זרע יעקב רפט

רכ"ז ורכ"ח כנה"ג הגה"ט או' קמ"ח הביא רבים מהפוסקים דסברי כהרא"ם א"כ בנ"ד נמי ליכא אומדנא דקאמר ווצלנא לאל נקר סעסע ווקע אל יאודי ומת וכו' ורוחנא ונ"בירנא עליה פ"י סעספ ככתוב בק"ע וא"כ הרי ציינו מקום המתה וזה סימן שידע בבירור שמת ותו שהלכו לכפר סעסע להודיעם שיבואו וישאוהו לקבור ואי לא היה יודע בבירור שמת לא היה עושים כן וא"כ לדעת הרא"ם בנ"ד לא בעי הרמב"ם קברתיו

רביעי דקברתיו לאו דוקא אלא ה"ה טלטלתיו או נגעתי בו כמ"ש הר"ן בתשו' הוו זכורין בדבר דלא בעינן שיאמר קברתיו ממש אלא כל שאמר דברים שהן ברורים שאין להסתפק בהם וכו' כיון שאמר אני נגעתי בו לאחר שמת וכו' וכן כתב הריב"ש בתשו' סי' שע"ח הביא הכ"מ שם והב"י ובתשובותיו סי' א' ובכמה מקומות והסכימו הפוסקים רובם ככלם בזה ובנ"ד איכא נגיעה ונדנוד כמפורש בק"ע ודבר זה כתבו הרב הפוסק נר"ו

חמישי דנ"ד הוא עד מפי עד ותלינן להקל כמו שכתב מהריב"ל ח"א כלל א' סי' יו"ד וז"ל כיון שכתב הר"ן בתשובת שאלה דלא בעינן קברתיו ממש אלא שאומר דברים שהם ברורים שאין להסתפק בהם שאמר בדדמיה סגי כגון שאמר נגעתי בו לאחר שמת או שניתיו ממקום למקום וכיוצא באלו וכדאמרינן בפרק האשה שלהם וכו' וכיון דסגי דלימא נגעתי בו אחר שמת וכו' א"כ תלינן להקל בעמ"ע דדילמא העד הראשון שינה אותו ממקומו וכו' ולא חש לומר זה הפרטיות כשספר המעשה לעד השני וכו' ולדעתי זאת הסברא ישרה ונכונה וראוי לסמוך עליה עכ"ל בקיצור וכבר הביא סברא זו הרב הפוסק נר"ו אלא שכתב בזה דברים שאינם וז"ל הנה זאת מצאנו הר"ן והריב"ש דכתבי בעמ"ע תולין להקל שהראשין אמר קברתיו או טלטלתיו ע"כ ודבר זה לא נמצא כתוב בספר שהר"ן והריב"ש כתבו כן ואין ספק שאגב שטפיה לא דק אלו השגיח כראוי כשהעתיק דברי הי"א שבאות רמ"ז ולא ראה הדברים בשרשן שהר"ן והריב"ש לא דברו מזה כלל ומארי דשמעתתא הוא מהריב"ל כדכתיבנא ואף מהריב"ל לא כתב אלא שתולין להקל דאמרינן שהראשין נגע בו או טלטלו לפי דעת הר"ן והריב"ש דסגי בטלטלי ואמרינן לא חש לומר פרטיות זה אבל אם היה צריך לומר קברתיו לא הוי תלינן להקל בעמ"ע כמבואר בדבריו ולא כהרב הפוסק שכתב שתלינן להקל שאמר קברתיו דזה אינו כמבואר שם אלא שבזה נמשך אחר העתקת לשון הי"א שבאות רמ"ז והעתיק שטר בתנאו ובאמת שגם הי"א לא דקדק בזה אחר המ"ר גם מה שכתב שתלינן להקל שהראשון אמר קברתיו וכו' אינו כן אלא דתלינן שהראשון טלטלו ולא חש לומר זה הפרטיות כשסיפר המעשה לעד השני כמבואר בדבריו עיין עוד מהריב"ל ח"ב סי' י"ג פמ"א ח"ב סי' כ' ועוד כמהריב"ל ח"ב סי' י"ב באופן שלדעת מהריב"ל שבעמ"ע תלינן להקל שטלטלו ולא חש לאומרו וכן דעת מהריק"א בתשו' מסל"ת סי' י"א שכתב וז"ל ועוד שאפי' המצריכים שיאמר קברתיו הני מילי באומר שראוהו מת או הרוג אבל באומר ששמע שמת או נהרג אין צריך שיאמר ששמע שקברוהו עכ"ל ועיין במטה יוסף ח"ב חאה"ע סי' ד' שפי' דבריו שכונת מהריק"א שבעמ"ע תלינן להקל שאלו היה העד הראשון היה אומר שקברו עיי"ש והיינו כדברי מהריב"ל גם מהרימ"ט ח"ב סי' ל"ב כתב כדברי מר"ן וכראיתו עיי"ש אלא שדבריו תמוהים בעיני במה שכתב עוד שם וז"ל וראיה לזה שאם לא כן תקשי לדעתו ז"ל מההיא באחד שעמד בראש ההר ואמר איש פ' בן פ' מת והלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו ופרכינן ודילמא שד הוא ומשני וכו' ואכתי תקשי ליה דילמא גוי הוא דשכיח טפי ולא מהני עדותו עד שיאמר קברתיו אלא ודאי דהא פשיטא ליה לגמרא וכו' עכ"ל ותמוהים דבריו בעיני דכפי תירוצו של ה"ה דבמזכיר שמו מודה הרמב"ם וכן תירוץ הר"ן כמכירו וכן תירוץ הריטב"א דבמכריז מידה דלא בעי קברתיו א"כ אין כאן ראיה מהך עובדא דהזכיר שמו והיה מכירו וגם עמד בראש ההר והכריז ואין לך הכרזה גדולה מזו וכגון דא לא בעי קברתיו משו"ה לא פריך ודילמא גוי הוא דאי הוה גוי שפיר דמי דבכה"ג לא בעי קברתיו ומר ניהו הזכיר חילוקים אלו בדרך כלל בראש דבריו ואם תאמר שחי' אלו לא נתחוורו בעיניו לא היה לו לסתום אלא לפרש וצי"ש

והנה הרב הריב"ש מייתי מהך עובדא ראיה דלא בעינן קשר"ד עיין בסי' ש"פ ומהרלב"ח דחה ראיתו והרב מש"ל פי"ג מה"ג הט"ו פירש דברי הריב"ש על נכון ותמה על מהרלב"ח עיי"ש עיין בחסד לאברהם ח"ב ד' נ"ו ע"ב שפירש גם הוא דברי הריב"ש על דרך הרב מש"ל ממש ואמרה מעצמו והשתמיט מיניה דברי המש"ל הנז' ואנא חזיתיה להרב הפוסק נר"ו שראה לתקן דברי מהרלב"ח שבסי' קל"ו הנז' והרחיב הבא"ר ותמצית דבריו שרצה להכניס ולהבליע בכונת