זרע יעקב שו

היו לשמה כרגע כי נפלו הבתים ועליות ובאו בתחתיות ארץ ורבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה מבני ישראל אשר נשארו תחת המפולת בתיהם קבריהם אך גדול היה באותו היום צעקה גדולה ומרה הללו בוכים והללו בוכים איש בבנו ובאחיו והיה שארית ישראל הנמלטים מתוך ההפכה כמה יגיעות יגעו להוציא לאור ההרוגים הטמונים תחת המפולת לזכותם לקבורה וגם משום תקנת עגונות ויחפשו חפוש מחפיש ככל אשר יכלו לעשות ואף גם זאת כי אזרו חיל בכל כחם בכסף למצוא על המתים הנפקדים והנעלמים לא עלתה בידם בכל הצורך כי כמה מהם כי נעלמו מעיני כל תי ולא נודע איו ומכללם איש אחד זה שמו ר' ישראל אשכנזי הידוע בפה הכל אל דאבאביזי על שם אומנותו הוא ובנו אשר היו בעת ההיא בבית הכנסת בעת תפלת המנחה ואביו נמצא ונקבר כי הכירוהו הטב אך בנו לא נודע איה איפה הוא ונשארה אשתו שכילה וגלמודה מרה כלענה על אלוף נעוריה ונלאו לבקשו ולחקרו ולדורשו ולא נודע ממנו זולת העדיות הללו וכה תוארם

עדות א' מהודעין אנחנא ב"ד דח"ל איך אתא קדמנא החכם השלם כמהר"ר משה ארוי הי"ו והעיד בתורת עדות גמורה אחר האיום והגזום וקבלת חומרא כדחזי העיד וז"ל. יום אחד הייתי עובר ומצאתי מעמד גוים מדברים ביניהם במאורעות הרעש ועמדתי שם ושמעתי אומרים בזה הלשין אבן אל דבאביזי מצאנו אותו מת והיתה צוארו שבורה ומוכה ומעונה והיו אומרים שנמצא מת ומוכה הרבה ע"כ שמעתי מפיהם שהיו מדברים ביניהם

עדות ב' גם אתא קדמנא ה"ר אברהם סתהון הבבלי הי"ו ועמד והעיד בתו' ע"ג אחר האיום והגזום וקבלת חומרא כדחזי וכה דבר. הייתי עובר בעזרה וראיתי פועלים שהיו חופרים להוציא המתים ושמעתי אותם אומרים יא לטי"ף אמרתי להם מה הוא הענין והשיבו הוצאנו אל דבאביזי ובנו תבא ותראם אביו יצא במקום אחד ובנו במקום אחר ע"כ שמעתי מפי הגוים הנז'

עדות ג' ועוד העיד ששמע מפי אחר מהקוברי' המתים שהיה אומר היום קברנו אל לבן דבאביזי ואיני זוכר מי הוא זה האומר דברים אלה אבל ברור לי שהיה יהודי ספרדי. כל זה העידו לפנינו העדים הנז' בתורת עדות גמורה כדחזי בלשון ערבי והעתקניהו אות באות מערבי ללשון הקי' וע"ד אמו"ץ באנו על החתום פעה"ק טבריא ת"ו ד' כ"ח סיון התקצ"ט וקיים

עדות ד' עוד העיד לפנינו בתורת ע"ג החכם השוחט כמהר"ר ר' יום טוב אשכנזי הי"ו אחר האיום והגזום כדחזי וכה דבר. אני נמצאתי בעת שהתחיל הרעש בפתח בה"כ מבחוץ במדרגות אשר שם והיו עומדים עמי שם ר' ישראל אל דבאביזי הנז' ובנו הנעל' ועוד איש א' ושכחתי מי הוא ועוד אחרים לא היו עמנו עומדים שם וכאשר נתחזק והאריך הרעש בקשתי לברוח משם להציל את נפשי ממות וגם בן ר' ישר' הנז' בקש לברוח עמי ותפס אותי מאחרי ואביו תפסו ולא הניח אותו לברוח והנחתים שם על המדרגות האב ובנו וברחתי לנפשי וכאשר הגעתי לפתח העזרה הדרומית אשר ממקום אשר הייתי עומד שם עד הפתח הנז' יהיה כרחוק ששה אמות למרבה ובקשתי ללכת משם אליהם וראיתי כותל בהכ"נ התחילה ליפול ובית קטנה אשר היתה בדרך ההוא נפלה וברחתי דרך אחרת והיתה נפשי לשלל ע"כ הגיעו דברי העד ר' יום טוב הנז' אשר העיד בפני ב"ד דח"ל וע"ד אמו"ץ ח"ש וקיים פ' ופ' ופ' הדיינים וחקרנו לדעת מי האיש האחר אשר העיד ר' יום טוב שהיה עמהם במדרגות בהכ"נ הנז' מלבד האב ובנו הנז' ואחר החקירה והדרישה נודע לנו שהיה בנו של העד הרבני הממונה כמהר"ר ר' שמעון אשכנזי הי"ו זה שמו ר' מרדכי הי"ו כי הוא הגיד לנו כי הוא היה עומד על המדרגות הנז' בשעת הרעש הוא ואנשים אחרים ושכח מי היו האנשים ההם וכראותו שהרעיש העולם ברח לו דרך פתח העזרה מצד צפון ונמלט ע"כ

ומעתה עפ"י העדיות והדברים האלה נשאלה שאלה זו בבית מדרשנו היהיה התר מכח עדיות אלו לעלובה אשת בן ר' ישראל הנז' הידוע בפי הכל אל דבאביזי שתהיה מותרת להנשא או להתיבם לאחי בעלה הקטן ממנו כי אין לה בן וראוי לכל דייני ישראל לתור ולחפש לה זכות להתירה מחבלי העיגון כאשר רז"ל כמה חששו לתקנת עגונות

תשובה. כגוי אנו אשר הקפונו צרות רבות מתחלאי הזמן הבוגד אין לך יום שאין קללתו מרובה היה מקים פטור להפטר מדין עסק כי חמירא סכנתא מפני חומר שבה איסור ערוה החמורה וכגון דא בעי צלותא כיומא דאסתנא ולא כן אנחנו כי לא צילא דעתן אפי' כיומא דעיבא האמנם משום חיבת מצוה כי רבה היא ובפרט בראותנו צרת נפשה וכגון דא מצוה שאין לה