זרע יעקב שז

דורשים ע"כ אמרנו לחטוף את המצוה לבקש לה ארוכה ומרפא כאשר תשיג ידינו מתורתם של ראשונים וה' אלהים יעזור ובריש כל מראין נבאר הספקות הנופלים בעדיות האלו אחת לאחד

זה יצא ראשונה ספק ראשון בעדות ראשון שאמר העד שמצאוהו צוארו שבורה ומוכה ומעונה ואפשר שההכאות והחבורות ופצעים היו גם בפרצוף פניו פדחתו וחוטמו ותנן יבמות ד' ק"כ אין מעידים אלא על פרצוף פנים עם החוטם כי בלעדם לא יוכלו להכירו בט"ע ופשט ההלכה נראה שאף שלא נחסר אחד מאלה כי אם הוכה ונחבל בפצעים וחבורות לבד נקרא אין לו פרצוף פנים דבעינן שיהיו נקיים וברים כדי להכירו ובפרט שנראה שעדות זה היה אחר שלש כמו עדות השניה שבירר שיחותיו העד שהיה אחר שלש ומסתמא גם זה היה אחר שלש כדי שלא יהיו העדיות סותרים וכיון שכן הא שנן התם ואין מעידים אלא עד שלשה ימים ואף לסברת ר"ת שמקל אחר שלש מצריך שלא יהיה נחבל בפניו וכאן שהוכה הכאות הרבה ואפשר שהיו ההכאות גם בפרצוף פניו אפשר שנקרא זה חבול בפניו. וא"א להכירו בט"ע ומסתמיות דברי כמסל"ת שלא פרשו במה הכירוהו נראה שהיה בט"ע לבד ואף איכא למיחש דילמא אחר הוא ונדמה בעיניהם שהוא זה מסבת החבורות והפצעים ומחמת שעבר שלשה ימים ולא הכירוהו

ספק ב יפול בשני עדויות דכיון שההכרה היתה בט"ע אף דנימא שאינו נקרא נחבל ונסמוך אסברת ר"ת אכתי איכא למיחש לסברת הפוסקים דסברי דבגוי מסל"ת אינו נאמן בט"ע דכיון שט"ע צ"ע ואין כונתו להעיד אינו מדקדק בט"ע היטב כמפורש במרדכי סוף יבמות והגהות מימין פי"ג מגירושין הביאם הרב תה"ד סי' דל"ט

ספק ג' אף אם נסמוך אסברת המקילים דסמכינן אאומרים דט"ע דגוי מהני כמו עדות בט"ע דישראל אכתי איכא לספוקי דכיון שיצא הקול בכל העיר שבן אל דבאביזי הנז' הוא בכלל המתים תחת המפולת וא"כ כידוע שנפל עליו מפולת וידוע סברת הרא"ש עה"י ביבמת ד' קט"ו דמי שראה הטביעה וראוהו אח"כ ע"ש הים חיישינן דאמר בדדמי ולא סגי ליה בט"ע אלא בעינן לאלתר וסמנים וכתב הריב"ש בסי' שע"ט דמה לי ראה או ידע הטביעה שוים הם וא"כ בנ"ד איכא לספוקי דמחמת הקול שיצא שמת במפולת אפשר דחשיב כידע הטביעה ולא סגי ליה בט"ע שאפשר שמחמת הקול נחקק בדעתו שכבר מת וכשמצאו איש נדמה בעיניהם כי הוא זה וקא מסהדי בדדמי ועיין ב"ש ס"ק פ"ז ח"מ ס"ק מ"ה תשו' הרב בצלאל ז"ל סי' כ"א

ספק ד' בעדות הר"א סתהון שכיון שעדותו היה שראה הגוים אחר שלש מהרעש א"כ הא תנן דאין מעידין אלא עד שלשה ימים וכמי שנסתפקנו בספק הראשון דאחר שלש לא יוכל להכירו בט"ע

ספק ה' בעדות השלישי ששמע מאחד מהקוברים וכו' דדילמא באומר שמעתי לא מהני כיון שלא אמר מי זה האיש ועוד דהקבר עצמו לא הכי היטב אלא בדדמי קאמר אי מצד הקול שנחקק בדעתו שכבר מת ומצא וראה מת זה ונדמה להם כי הוא זה ואי משום שהיה אחר שלש וככל האמור בספקות הראשונים

הן הנה הספקות אשר ראינו להסתפק בעדויות הללו ועליהם תטיף מילתי לברר ולברן שמעתתא אליבא דהלכתא לזכות העלובה הזאת בס"ד

ותחלת דבר נרדפה לדעת אם יש מקים לומר שאשה זו יצאה מאיסור תורה

ומקום הספק הוא מעדות הרביעי שהעיד ר' יום טוב השוחט הי"ו שנמצא עמו במדרגות בהכ"נ בשעת הרעש הוא ברח ונשאר בן אל דבאביזי הוא ואביו שם אי מהני האי סהדותא להוציאה מאיסורא דאורייתא ואין עליה רק איסורא דרבנן שהחמירו משום חומרת א"א וממילא אם נשאת ל"ת או דילמא אין בעדות הזה כדאי להוציאה מאיסור תורה ואכתי כדקיימא קיימא בחזקת א"א דאורייתא ואם נשאת תצא

ואשר אני אחזה דשפיר מהני האי סהדותא דר' יום טיב לפרוק מעליה עול איסור תורה. וטרם כל נברר מדברי הפוסקים דכל מי שהועד עליו שנפל עליו מפולת הן משני עדים או מפי עד אחד כבר יצא מאיסור תורה דוגמא מי שהועד עליו שנפל במים שאל"ם שאם נשאת ל"ה דהא טעמא מאי במשאל"ס שאם נשאת ל"ת משום דרוב הנטבעים מתים ומעוטא דלא שכיחא הוא דנצולין דדילמא גלי אשפליהו ה"נ בנפל עליו מפולת רובם למיתה ומעוטא דמעוטא דלא שכיחא הוא הנצילין אם יזדמן להם מי שיצילם לחפור מעליכם את הגל וכולי האי ואולי ישיגום חיים ומעוטא דלא שכיחא הוא ולא חיישינן למעוטא דלא שכיחא מדאורייתא ושריא אתתא דא אלא דמדרבנן חיישינן משום חומרת א"א דלא. תנשא לכתחלה. והכי אשכחן בש"ס ד קט"ו דאמרו