זרע יעקב רפד

המעשה הכל היה בדרך סיפור ומסל"ת שהרי האריך הרחיב לספר בשבחו שהיה עושה עמו טובות ושהיה מוציא הוצאות וכן מה שאמר פ"י רוחתי לעכב תא אפ' 'אתי"ש עלה אבני אלדי אכ"דו לאל נזאם וכו' כל האריכות הזה יור"ה יור"ה שכל דבריו היו בדרך ספור והדבר ברור שהוא מסל"ת ואף הריב"ש שהוא המחמיר יודה בנ"ד וכ"ש לדעת הר"ן וכן כתב הרב המורה אביר יעקב נר"ו אלא שדבריו באו שלא בדקדוק שכתב וז"ל לא כתב הר"ן שצריך שיעיד השני וכו' אלא דוקא כשאמר הגוי השני בסתם וכו' אבל אם ספר הגוי השני מה שאמר הגוי הראשון אפי' הר"ן ז"ל יודה שאין צריך שיאמר השני שהראשין היה מסל"ת ע"כ. והם העתק דברי הי"א באות ר"כ משם מהר"י בן ר"י ז"ל ודברי הרב תמוהים דהי"ל לומר עדיפא מינה דאפי' הריב"ש יודה דהוא מחמיר מכלם וסבר דלא מהני אמירת הגוי השני שאומר שהראשון מסל"ת ועכ"ז מודה היכא דאני מבינים מתיך שיחת השני שהראשון היה מסל"ת דלאו מפיו אנו חיים אבל הר"ן פשיטא דיודה וכ"ש היא כאשר תמה עליו הרב חסד לאברהם עי"ש. וא"כ הרב המורה היה לו למנוע עצמו מלהביא דברי הרב אשר הם תמוהים מעצמם ולהביא סולת נקיה ממר"ן ושאר פוסקים רבים שכתבו שאף הריב"ש מודה ונמצא נ"ד אליבא דכ"ע לא כן כפי דבריו עדין לא יצאנו ידי חובת הריב"ש שהוא המחמיר באופן שנ"ד אתי שפיר ככ"ע כיון שלא מפיו אנו חיים אלא מתוך דברי הגוי המעיד לפ"ת אנו מבינים שדברי אבו יוסף אל דאודי היו לפ"ת וזה ברור ועיין מהרח"ש בק"ע ד' נ"ב ע"ב

ואבא היום אל העי"ן לס' הב' אי בעינן בנ"ד קשר"ד הנה הרב הפוסק נר"ו הביא מחלוקת הפוסקים בזה ורבים מהפוסקים דפליגי על הר"ן וסברי דלא בעינן קשר"ד ולבסוף פשפש ומצא לו דרך בנ"ד לצאת ידי חובת הר"ן וכתב בסעיף ה' וז"ל בנ"ד הא איכא קשר"ד לכ"ע ואפי' לדעת ה' משאת משה וש"א הנז' הכא דקאמר אתרפ'קנא קנא מע וכו' הוא קשר"ד לכ"ע ויצאנו ידי חובת הר"ן ולכ"ע הוי נ"ד מסל"ת ודו"ק דקאמר אתרפ'קנא מע וואחד יהודי אסמו סעד כאן יסווי מעאנא מליתא יכירוג' פיל טריק וכו' א"כ הרי הזכיר שמו ומשבחו מאד עכ"ד ותימה גדולה על דבריו במה שחשב לצאת י"ח הר"ן במה שאמר הגוי השני על שם אבו יוסף אתרפ'קנא וכו' דדברים אלו אמרם הגוי השני ששמעם מפי הגוי הראשון אבו יוסף אל דאודי והגוי השני כמעתיק דבריו אות באות מה שדבר עמו וכיון שכן יועילו דברים אלו שאמר אתרפ' קנא וכו' להיות קשר"ד להגוי הראשון בדברו עם הגוי השני אך קשר"ד של הגוי השני בדברו עם העד ישראל עדין לא מצאנו כדי לצאת י"ח הר"ן וזה עיקר. וזה דומה למה שהקשינו עליו בדברות ראשונות בענין מסל"ת אלא דכת"ר לשיטתיה אזיל שלא בקש בגוי השני שיהא מסל"ת וכן עשה בענין קשר"ד מה שאינו כן

הן אמת שבזה יש לידחק ולומר שדברים אלו שאמר הגוי השני משם הגוי הראשון אתרפיקנא קנא וכו' יועילו לשני הגוים שיחשבו בעבורם מסל"ת ויש בהם קשר"ד אף שהם דברי הגוי הראשון והוא לא הוסיף כלים והיינו טעמא שדברים אלו שאמר משם הגוי הראשון שהיה עושה עמנו טובות וכו' אינם ענין להודעת המיתה ואם כונת הגוי השני להודיע המיתה למה לו לספר כל סדר הדברים אשר שמע אשר אין בם מועיל להודעת המיתה אשר זה הוא כונתו אלא ודאי שאין זה אלא כמספר דברים שכן דרך לספר כל הדברים ששומעים אף שאינו ענין לעיקר הספור וממה שלא השמיט הגוי השני דברים אלו ניכר הדבר שאין כונתו להעיד כי אם דרך סיפור והוי קשר"ד גם לגוי השני כן יש לתקן דבריו אלא שדבר זה צריך סעד לתומכו מפי סופרים ומפי ספרים ומצאתי סעד לזה בתשו' הנאספות שבסוף י"א סי' ט' כתב וז"ל ואפי' שנראה לצאת ידי חובת הר"ן ז"ל נראה בנ"ד אפי' הר"ן יודה דמקרי מסל"ת וכו' כ"ש בנ"ד דבין בעדות פ"ירי ג'יליבי אמר וכו' גם בעדות הגויה אמרה ווי פ"קיר שנראה כמתאוננת ואעפ"י שיש להסתפק אם אשת פ"ירי ג'יליבי אמרה אלו הדברים או אפשר שהגויה המספרת סיימה דבריה ואמרה ווי פ"אקיר וכו' וא"כ דברי אשת פ"ירי ג'יליבי המעידה באו בלי שום קשר האמנם ידוע דברי הרב אסרלן בתה"ד דבעד השומע תלינן דהעד הראשון היה מסל"ת א"כ בנ"ד יש להתיר מכח ס"ס ספק אם הגויה אשת פ'ירי ג'יליבי אמרה ווי פ"אקיר או לא ואם ת"ל שהם דברי הגויה המספרת דילמא הלכה כתה"ד דתלינן שהגוי הראשון היה מסל"ת א"כ הכא תלינן שאשת פ'ירי גיליבי ספרה לגויה בדברים אחרים בענין שהיתה מסל"ת והוי ס"ס המתהפך עכ"ל המובן מדבריו דאם אמרינן שאשת פירי ג'ילבי אמרה ווי פ"אקיר אתי שפיר וקשה דאף דנימא הכי אכתי חסר לנו קשר"ד של הגויה המספרת שהיא הגידה מה ששמעה מאשת פרי ג'ילבי בלי שום קשר"ד ועדין לא יצא י"ח הר"ן בגויה המספרת וגם מה שעשה ס"ס אינו דבכל צד אשר נאמר תחסר