זרע יעקב רעג

היכא דכשהיו מדברים ביניהם היתה שאלה מבוררת כגון שאמר לחבירו מה אתה יודע בפ' אם חי אם מת בהא מודה הרב מהריב"ר דאף שהמשיב לא דברו עמו כל ששמע השאלה מבוררת מפיהם לא חשיב מסל"ת וכדמשמע ממ"ש הריב"ש כל שלא שמע שאלת היהודי לגויה וכו' דמשמע שאם שמע השאלה וכששמע השאלה מבוררת מיירי דאף שלא דבר עמו לא משיב מסל"ת זה נ"ל ליישב בתשובת הרב לתקן תשו' מהרח"ש ז"ל

הן אמת שראיתי להרב מטה יוסף ח"א דט"ל ע"ב שכתב שכל ששאל על יהודי אף שלא הזכיר מיתה יש להחמיר אף שיש צדדים לומר שלא שאל על המיתה ומייתי הך דמהראנ"ח ומחלק דהתם שאני שהשאלה היא מבוררת שלא שאל על המיתה ע"ש אך אין זה סותר למה שכתבנו על נדון הרב מהריב"ר ז"ל דהתם מיירי כשדבר עם הגוי המשיב עצמו לא כן היכא דלא דבר עם הגוי המשיב כנדון מהריב"ל ז"ל דאיכא תרתי כדכתיבנא

ועוד דמעיקרא דמילתא דברי הרב תמוהים וכל רואיהם יכירו כי אין להם שחר דהא כל כחו הוא מדברי מהריב"ל שכתב וז"ל מ"מ מדברי מהריב"ל מוכח שכיון ששואל על היהודי יש להחמיר אעפ"י שיש צדדים לומר שלא שאל על המיתה שהרי השאלה היתה אם אמת שבאו לסטים על הספינה ולא הזכיר הריגה אפי"ה ליכא צדד אלא משום שלא שאלו אלא על הספינה סתם דמשמע דאם היה שואל על היהודים הוה פשיטא ליה אעפ"י שלא הזכיר מיתה עכ"ל ודברי תמה דבתשו' מהריב"ל הזכיר הריגה בהדייא דהשאלה היתה ששאל אם אמת אתם הבאים ששמעתי אומרים שבאו לסטים על ג' ספינות ותפסום. והרגום ע"כ וכן בעדות השניה אשר שם כתוב כן וכן בתוך התשו' הזכיר הרב בלשונו מיתה כמה פעמים ולהכי הוצרך הרב למצוא פתח ממקום אחר שלא שאל אלא על הספינה דאם הזכיר יהודי כיון דהזכיר הריגה חשיב שאלה אבל כשלא הזכיר מיתה אף שהזכיר יהודי לא איכפת לן כיון שאינו שאלה מבוררת ויש להסב אותה לקולא וזה פשוט בכונת מהריב"ל

ועפ"י כל האמור מתרצה שפיר מה שלכאורה קשה בדברי הריב"ש דנראה דבריו כסתראי נינהו דבמה שכתב בתחי' דבריו כל שלא שמע שאלת היהודי לגויה מאי נ"מ ע"כ משמע דאי שמע המשיב השאלה מפי היהודי לגויה לא חשיב מסל"ת אף שלא שאלו ממנו ואחרי סמוך כתב וז"ל א"כ בנדון שלפנינו נראה שיהיה עדות הגוי מסל"ת ואף אם שמע דבריהם מתחי' כל שלא שאלהו. ע"כ נראה מזה שאף ששמע מתחי' שאלת היהודי לגויה חשיב מסל"ת כיון שלא שאלו ממנו וע' כרם שלמה מה שנדחק בזה האמנם עפ"י האמור ניחא דמה שכתב בתחי' דבריו כל שלא שמע וכו' דמשמע דאי שמע השאלה לא הוי מסל"ת מיירי בדשמע השאלה ברורה כגון שאמר לו הידעת מפ' אם חי אם מת להכי אינו מסל"ת דאמרי' שהבין שכונתם לשאול ממנו אף שלא שאלוהו והך דכתב לבסוף א"כ בנדון שלפנינו וכו' מיירי כשהשאלה אינה מבוררת שיש בה צדדין לפרשה לכונה אחרת כגון שלא הזכיר מתה וכן מבואר בתשו' זאת הכתובה במהריב"ל ח"א סי' ג' ששאלת היהודי לגויה היתה אם היתה יודעת שום דבר מאודות המכלוף הנז' ע"כ ולא הוזכר שם מיתה וא"כ יש לצדד בה. משו"ה בנדון ההוא קאמר הריב"ש אף אם שמע דבריהם וכו' כיון דאיכא תרתי שלא שאלו חהמ מהמלח והשאלה אינה מבוררת ודוק. אלא שלבסוף חזר הרי ב"ש וחשש להחמיר דדילמא בכה"ג חשיב שאלה מבוררת

ונראה שגם דברי מהריק"ו יש לפרשם שפיר בדרך זו דמה שמתיר מהריק"ו כששמע השאלה מפי השואל והשיב כאן דלא שיילי ליה גופיה אינו אלא כשגם השאלה אינה מבוררת שיש שאלה דאיכא תרתי דהא לאו הכי לא הוי מסל"ת דהא עיקר ראיתו מההיא דקמא דנאמנים אשה וקטן לומר מכאן יצא נחיל זה ומוקמיה לה בגמרא דמיירי שהבעלים מרדפים והיינו שהיו אומרים הבעלים לאחרים שהנחיל שלהם כדכתב הרב עצמו שם והאשה והקטן שמעו מהבעלים שהיו אומרים לאחרים שהיו מחפשים על הנחיל ושהוא שלהם ומזה נתעוררו האשה והקטן ואמרו מכאן יצא וכו' נמצא שאף מה שהיו מדברים עם אחרים לא שהיו שואלים להם על הנחיל אלא שיש להבין מתוך הדברים ויש הוכחה שכונתם לשאול ואפי"ה הפיר הש"ס כיון שלא דברו דברים אלו עם האשה והתינוק ואיכא תרתי דמה שדברו הבעלים עם אחרים לא היה שאלה מבוררת וגם לא דברו שום דבר עם המשיבים שהם אשה ותינוק ומינה יליף הרב מהריק"ו דכותה בגוי המסל"ת בעדות אשה דהוי מסל"ת בכה"ג דאיכא תרתי כדאמרן ועיין כמהר"א ששון סי' י"ב שפי' דברי מהרי"ק להשוותם עם סברת הריב"ש והמדקדק בדבר יראה כי כיון בדברי מהרי"ק למה שכתבנו