זרע יעקב שלח

הפנימית נגד פתחו אין הפנימית מעכבת עליו כיון דאין כאן אלא ריבוי הדרך לבד וכ"ש ריבוי הדרך דהכא היינו ריבוי דהעוברים ושבים וכן הם דברי הרשב"א בתשו' הובאה בב"י סי' קס"א והעתיק דבריו הר' דרכי משה אות ג' בדין זה דפתיחת פתח וידוע שכל דברי מור"ם בהגה"ה הם עפ"י מ"ש בד"מ וממילא אזלא קושיית הטו'. וכן ראיתי בלבוש ת"מ שהביא הגה"ה זאת אחר דברי הש"ע בדין הפתחים ותמיהני על הרב ט"ז ועל כל הבאים אחריו לתרץ קי' שלא ראו דברי הלבוש הנז' ונכנסו בדוחקים והאמת כמ"ש

ומ"מ נראה דהאי י"א שכתב מור"ם ז"ל בשם הרשב"א לא פליג אסברת מר"ן שהיא ס' הרמב"ם שהרי הרואה בב"מ וב"י סי' קס"ב דהייני טעמא דכשפותח בינו לבין החיצונה דאין השלישית מעכבת היינו משום דאית ליה רשות לשנות שם אלמא דכל שיש לו רשות להשתמש אין הפנ"י יכול לעכב והיינו כדברי הרשב"א ממש וכן מדוייק לשין הרמב"ם ז"ל למדקדק בו אלא דבדברי הרשב"א מפורש הדבר באר היטב כאשר יראה הרואה בתשו' שכן דרכו של מור"ם שדבר שאינו מפורש בשאר פוס' אף שאינם חולקים כותבו בלשון וי"א כמ"ש הר' פרי תואר סי' ל"ח ה"ק ה' וכ"כ כמה פוסקים

איך שיהיה נמצינו למדים מכל האמור דמהר"מ והרא"ש והרמב"ן והטור והגהמ"י והר"ן ורבינו ירוחם בנתיב ל"א ת"ב ונמק"י והש"ע וב"ח הרי עשרה שליטים עמודי ההוראה אשר כל בית ישראל נכון עליהם כולם מסכימים ומעריבים דבני מבוי הישן יכולים לעכב וגם הלבוש ז"ל נראה מדבריו דס"ל כוותייהו שבסי' קנ"ו הביא דברי הרמב"ם במבוי ולא הביא הגה"ר די"א שבמבוי אין יכולים למחות וכו' כמו שהביא מור"ם ובסי' קס"ב הביא הי"א דכתב מר"ן ס"ד נראה דהכי ס"ל. וגם מור"ם נראה דהכי ס"ל מדלא הגיה בס"ד ואף דבסי' קנ"ו כתב וי"א וכו' התם שאני וכדכתיבנא

וגם הרי"ף והרמב"ם ורש"י ז"ל כתב הרב"י דמודו לדינו של ר"מ כמש"ל ושאר הפוס' דגרסי בחנות ואומן חצר איכא למימר דאזלו ומידו דבפותח פתח למבוי אחר בני מבוי הישן יכולים לעכב ואין לנו בידינו חולקים על פי' מהר"מ והרא"ש ודעימיה אלא הרשב"א בתשו' הנז' והריטב"א הביאו ב"י בסי' קס"ב ודעת רבותיו הרמב"ן. והנה הריטב"א ז"ל הדבר פשוט דיודה בנ"ד דהא קא יהיה טעמא דמסתמא לא יפקירו ביתם לבני רה"ר לעשות ממני קפנדריא לעבור כולם דרך שם וכל שלא הפקירו לבני רה"ר אין בני מבוי יכולים לעכב עליו מאחר שהיה שם פתח ובנ"ד הרי הפקיר ביתו לבני רה"ר שמכר זכות זה לרבים למען יעברו דרך שם כל מי שירצה וא"כ אף הריטב"א יודה בנ"ד

אמנם בדעת הרשב"א נראה כספיקא הוי דהא כתבנו לעיל דנראה משתי תשובות דאזיל ומודה להרמב"ן והתוס' ואף דבתשו' האחרות פסק להדיא דאין טענת ריבוי הדרך במבוי בפשיטות בכל גוונא איכא למימר דמיהדר הדר ביה כשראה התוס' ודברי הרמב"ן ז"ל רבו כמ"ש הכנה"ג בתי' קמא ומ"מ ס' הוי

ועוד נלע"ד דאפ' דהרשב"ם ז"ל לא אמרה למילתיה אלא בפותח למבוי דלא נפישי עוברים ושבים אבל בפותח לרה"ר וכ"ש במפקיר ביתו לרבים בנ"ד אזיל ומודה משום דנפיש היזיקא דנפישי עוברים ושבים ותבלין מצאתי לס' זאת מדברי רמב"ן בתי' לבתרא שם דהק' לפי' רבותיו וז"ל וק"ל אמאי אמר אחד מבני מבוי אחד מבני רה"ר הו"ל התם ביקש להחזיר פתחו למבוי שאינו שלו בני מבוי וכו' ולאו קושיא היא וכו' א"נ כ"ש דשביתו פתות לרה"ר שמעכבין עליו שמא ירבה בנכנסים וביוצאים פי' דלהכי לא נקיט ר"ה בבעייתו אחר מבני רה"ר שביקש להחזיר פתחו וכו' משים דהא פשיטא ליה דיכולים לעכב אלמא דלר"ה אף דמספקא ליה באחד מבני מבוי הפותח פתח למבוי אחר דדילמא לא מצו מעכבי פשיטא ליה באחד מבני רה"ר שפותח למבוי דמצו מעכבי א"כ אף אנן נימא לדעת הרשב"א אף דפשיטא ליה דבני מבוי הישן אין יכולים לעכב בפותח לר"ה יודה דיכולים לעכב משום דנפישי עוברים ושבים ואף לדעת רבותיו של הרמב"ן איכא למימר נמי הכי הוא דהא הרמב"ן לסברתם קא מתרץ

ועוד נלע"ד דבנ"ד דאיכא נמי היזק ראיה שכל עובר ושב עובר בצד חלונותיו הפתוחות למבוי ומזיקות אותו בראייתם בביתו בהא כ"ע מודו דמצי מעכב דהרשב"א ז"ל ודעימיה לא אמרו דבני מבוי הישן לא מצו מעכבי אלא בדליכא אלא ריבוי הדרך בלבד אבל בדאיכא היזק ראיה בהדייהו מודים דמצי מעכב וכ"כ הרמ"ה ז"ל בשיטתו בפי' הסוגיא דכ"א וז"ל ומה"ט נמי לא נקיט טעמא דהיזק ראיה דא"כ הנה דינה דכל היכא דליכא היזק ראיה כגון דקאי האי חנות