמה הסכים לדבריהם והנראה לפע"ד כתבתי

ועתה נבוא לדין מצר שהחזיקו בו רבים דכתב האדון יחיה דשלשה הרועים ס"ל דבהילוך לחוד לא קנה. והנה בקונטריסי ציינתיו לכ"ת שיעיין ברשב"א אלף קנ"ב ואילו היה כת"ר מעיין ברשב"א שם לא היה כותב כל מה שכתב להשיג עלי בדין חצר שהחזיקו בו רבים דז"ל הרשב"א שם ור"א במאי קנה לה בהילוכא וכן משמע נמי מימרא דר"י