זרע יעקב רעו

חדוש במה שהביא בעיא זו דמילתא דפשיטא דאתיא מתני' אליבא דרש"ל דמה דמוקי לה רב אחא. ועוד יש לדקדק דאם חד אריסטון שאלתו היא דמתני' פליג ארש"ל דהא איה חברנו קאמרי ולרש"ל כל ששואלין אותו לא הוי מסל"ת היה די שיאמר לו ר' מנא דלא תקשי מתני' ארש"ל דהוא מתרץ לא כרב אחא ומה צורך במה שאמר לית כן כר"ש סוכרתא דאין זה מעיקר שאלתו אי מצי לאוקמיה מתני' כר"ש ב"ס או לא עד שישיב לו על זה. אלא עיקר שאלתו לדעת היכי אתיא מתני' אליבא דרש"ל והיה די שיאמר דמתרץ לה כאוקמתא דרב אחא אלא נראה לומר דחד אריסטון ידע שפיר הני תרי אוקמתיה דרב אחא ור"ש סוכרתא וידע שפיר דר"י ורש"ל מצו לאוקמי מתני' שפיר אליבא דרב אחא ולא קשיא לא לר"י ולא לרש"ל אלא דכונת חד אריסטון הוא לית הדא פליג ארש"ל ר"ל הך אוקמתא דר"ש ב"ם אי אתיא כרש"ל או פליג עליה דהא רש"ל אמר כל ששואלין לא הוי מסל"ת ואילו ר"ש ב"ס אמרעשו אותה כמסל"ת וסתמא משמע אף שלא קדם בכיה לשאלת איה חברנו אלמא שאלה לא מסקא או דילמא ע"כ לא אמר רש"ל דשואלין אותו לא הוי מסל"ת אלא כששואלים אותו בפי' מה אתה יודע מפ' אם חי אם מת לא כן בהא דמתני' דליכא בשאלה אם חי אם מת ואיכא למימר דלא כיונו לשאול על המיתה מודה רש"ל והיינו כאוקמתא דר"ש ב"ס דמשו"ה קאמר דעשו אותה כמסל"ת כיון דלא שאלו בפירוש על המיתה ומצי אתיא שפיר רש"ל אליביה. זו היא כונת חד אריסטין וע"ז השיב לו ר' מנא דלרש"ל אין חילוק בין הזכיר בשאלה אם חי אם מת או לא דלעולם חשיב ליה שאלה ורש"ל מוקי מתני' כרב אחא אך כר"ש ב"ס לא מצי אתיא דלדידיה כל שאלה מזקת וכמ"ש הרשב"א בחדושיו וז"ל שמעינן מההיא דפונדקת דכל שאומרים לו איה פ' שהלך עמך דאין זה מסל"ת ע"כ. ופירש הרב בצלאל שם כונתו דאתא לאשמומינן דאע"ג דלא שיליה מה היה מפ' אם חי אם מת אלא לפי שהלך עמו שיליה מיניה איה פ' שהלך עמך ואיכא למימר דלא על המיתה קא שיליה וכו' אפי"ה לא הוי מסל"ת ע"כ וזה היא ספקו דחד אריסטון אי מחלק רש"ל הכי ומצי אתיא מתני' לדידיה כאוקמתת ר"ש ב"ם או לא

או נאמר דבעית חד אריסטון הא אי נימא דמאי דאמר ר"ש ב"ס עשו אותה כמסל"ת היינו אף שלא קדמה בכיה לשאלת איה חברנו ובהכי לא אתי כרש"ל דלדידיה שאלה מזקת. או נימא דכונת ר"ש ב"ס דאמר עשו אותה כמסל"ת הינו משום דכד חזיתינהו בכיה ובתר הכי שאלו לה איה חברינו כאוקמתא דתלמודין ובהכי אתיא דברי ר"ש ב"ס כרש"ל והשיב לו ר' מנא. דר"ש ב"ס לא אתיא כרש"ל דסתמא קאמר עשו אותה כמסל"ת דמשמע אף שלא קדמה בכיה לשאלה והיינו דקאמר ליה לית כן כר"ש ב"ם וכו' כך נ"ל כונת הירושלמי לדעת המרדכי ז"ל ועיין בתוס' על ההיא דפינדקה שנראה אה מדבריהם דאוקמתת הירושלמי דר"ש ב"ס היא כאוקמתת תלמודין דמוקי לה שקדמה ובכתה קודם השאלה וכן מפורש בתשו' מר"ן ז"ל סי' ז' אך המרדכי יכולים לומר דלא ס"ל הכי וע"כ צריכים לומר לדעת המרדכי דאוקמתת ר"ש ב"ם היא אף שלא קדמה ובכתה דאי לא תימא הכי קשיא דאכתי רך דירושלמי פליג אתלמודין דהא לפי הש"ס כשקדמה ובכתה אף לר"י וכ"ש לרש"ל הוי מסל"ת ואילו הירושלמי לדעת ר' מנא דאוקמתת ר"ש ב"ם דעשו אותה כמסל"ח לא מצי אתיא כרש"ל אף שקדמה ובכתה דבהכי מיירי ר"ש ב"ם לדעת התוס' ומר"ן ז"ל אלא ודאי כדאמרן ודו"ק וכן הבין מהרח"ש בסי' מ"ד בדעת המרדכי כנראה שהכריחו מה שדקדקנו

איך שיהיה דבר הלמד מעניננו דלפי' המרדכי בירושלמי דר"י מחמיר ואפי' הזכרת אשה מזקת והלכתא כר"י נמצא דהלכתא דהזכרת אשה מזקת וכן הסכים הרב מהרח"ש בק"ו והכרס שלמה ורבים מהפוסקים בקש ותמצא. וכתב מר"ן בתשו' סי' ו' וז"ל ולענין אם לא שאלו לגוי איה חברנו אלא הזכרוהו לו ואמר חבל עליו שמת נראה מדברי המרדכי וההגהות דנאמן שפירשו הירושלמי וכו' אך מוסיף לשון ההגהות שכתבו מיהו בההיא עובדא דפונדקית שהתחילה לבכות קודם שאמרו לה איה חברנו מודה ר"י דהוי מסל"ת יש לדקדק איפכא דדוקא בגוונא דפונדקית מכשר שלא הזכירו לו את חבירם אבל אם הזכירוהו לו הו"ל כאומר איה פ' ע"כ

ודברי מר"ן הללו צריכים ביאור דמהיכא יליף מההגהות דאם הזכירוהו שם האיש מזקת אף בלא שאלה הא ההגהות והמרדכי לא דברו אלא בשאלה ובה הוא דבעינן דוגמא דפונדקית שקדמה בכיה אבל בהזכרה דילמא לא חיישי' לה אם הזכיר שם המת קודם בכיה ואף דלר"י שאלה והזכרה חדא היא וכי היכי דבשאלה בעינן שתקדים לה בכייה ה"ה לר"י בהזכרה מ"מ אכתי נימא דאין זה אלא בהזכרת שם האשה אבל בהזכרת שמו אינה כלום דאין הזכרת שם