זרע יעקב רעה

שם המת כדכתיבנה ואף דההיא דמהריב"ר איכא תרתי למעליותא שלא דבר עמו ואין השאלה מבוררת כדכתיבנא מ"מ איכא הוכחה בשאלה שכיון לשאול ולמר"ן עדיפא ליה נדון דידיה דאין הוכחה בשאל כלל זה נ"ל בכונת הרבנים הנז' והמשך דבריהם ועיין מטה יוסף ח"ב סי' א' מחאה"ע שהאריך בזה ולדעתי מה שכתבנו נכון והבוחר יבחר

ועוד נראה לענ"ד לתרץ קושית מהרח"ש על מהריב"ר וגם מה שסותרים עצמם דברי הריב"ש כנ"ל והוא חוץ לדרכינו והוא דמה שכתב הריב"ש כל שלא שמע שאלת היהודי לגויה מאי נ"מ וכו' דמשמע דאם שמע השאלה והשיב לאו מסל"ת הוא הייני בההוא עובדא דייקא ששאל הגוי במה אתם מדברים והשיבו אני מדברים באיש פ' אם חי אם מת בזה הוא דאם שמע השאלה מפיהם ועכ"ז שאל דהבין מהם שאלה וגם יש הוכחה שגם השואל כיון לשאלה דהא הוא ראה וידע ששמע השאלה מפי' ועכ"ז שאל להם במה אתם מדברים מוכח שהוא יודע מזה וכונתו לפתוח בדברים שישאלו ממנו ולזה כשאמר לו אנו מדברים כונתו שיאמר לו מה שיודע בזה והמשיב הבין כל זה ועל זה השיב ואיכא תרתי לריעותא שהשואל כיון לשאול והמשיב הבין שכונתו לשאול לא כן בההיא שכתב לבסוף א"כ בנדון שלפנינו וכו' ואף ששומע דבריהם מתחילה כל שלא שאלוהו ע"כ היינו כששמע ולא שאל מהם כלום אלא בשומעו דבריהם אשר שאל לחבירו נדרש ללא שאלוהו והשיב מה שידע בזה ודאי קילא טובא שאין הוכחה שכיון לשאול ממנו והיינו ממש כההיא דמהריב"ר ז"ל דאמרינן שלא הבין הגוי המשיב שכיון לשאול ומהכא דייק לה מהריב"ר ז"ל. למדנו מכל האמור שמכל הני טעמי דאמרן הנאמרים באמת בנ"ד חשיבי שפיר מסל"ת

אך עדיין יש לגמגם בנ"ד הוא מה שמצאנו ראינו מחלוקת מהר"ש סבע עם מהרי"ט הכהן ז"ל המובא בתומת ישרים סי' קל"ב וקל"ה דמהרי"ט סבר דאף דליכא שום שאלה אלא הזכרת שם המת לבד והתעוררות מיתת היהודי לבד מזקת ולא הוי מסל"ת ומהר"ש סבע חילק עליו הביאו הרב הכנה"ג שם הגה"ט אות ח"ן והרב כרם שלמה בקו"ע ד' ל"ד ע"ב הסכים לסברת מהרי"ט ומרן הקדוש בתשו' סי' ז' נראה שסובר כן וגם הרב מהר"ש הלוי ז"ל מסכים לדעת הריב"ש שסובר כן עי"ש בחאה"ע ד' נ"ו. א"כ אנן מה נענה דבנ"ד דהא איכא הזכרה במה שאמר הר"ד הכהן לגוים שהר"א מזרחי הולך לבקש לאבו יוסף אל דאודי לשאול על יהודי אחד שהיה עמו וזה נראה לכאורה דחשיב הזכרה

וכדי לבא אל הביאור צריכין אנו לבאר פלוגתייהו של מהר"ש סבע ומהרי"ט ושורש דבר זה הוא לשון הירושלמי הביאו המרדכי סוף יבמות והגהות מימון פ"ג דגירושין וז"ל בירושלמי דיבמות גרסינן אי זהו מתכוין ר"י אמר כל שמזכירין לו אשה רשב"ל אומר כל ששואלים אותו והוא משיב אמר ר' חגי לר' יהושע ב"ל זכור ר' בשלשים ושנים זקנים שהיו מתריסים כנגד ר' הושעיא רבה למעבד כהדא דרשב"ל ולא קביל עלי' וגמרא דידן משמע דר"י מחמיר ולא מכשיר אלא במסל"ת ורש"ל מיקל וכו' לכן צריך לפרש הירושלמי שלר"י אפי' אין שואלין לו אלא מזכירין לו שם האשה שמת בעלה לא הוי מסל"ת ומיהו בבכתה ותו קאמרי איה חברנו מודה ר"י דהויא עדות ולרש"ל כ"ש דאתי שפיר טפי הא דפריך והא איה חבירנו קאמרי אבל בירושלמי במעשה דפונדקת גרסינן ר' אחא אמר עשו אותה כחיה שהיא נאמנת על אתר ר' שמואל בר סוכרתא עשו אותה כגוי מסל"ת חד אריסטון בעי קימיה ר' מונא לית הדא פליגא ארש"ל דאמר כל ששואלין אותי וכו' אמר לי כההיא דרבי שמואל ב"ס אותבן בהם כההיא דרבי אחא וכו' ובגמרא דידן אוקימנא לפונדקת שהיתה מסל"ת והיינו כר"ש בר סוכרתה עכ"ל המרדכי וביאור דברי המרדכי הללו עיין במהרח"ש בקו"ע והרב בצלאל סי' כ"א והרב פמ"א ח"ב סי' ט"ז והרב בית דינו של שלמה חאה"ע סי' ה' ועוד במהרת"ש סי' מ"ד

ואחזה אנכי להרב בצלאל שם שהקשה על המרדכי וז"ל וקשיא טובא מההיא דסיף האשה בתרא על ההיא דפונדקית חד אריסטון בעי קומי ר' מנא לית הדא פליג ארש"ל דרש"ל אמר כל ששואלין אותו וכו' ואם איתא כפירושם אמאי פריך עלה דרש"ל בלחוד והא לר"י קשה טפי דבהזכרת שם האשה בלחוד קרי ליה מתכוין וכו' ע"כ. וכן הקשה הרב מהרח"ש שם ועיין בפמ"א מה שישב לזה הרואה יראה כמה דחק עצמו בזה

והקרוב אלי בכונת חד אריסטין לדעת המרדכי הוא כך. דהנה לכאורה יש לדקדק דהיה לו להירושלמי להביא הך בעיה דחד אריסטון קודם הכל טרם נדע אוקמתת רב אחא ור"ש סוכרתא דלא ידעינן היכי מוקי רש"ל למתני' ויביא עליה תשובת ר' מנא דמוקי לה כרב אחא דעשו אותה כחיה ולא כר"ש ב"ם לא כן עתה שהביא בעית חד אריסטון בתר דמייתי תלמודא אוקמתת רב אחא ור"ש ב"ם לא שמעינן שום