זרע יעקב של

הרב דבר משה חאה"ע סי' ט' וסי' כ' עי"ש ונדון דידן קיל הברה בעלמא הוא כי מכל האמור נראה ברור שאין לחוש לבדדמי בנ"ד וזה פשיט ובזה יצאנו ידי חובת ספק שלישי

ומעתה נתנה ראש לברר הספק החמישי בעדות השלישי ששמע מאח' מקוברי המתי' שהיה אומר היום קברנו לבן אל דבאביזי ואינו זוכר מי הוא וכו' דיש לצדד דבאומר שמעתי לא מהני כיון שלא אמר מי הוא ועוד דדילמא הקובר עצמו לא הכירו ובדדמי קאמר או מצד הקול היוצא ונחקק בדעתו שכבר מת וראה מת זה ונדמה לו כי הוא זה או מצד שכבר עבר שלשה ונשתנה צורתו

הנה מצד מה שהוא אחר שלש כבר נתברר לעיל שאין לחוש בנ"ד וכל הטעמים הכתובים לעיל שייכים בעדות זה ברם מצד הקיל הברה שנשמע ונחקק בדעתו שמת ולהכי קאמר בדדמי העד הראשון וגם על מה שאמר העד השני שמעתי בזה צריכין אנו לברר שאין לחוש בנ"ד

והוא דדין שמעתי כבר פסקו הרחב"ם בפי"ג מגירושין ה' ט"ו וז"ל כבר הודענו שהעד שאומר שמעתי שמת פ' אפי' שמע מאשה ששמעה מעבד הרי זה כשר לעדות אשה ומשיאין עפ"י אבל אם אמר העד או האשה או העבד מת פ' ואני ראיתיו שמת שואלים אותו האיך ראית וכו' וכתב הה"מ דבר ברור הוא שאפי' שכשהוא אומר שמעתי שמת ואין אנו יודעים האומר הראשון כיצד היה יודע ועל מה היה אומר כן אין דנין אפשר משאי אפשר וכו' עכ"ל. ופסקו מר"ן הק' בסעיף ה' ופרשה בתשו' סי' ו' דכונת הרמב"ם ז"ל אף שאינו מזכיר ממי שמע אלא אומר שמעתי סתם אפי"ה כשר ולא חיישינן שמא מקול הברה שהעד דאי לא"ה לא הוה שתיק הרמב"ם מלומר שהעד שאומר שמעתי מפי אחר אלא ודאי בשמעתי סתם משיאין עפ"י עכ"ל. ועיין ב"ש ה"ק ט"ז וא"כ כ"ש בנ"ד שאומר ששמע מאיש ויודע שהוא ספרדי אלא שאינו זוכר מי הוא דבכגון דא אפי' לסברת המבי"ט ז"ל ת"ב סי' ע"ח שסובר דבאומר איני יודע ממי שמעתי דחשיב קול הברה בנ"ד מודה כמבואר בדבריו שם שאם אומר שמעתי מאיש יהודי חשיב כעד מפי עד עי"ש

ברם לחששה בדדמי מחמת שקדמו קול הנה בעל סברה זו הוא הרב מהרד"ך ז"ל בית כ"א חדר ט' כתב וז"ל שגוי שידע שיצא קול על יהודי שאבד זכרו ולא נודע שמו וראה אחד נהרג או מת שודאי יאמר שפ' הוא המת או הנהרג בדדמי עכ"ל. אך אין מזה תברא לנ"ד דהוא לשיטתיה אזיל דסבר דצריך קברתיו בגוי מסל"ת אפי' ביבשה ולזה יהיב טעמא דחיישינן כנז' ולהכי אם אומר קברתיו סגי כמבואר בדבריו שם ובסוף בית כ' ורוב הפוסקים לא חיישי לסברת הרמב"ם דמצריך בכל גוי מסל"ת דיבשה קברתיו והיינו משום דלא חיישינן בדדמי כזה אף אחרי הקול וכ"ש בנ"ד שהוא ישראל מפי ישראל אלא שאינו זוכר מי הוא ובפרט שאמר שקברו אותו שאין לחוש לזה כלל

ומכלל הדברים אתה שומע שכיון שבנ"ד אמר העד הראשון היום קברנו וכו' א"כ אין לחוש למה שחששו בעד המעיד אחר שיצא הקול שפ' נהרג דחיישינן דדילמא מה שאמר הוא עפ"י הקול כמ"ש מהר"י סמוט ז"ל בתשו' מר"ן סי' ב' מהרימ"ט ח"א סי' נ"ב ובאה"ע סי' ל"ה ול"ו ועיין במהרת"ש בתשו' אה"ע סי' נ"ו כי מלבד כי מר"ן הק' פליג עלייהו כמבואר בתשו' שם וכן מהרשד"ם סי' מ"ז ומהר"ם מלובלין סי' קכ"ח ורבים מהפוסקים זאת ועוד אחרת שכבר כתב הרב פ"מ ח"ב סי' ז"ך בתשו' על הרב מהר"א חנניא ז"ל וז"ל ואף כי כת"ר כתב כי טעם קלוש הוא לדידי טעם פשוט הוא דהרי במי שסח אחרי שיצא הקול אין אנו חוששים דמשקר אלא דתלינן דמה שאמר נהרג אינו בראהו הרוג אלא כיון שנרשם פתתו אצלו עפ"י הקול אף הוא כמספר לאחרים ע"י שבשביל כן אמר נהרג פ' כיון שאינו מסתפק במיתתו אבל באוסר ראיתי פ' הרוג אי חיישינן דעפ"י הקול הוא דאמר א"כ במה שאמר ראיתיו מת הוא משקר ובכי הא ליכא למיחש עכ"ל. א"כ בנ"ד שאמר היום קברנו וכו' אם באת לחוש שעפ"י הקול הוא אומר נמצא משקר במה שאמר היום קברנו וכו' ולשקרא לא חיישינן. ובכגון נ"ד דאמר שקברו אף הרשב"א שהביא דבריו מהרימ"ט שם והסכים עמו שם דעדות הבא אחרי הקול מצריך קברתיו בנ"ד הא אמר שקברוהו ועיין הרב מהר"א אלפאנדארי ז"ל בקו"ע ד' ק"ז שרצה לדחות תי' הרב פ"מ הנז' מכח הך תשובת הרשב"א שהביא מהרימ"ט ואחד הרואה בלבבו יבין כי אין משם שום דחיה והרוצה לעמוד על דבריהם יראה ויכיר כי דברי הרב פ"מ נכונים וקיימים וחפץ הייתי להאריך בזה אלא שאין הפנאי מסכים עמי

גם מטעם שהזכיר העד קבורה נמלטנו ממה שחששו הפוסקים לעדות הבא אחורי הקול של טביעה שלכ"ע חיישי לה ונ"ד כיון שהוא מפולת דרובם למיתה כמ"ש בראשית דברנו וא"כ היינו