זרע יעקב שיח

והביא דבריו הרב כנסת יחזקל סי' ר"ג בשנים והיו יחד ונאבדו ובא העד והעיד על אחד מהאי שהכרו מת והאחד לא הכירו ופסק שכיון שהכירו את האחד אמרינן דהא הוא חברו שהיה עמו אף שלא הכירוהו עי"ש ודאי יודה דלא חיישינן דאתי אינש אחרינא במקומי ותודה לי מיהא דמדאורייתא לא חיישינן

ועוד איכא בנ"ד מאי דכתב הרב מוהר"מ ן' חביב ז"ל הביאו הרב גו"ר חאה"ע כלל ג' סי' ו' ד' ל"ב ע"א וז"ל ועוד יראה לי דע"כ לא אמרו דבעינן לעכובא שיעיד שטבע ומת ושהה עליו שעור כשת"ן לשאם נשאת ל"ת הייני כשנשאת אשת הטובע בתוך השנה שנעלם ונטבע בעלה אבל אם עבר שנה אחת מעת שנטבע בעלה ולא נודע שיצא למקום אחר חי אם איתא שיצא חי הוה נודע וכיון שהעיד פ' טבע ועבר שנה אחת ולא נודע מקומו איה הרי יצאת אשתו מאיסור תורה ולא רביע עלה אלא אסורא דרבנן ולכתחלה לא תנשא ע"כ. והביא ראיות לדבריו ולבסוף כתב ואף שכמה גדולים כתבו בכמה מעשים דנטבעים ולא ראינו שכתבו חילוק זה וכו' מקום הניחו לנו להתגדר בו ומה גם שכבר רמוז חי' זה בכתבי מהר"א סי' לק"ט ומי כמוהו מורה עכ"ל וא"כ בנ"ד כיון שיש עדות שהיה במקום המפולת בשעת תקף הרעש דחשיב כמעיד שטבע כמו שבררנו לעיל וזה שלש שנים ולא נודע איו ואבד זכרו יצאה מאיסור לפי דברי הרב ז"ל ועיין בראש דברנו מה שכתבנו מזה

ותו יש לצרף בנ"ד סברת הרב המבי"ט ח"א סי' קל"ה הביאה הכ"ש בקו"ע סי' רכ"ה במי שנאבד בדרך שהיה הולך ממקום פ' למקום פ' ולא נראה עד היום וגוי מעיד שראה יהודי הרוג באותו הדרך כתב הרב שעדות זה מספיק שאם נשאת ל"ת דכל שהעיד בדברים שרובם למיתה אם נשאת ל"ת וכו' והכא מי שיצא ממקום פ' ללכת למקום פ' ולא הגיע לשם ואבד זכרו ולא נודע מקומו איה ובא גוי מסל"ת ואמר שראה יהודי הרוג באותו הדרך הוא דבר שרובו למיתה שאם היה חי הוה שב לביתו ונראה דעדיף עדות זה ממים שאל"ס שאם נשאת ל"ת וטעמא וכו' א"כ אם נשאת אשתו ל"ת דליכא איסורא אלא מדרבנן דמדאיריית' אזלינן בתר רובא עכ"ל. א"כ בנ"ד נמי כיון שהעיד ר' יו"ט שהיה עומד שם בשעת הרעש ובאו גוים והעידו שנמצא שם מת וזה שלשה שנים שאבד שמו ונשכח זכרו ולא נודע איה הוא א"כ כפי דברי הרב יצאת אשה זו מאיסור תורה. וכבר ראיתי רבים ונכבדים וגאונים רבני אשכנז ז"ל ורבני ספרד שבני יסודם על דברי הרב המבי"ט הללו

הן אמת שראיתי להגאון בעה"מ פני יהושע ז"ל הובאו דבריו בספר אחד מרבני אשכנז הנקרא אור נעלם סי' ל"ו שכתב על דברי הרב המבי"ט הללו וז"ל אני השגתי בקונטריס באריכות ע"ד הרב המבי"ט בזה והעלתי דכל היכא דאיכא חזקת איסור דאורייתא לא אמרינן שזהו הנאבד שנמצא כדמוכח בפסחים יו"ד בסוגיא דט"ן ככרות גבי על ובדק ואשכח מחלוקת רשב"ג ור' ובכה"ג בסוגית בכורות ד' כ"ה והארכתי בתכלית האריכות עכ"ל ואנן בדידן לא זכינו לאור באור קונטריסו הקדוש האמנם הנראה מדבריו שסתירת דברי הרב המבי"ט מסוגיה הנז' ואבאר כונתו

הכי אימא התם על ובדק ואשכח פליגתא דר' ורשב"ג דתניא שדה שנאבד בה קבר הנכנס בתוכה טמא נמצא בה קבר הנכנס בתוכה טהור שאני אומר קבר שאבד הוא קבר שנמצא דברי ר' רשב"ג אומר תבדק כל השדה כילה ע"כ. וידוע ששדה שאבד בה קבר כשהוא ברה"י דהיינו בקעה בימות הגשמים ספקי טמא מדאורייתא דהוי ספק טומאה ברה"י כמפורש בפ' י"ח דאהלות משנה ג' בדברי הר"ש ז"ל והכא טעמא דרשב"ג הוא דכיון דיש בשדה זו חזקת טומאה דאורייתא מוקמינן ליה אחזקתי' אף שנמצא קבר אחד ולא אמרינן קבר שאבד הוא שנמצא להוציא השדה מחזקת טומאה אלא אמרינן זה שנמצא אחר הוא שהיה שם דכי היכי דקבר האי קבר איניש אחרינא דשדה דרכה למקבר בה וכן מפורש בבכורות שם דמייתי התם הך פלוגתא דר' ורשב"ג ומינה ילפינן לחמץ כיון שיש בבית זו חזק' איסור חמץ דאוריית' אע"ג דעל ובדק ואשכח סבר רשב"ג דלא סגי בהכי להוציא הבית מחזקת חמץ דאורייתא דדילמא כיכר אחר הוא וצריך לבדוק כל הבית ומינה יליף הרב הגאון למי שאבד בדרך ידוע ומצאו שם מת אחד דלא אמרינן לסברת רשב"ג הנאבד הוא שנמצא כיון שהאשה בחזקת א"א לא נפקא בהכי מחזקתה דאמרינן כי היכי דעבר זה בדרך זו עבר איניש אחרינא ונהרג וזה הנעלם אזל ליה לעלמא ומוקמינן לה לאשתו אחזקתה וכל זה הוא הפך דברי הרב המבי"ט ז"ל זה נראה כונת הגאון ז"ל

ואנן בעניותין נראה דאין מכל זה סתירה להרב המבי"ט ז"ל דכל האמור אינו אלא לדעת רשב"ג ולית הלכתא כרשב"ג דרוב הפוסקים