זרע יעקב כז

ובנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת ע"כ ולא נאריך בדקדוקים. והכונה בהקדים עוד מ"ש בזוה"ק פ' צו דהת"ח נק' שבת וז"ל ת"ח בנוי דמלכא ומטרוניתא איתקריאו שבתות וי"ט מה שבתות וי"ט לית לון מדילהון כלום דאסורים במלאכה כך אינון ת"ח לאו בני מלאכה נינהו ושאר עמא איתקריאו חול דעבדין מלאכה ואגרא דילהון לעלמא דאתי הוא לענגא להון בכל מיני מאכל ומשתה ולאוקרא לון בלבושין שפירין כגוונא דשבת דאיתמר ביה כבדיהוי בכסות נקיה וכל מאי דעביד ב"נ לשבתות וי"ט אית למעבד לון ע"כ

עוד נקדים מ"ש בילקוט ראובני דלעולם הבא הקב"ה מלמד להם תורה למחזיקים ביד לומדי תורה יען דעתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצות אצל בעלי תורה וכדי שלא יתביישו מהם לפיכך הקב"ה מלמדם תורה ע"נ מ"ש בילקוט ע"פ אני חומה דהתורה נקראת חומה ט"נ מ"ש בגמ' מאן דרחים רבנן הויין ליה בני רבנן מאן דמוקיר רבנן הויין ליה חתוני רבנן יע"ש

מעתה ז"ש כי כה אמר ה' לסריסים דהיינו הבע"ב שהם מסורסים מן התורה ואינם מקיימים מצות פרו ורבו בתורה שאל יאמרו דמאחר שלא זכינו בתורה הנה אנחנו עצים יבשים וכאשר אבדנו אבדנו אינו כן דכיון דישמרו את שבתותי דהיינו הת"ת ושומרים אותם ומכבדים אותם ובחרו באשר חפצתי בשאר מצות ומחזיקים בבריתי דהיינו מחזיקים ביד לומדי התורה לאיש אשר אלה לו ונתתי להם בביתי ובחומותי ר"ל בתורתי עצמה דהגם שלא זכו בעודן בחיים לכתר תורה לאחר מיתה אני מלמדם תורה ועוד יש להם יד ושם טוב מבנים ובנות דהיינו דיש להם בנים רבנן וחתווני רבנן. ועוד יש להם שם עולם אתן לו אשר לא יכרת דהיינו כמ"ש דהמחזיק ביד לומדי תורה אין שום עבירה דוחה אותה וז"ש ש"ע אתן לא אשר לא יכרת

ועפי"ז יובן כוונת המאמר בפ"ק דבתרא דיו"ד וז"ל א"ר אבהו שאלו את שלמה בן דוד עד היכן כחה של צדקה א"ל צאו וראו מה פירש דוד אבא פיזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד וכבר כל המפרשים האריכו למעניתם בחצריהם ובטירותם הלא בספרתם ואענה גם אנכי חלקי בהקדים עוד מ"ש בפסחים אמר ר' ייחנן כל המטיל מלאי לכיסן של ת"ח זוכה ויושב בישיבה של מעלה ע"כ. עוד נקדים מ"ש רבינו הקדוש האר"י ז"ל דאביונים הם עו"ה עוד כתב רבינו ז"ל דהת"ח הם אחוזים בנו"ה הנק' לימודי ה' כמ"ש בזוה"ק ע"פ וכל בניך לימודי ה' דא ני"ה

וז"ש שאלו את שלמה עד היכן כחה של צדקה ר"ל מה היא כחה של צדקה יותר משאר מ"פ שבתורה דקי"ל עבירה מכבה מצוה א"כ התינח אם העושה צדקה אינו עושה עבירה מתקיים בידו מעשה הצדקה אבל אם עושה עבירה אתי עבירה ודוחה אותה לזה השיב להם צאו וראו מה שפרש דוד אבא פיזר נתן לאביונים דהיינו הת"ח כמ"ש ר"ל שמחזיק ביד לומדי התורה אז צדקתו עומדת לעד ואפי' אם יהיה לו איזה עבירה אין שום עבירה יכולה לכבותה דאין עבירה מכבה תורה ועוד בה קרני תרום בכבוד דהיינו דזוכה ויושב בישיבה של מעלה כמ"ש משמא דגמ' ודוק

באופן אחר אפשר לפרש כונת המאמר בהקדים מ"ש רבינו הקדוש האר"י ז"ל דבמצחו של אדם חקוקים הכ"ב אותיות שבתורה וכל מצוה שעושה האדם אותו אות מאיר ויוצא אור באספקלריא המאירה, דהיינו בד' משל אם קיים מצות ציצית אות הצד"י מאיר לי אותו היום וכן עזה"ד אם קיים מצית תפילין אות התי"ו מאיר באותו היום דוקא ואם עושה להיפך אותו האות נעשה חושך ענן וערפל וכל זה דוקא בשאר מצות שמאיר אותו היום דוקא אבל במצות הצדקה כשמקיים האדם אז איתו אות מאיר לעולם וז"ש צדקתו עמ"ל ע"כ וז"ש עד היכן כחה של צדקה ר"ל מאי עדיפיתיה דמ' הצדקה יותר משאר מ"ע שבתורה א"ל צאו וראו מה פי' דוד אבא פיזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד ע"ד והנה קרן עוד פני משה ר"ל קירון אור של אות הצדקה עומדת לעד משא"כ בשאר מ"ע

אשר בזה יובן כונת המאמר שם בבתרא לעיל מזה וז"ל א"ר אבהו אמר משה לבני הקב"ה רבש"ע במה תרומם קרן, ישראל א"ל בכי תשא את ראש ע"כ ולכאורה נראה מאמר תמוה ואין לי מובן

וחוין מדרכינו אפשר לפרש' בהקדים מ"ש במדרש שאל אותו המין לר"י כתיב בתורתכם אחרי רבים להטות ואני הרבים ורשיב לו ר"י דמאחר דאנחנו עובדים להקב"ה אנחנו הרבים לגבי עכו"ם מפני שעכו"ם יש להם אליהות הרבה דכל א' וא' עובד לאלוה א' א"כ כל א' נדרש לעצמו. נמצא דע"י האחדות היא דאנו יכולים לעבוד להקב"ה ולא לאליה אחר, עו"כ מ"ש המפרשים טעם למה צווה הקב"ה ליתן מחצית