זרע יעקב רפה

לנו קשר"ד לאשת אחת מהנה. אלא ע"כ לומר דסבר כדכתיבנא דאי אמרינן דווי פ"אקיר הם דברי אשת פ'ירי ג'יליבי הוי שפיר קשר"ד לשניהם כיון שהגויה המספרת הגידה אף דברים אלו שאין להם צורך ודאי שכיונה לספור ולא להעיד כדלעיל אלא שלא נחה דעתי בזה כי לא ראיתי כהנה בספרן של ראשונים אשר בית ישראל נכון עליהם. ועוד כי בלאו הכי דברי הרב תמוהים דכיון שכל כונת הרב לצאת ידי חובת הר"ן בענין קשר"ד למה ליה לדחוקי נפשיה כולי האי הרי לפניו דרך ישר רחבת ידים הלכה רוחה בדעת הר"ן דבגוי המספר לגוי אין צריך שיהיה הגוי הראשין בקשר"ד דליכא למיחש שמכוין להעיד כמפורש בדברי הרד"ך בית כ' כ"א ד' ס"ט ע"ד ובודאי שכן מפרש בדעת הר"ן דתרוויהו חד סברא אית ליהו והוא הביא דברי הר"ן לסיוע וכן כתב מהרש"ך ח"ב סי' מ' הביאו הרב עז"ן אות צ"ט והסכים עמו וכן כתב הרב אליא רבה בתשובה סי' ב' וכן כתב הפ"מ ח"ב סי' כ"ח וכיון שנדונו היה בגויה שספרה לגויה אחרת והשניה לשלישית והישראל שומע אין צריך בזה קשר"ד לא בראשונה ולא בשניה לדעת הר"ן וכי תימא שרצה לצאת ידי חובת מהראנ"ח ח"א סי' ע"ד דמבואר שם שסובר בדעת הר"ן שאף בגוי המספר לחבירו מצריך קשר"ד וכן הוא דעת הרב מהר"א חנניא הובאו דבריו במטה יוסף ח"א ד' ס"ח עי"ש ולצאת ידי חיבתם מהדר אס"ס אכתי לא תקן כלום כפי דרכו לדעת הר"ן דהא הר"ן סבר בגוי מפי גוי דבעינן שיאמר השני שהראשון היה מסל"ת ומסתמא לא תלינן להקל כמו שמבואר בב"י הובא לעיל ולדעת מהראנ"ח ודעימי' דלא מפליגי בין מסל"ת לקשר"ד דלדעת הר"ן תרוויהו שוים בגוי מפי גוי דבעינן קשר"ד ובודאי דלדידהו מסתמא לא תלינן להקל וכן מבואר בדברי מהראנ"ח א"כ מה תקן במה שהביא דילמא הלכה כתה"ד והוא מהדר לצאת י"ח הר"ן ולא יצא ועדיפא מינה היה יכול לעשות הס"ס לדעת הר"ן ס' אם הגויה הראשונה אמרה וי פאקיר או לא ואם ת"ל השניה דילמא הלכה כהסוברים בדעת הר"ן שגוי המספר לגוי לא בעי קשר"ד באופן שדבריו בזה אינם אלא דברי תימא

גם את הדבר הזה ראיתי בדברי כת"ר הרב הפוסק שתמה על הרב ב"ד ח"ב סי' ז' שהוכיח דמה שכתב הרמב"ם או לפ' שמת כמה נאה וכו' או קאמר וכתב כת"ר עליו שנעלמו מעיניו דברי מהראנ"ח ח"א סי' כ' שכתב כן בהדיא ועם כת"ר הס"ר שאין הדבר כן אף הוא ראה דברי מהראנ"ח ולא ראי זה כראי זה דמר אמר חדא ומר אמר חדא דדברי מהראנ"ח המדברים אי סגי באומר ווי לפ' לחוד אי חשיב מסל"ת בהכי או בעינן עמו טפילה שיאמר ווי לפ' כמה נאה וכו' וע"ז הכריח דבאומר ווי לפ' לבד הוי מסל"ת אך אכתי לא ידעינן אם אמר כמה נאה לחוד או כמה טובות עשה עמי לחוד ולא אמר עמהם ווי לפ' אכתי לא שמעינן מדברי מהראנ"ח דאפשר דלא סגי דהא לא אשכחן בש"ס אלא באומר ווי לחוד דמהני כההוא עובדא דאמר חבל על יהודי וכו' ועל דבר זה הוא שדבר הרב ב"ד שאף שאמר כמה נאה לחוד או כמה טובות שעשה עמי לחוד ולא אמר עמהם ווי אפי"ה מהני והכריח הדבר מההיא דפרשה זריזא כמבואר בדבריו וזה פשוט ומבואר מעצמו

ומה שחמה עוד כת"ר על הרב משאת משה שנראה מדבריו שחבל על פ' לא הוי קשר"ד והוא הפך ממה שנראה פשט דבי הר"ן והרד"ך וכל הפוסקים דחבל על פ' הוי קשר"ד כנראה שלא ראה בס' ט"ל שם שהושג כן מהרב זרע אברהם והובאה בתשו' בסי' ח' וע"ש מה שהליץ בעד עצמו שם בס' ט"ל

איך שיהיה נהדר לאתרין לבקש ארוכה ומרפא בנ"ד לצאת ידי חובת הר"ן ודעימיה והקרוב אלי בזה דבנ"ד מודה הר"ן ז"ל דלא בעינן קשר"ד והיינו טעמא שכיון שגוי זה המספר לא בא אצל היהודי לספר לו אלא היה מיושבי קרנות ובשומעו שהיו מדברים על יהודי אחד שהיה עם אבו יוסף אל דאודי ספר גם הוא עמהם והגיד מה שהגיד בכגון דא לא בעי הר"ן קשר"ד דמוכח מתוכו שלספור דברים קא מכוין ולא אמר הר"ן דבעינן קשר"ד אלא בגוי הבא אצל היהודי והגיד ואמר פ' מת בלא קשר"ד דהתם יש לחוש שכיון להעיד כי אין דרך ספור כך לבא אצל חברו ולהגיד דבר בלא המשך דברים לא כן בנ"ד דרך ספור הוא כך ששמע אותם מדברים ודבר הוא עמהם וכיון דאין גוי זה חשיב נשאל ולא משיב על שאלה כמו שהוכחנו לעיל קשר"ד נמי לא בעי אף לדעת הר"ן וכן נראה מדקדוק תשובת הר"ן סי' ג' שכך היתה השאלה אי גוי שבא לפנינו אמר מסל"ת איש פ' מת לבד אם נאמר שהוא מכוין להעיד כ"ז שלא יקדים דברים אחרים ע"כ ועל זה באה תשובתו דבעינן קשר"ד משמע דדוקא בכה"ג שבא לפנינו והגיד אבל אם היו מספרים באיניש דעלמא והמגיד שמע דבריהם והגיד בזה מודה דלא בעינן קשר"ד

ודבר זה יצא מפי האדם הגדול בענקים מהרימ"ט ח"א סי' נ"ב כתב וז"ל ואעפ"י שהר"ן בתשו'