זרע יעקב רצג

והחיפוש בדמשק לא יועיל כיון שמיתתו היה בצאתו ממקום שיצא משם כמ"ש הרב זרע אברהם חא"ה סי' ח' והכריח הדבר מעובדא דר"ג מקרטובא עיי"ש ה"נ אמת שמדברי מר"ן בתשו' סי' ג' נראה שם שהחיפוש במקומו העיקרי מהני אף שכשהנהרג יצא ממקום אחר עיי"ש והוא הפך הרב ז"ל ויש ליישב ובנ"ד לא ידענו מקום היציאה מהיכן יצא כי לא הוזכר בדברי הגוי אלא שנתלוה עמי בדרך

ועוד אחרת שבנ"ד לא שייך דין חיפוש כלל דאם לדעת הרא"ש שסובר דבאומר שנתלוה עמו וראוהו עדים שנתלוה דמהני ולא חיישינן שמא אחר נתלוה ועליו הוא אומר שמת א"כ בנ"ד נמי מהני ואין צריך חיפוש ואם לדעת הרמב"ם ומהרשד"ם ובפרט לדעת הרב מהר"מ ן' חביב שהשוה דעת הרא"ש כהרמב"ם דמצריך באומר נתלוה עמי שידבר עם אותם שראוהו שנתלוה עמו הא לאו הכי חיישינן שאחר נתלוה ועליו אומר שמת כמבואר לעיל וא"כ בנ"ד דליכא הכי חיישינן לאחר ומה יושיענו החיפוש בדמשק אף לדעת מר"ן שבתשו' ג' כיון דאיכא למיחש שעל אחר שנתלוה עמו הוא מדבר שאינו מדמשק ומה נרויח במה שראו אותו היהודים ביל קניטרא כיון שאין כאן עדי מיתה שלא הזכיר שם עירו זה הגוי המעיד ודילמא על סעד אחר שמעיר אחרת היא אומר שמת וכמ"ש מר"ן בתשו' סי' ה' ותמה על מהר"א אלשקר בכעין זה באופן שלא הרוחנו כלום בכל מה שכתב כת"ר בזה

ברם מה שנראה לע"ד לצאת י"ח הרמב"ם ומהרשד"ם ודעימייהו ז"ל הוא מה שמצאתי להרב ס"ס חיי סי' נ"ד שכתב וז"ל אבל יש לע"ד פתח קטן להתיר האשה וכו' והוא זה דאם מצריך הרמב"ם בההוא עובדא שצריך שיאמר הגוי איש שיצא עמי מכאן מת והיינו כמי שפי' מהרשד"ם שצריך שיאמר כן לאותם שראו אותם יוצאים היינו משום דכשראו ליהודי שיצא מכאן עם הגוי לא גילה דעתו ולא נודע לנו לאיזה מקום היה חפצו ורצינו לילך וא"כ משו"ה יש לחוש דדילמא אותו היהודי הלך לו לדרכו לאותו מקום שהיה בלבו וכו' והוא חי ומה שאומר הגוי יהודי שהיה עמי מת היינו יהודי אחר שנתלוה אליו אלא א"כ אמר שיצא מכאן לאותם שראוהו שיצא עם היהודי או אפי' דנימא דמיירי כשגילה דעתו בשעה שיצא שהוא הולך למקום פ' וכו' לא אמרה הרמב"ם אלא כשאותו מקום שאמר שאליו היה הולך הוא מקום שאין אנו יכולים לידע ולהבחין אם הלכו לשם או לא אז חיישינן דשמא אותו שיצא מכאן הלך לשם והוא חי ושוב חזר הגוי פה העירה ויצא עם יהודי אחר ועל אותו הוא אומר שמת אבל כשהוא באופן שיכולים אנו לידע אם הלכו לאותו מקום שאמר או כה"ג דנ"ד שיש עדים שאמרו הנאבדים האלו שהיו רוצים לילך מבלוגר' לאיסקופיא ודבר הוברר שלא הלכו אלו הנאבדים לאיסקופיא ודאי דלא חיישינן למידי עכ"ל עי"ש שהביא ראיה לדבריו א"כ בנ"ד נמי נימא הכי דכיון שהעדים היהודים ראו שנתלוה עם גוי זה אבו יוסף ושמעו מפי היהודי סעד שהיה רוצה לילך לדמשק וידעו שלא בא לדמשק מודה הרמב"ם ומהרשד"ם ודעימיה שאין צריך שיאמר שיצא עמי וגם אין צריך שידבר עם אותם שראוהו

והגם שהרב פמ"א ח"ב סי' כ"ב דחה דבריו עי"ש מ"מ יש להתיר בנ"ד מכח ס"ס ספק אם הלכה כהרמב"ם ומהרשד"ם ודעימיה או הלכה כהרא"ש ואם ת"ל הלכה כהרמב"ם דילמא הלכה כהרב סם חיי דבכגון נ"ד שידוע לעדים שנתלוה עם גוי זה וגם שמעו מפיו שרצונו ללכת לדמשק וידענו שלא הגיע לדמשק מודה הרמב"ם ודעימיה דאף שלא אמר שיצא עמי וגם לא דבר עם העדים שראוהו שנתלוה עם סעד דמהני ולא חיישינן לאחר והוא ס"ס המתהפך כאשר יראה הרואה

ועוד נראה לע"ד דבנדון דידן יש מעליותא אחרת שהזכיר שמו ובכגון דא מודה הרמב"ם לסברת הרא"ש דאף באומר נתלוה עמי סגי ולא בעינן שידבר עם מי שראוהו שנתלוה עמו דלא חיישינן כולי האי שנתלוה אחר עם גוי זה איש ששמו כשמו סעד דאתרמי כולי האי לא חיישינן ואף ע"ג דבהזכרת שמו לבד לא מהני בעלמא בנ"ד מהני כיון שיש עדים שראוהו שהיה מתלוה עם אבו יוסף המעיד, א"כ כבר הוחזק בידינו שסעד זה נתלוה עם גוי זה ואומר הגוי שאותו שנתלוה עמו מת אלא שאנו חוששים שמא נתלוה יהודי אחר עמו ועליו הוא אומר א"כ בנ"ד דהזכיר שמו ג"כ אין אנו חוששים כולי האי דאתרמי אחר ששמו כשמו לבטל החזקה שבידינו ובפרט שהזכיר שהיה חולה דאתרמי גם בזה שהיה ג"כ חולה כולי האי לא מחמירינן וגם מהרשד"ם ודעימיה יודו בזה וכן כתב בפשיטות הרב מהר"א אלפנדרי ז"ל בתשובה סי' ד' וכן כתב הרב מהרח"ש בקו"ע ד' כ' לתרץ דברי רבינו ירוחם ז"ל שכתב אבל אם היה אומר אוי לפ' שהיה הולך עמי בדרך או שהיה הולך עם פ' וכו' ומת בדרך וקברתיו משיאין על פיו ע"כ והקשה עליו דאמאי הוצרך להזכיר פ' בשם דהא