זרע יעקב כו

שכר וכיון שלא יש להם שכר לא הגין עליהם שלא יחרב הבית

ובזה יתכן לפרש כונת המאמר ע"פ שלח לחמיך ע"פ המים וז"ל אם ביקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה ע"כ. ורבים עמדו במאמר זה להבין כוונתם אם ביקשת דמה בקשה שייך ותו למה דוקא עם עמלי תורה והלא החייוב מוטל לפרנס כל עניי ישראל אחד חכם ואחד תם

ועפ"י דרך זה עלי באר כונתם והוא דהנה הנותן צדקה יתברך בלבבו לאמר שמא העני הזה יש בו גאות ואין שכינה עמו ולא יקבל שכר דהו"ל פורע חובו שלא בפניו דאיבד את מעותיו ולזה מבקש תרופה לבא על שכרו ולסברת רז"ל אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה שהת"ח אין להם גאוה ואם יש בהם צד גאוה הותרה להם ומעטרה להו כסאסה לשבולתא ושכינה עמו ויבא על שכרו כפורע חובו בפניו דחייב לשלם

א"נ אפשר לומר כונת המאמר לא חרבה ירושלים אלא בשביל גסות הרוח עפ"י מ"ש מוהר"ש פרימו ז"ל ברמזיו פ' וילך משם מוהר"א מונסון ז"ל בטעם מה שהשרה שכינתו למטה בארץ כי ע"י השראת שכינה בארץ מתירא האדם לחטוא

וכן הרב ראש דוד ז"ל בפ' ויקרא ששמע ממוהר"ש ז"ל כונת הכתוב במ' בתפלת שלמה בבנין בה"מ יהי ה' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבנו אליו דהכונה יהי ה' אלהינו עמנו שיהא בנו השראת שכינה כאשר היה עם אבותינו קודם בנין בהמ"ק שהשכינה היה שורה עם הצדיקים והן עוד היום גדול בבנין הבית שצמצם שם שכינתו אל יעזבנו ואל יטשנו כדי להשרות שכינתו בנו והתכלית הוא להטות לבבינו אליו שע"י השראת שכינה בנו תתיירא האדם לחטוא דאע"ג דאיהו לא חזי מזלא חזי א"ד ז"ל

והנה כי כן לפי זה יש לחקור דמאחר דהיתה השכינה שרוייה במקדש ובישראל כולם צדיקים איך באו לידי מדה זאת לעשות כמה עבירות ע"ז וג"ע וש"ד ולעזוב התורה והרי ע"י שהשכינה שרוייה בארץ מתיירא האדם לחטוא וא"כ איך באו ישראל שבאותו הדור לידי מדה זו

והתשו' לזה פשוטה לפניה שתחילת כל המה פעלו ועשו דבר הגורם סילוק שכינה ותרם מעל הארץ ומאחר שנסתלק השכינה ממילא רווחא עשיית כל העבירות והוא זה שתחילת דבר לקחו בידם מדת הגאוה גאה וגאון וכבר מלתא אמורה מדברי רז"ל שכל המתגאה אמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם וע"י מדה זאת של הגאוה גרמו סילוק שכינה ועל כן בנקל באו לחטוא זנלע"ד הטעם

ולזה כיונו רז"ל במאמרם לא חרבה ירושלם אלא בשביל גסי הרוח שהכונה לומר דסיבה לעע"ז וג"ע וש"ד שהם גרמו להחריב אח בהמ"ק המביאם לזה אף שהיה בהם השראת שכינה ומורא השכינה שגורם את האדם שלא לחטוא כמ"ש היה הגסות הרוח שהיה בהם שזה גרם סילוק שכינה ועי"ז תטאו ובעונם נחרב הבהמ"ק שאלו לא היה בהם מדת גסות הרוח לא היו באים לידי עונות חמורות ולא היה נחרב הבית נמצא דשורש פורא ראש ולענה ויסוד עיקר חורבן הבית הי' הגסות הרוח ומשו"ה אמרו לא חרבה ירושלם אלא בשביל גסי הרוח

עוד יתכן לומר בכונת המאמר אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה בהקדים מ"ש מוהרימ"ט ז"ל בדרשותיו פ' תצוה דהמחזיק ביד לומדי תורה האי מצוה חיבה יתירה נידעת לו ולא דמי לשאר מצות דאילו בשאר מצות אמור רבנן עבירה מכבה מצוה לא כן בתורה שאין עבירה מכבה תורה גם המחזיק ביד לומדי תורה אין שום עבירה מכבה את המצוה הזאת יע"ש

נמצא דכל כך גדלה מעלת המחזיק ביד לומדי תו' דאפי' אם אדם א' מקיים כל המצית אם יהיה עושה עבירות אתי עבירה ומכבה המצוה לא כן המחזיק ביד לומדי התורה אין שום עבירה דוחה אותה ואפי' כל הרוחות שבעולם אין מזיזין אותה

וז"ש אם בקשת לעשות צדקה וכו' והכונה לומר דאילו צדקה הניתנת לאיש עני בעה"ב אפי' דיהיה ירא שמים מ"מ אם בא יבא איזה עבירה לידו מכבה אותה הצדקה ולא הרויח שום דבר בעשיית הצדקה לא כן בנתינת הצדקה לת"ח שנעשה כדין מחזיק ביד לומדי התורה דאז אין כח ביד העבירה לכבות צדקה כזו אלא צדקתו עומדת לעד לכך אני נותן לך עצה טובה דאם בקשת לעשות צדקה מעולה עשה אותה עם עמלי תורה

אשר עפ"י קוטב זה אפשר לפרש כונת הכתובים בישעיה סי' נ"ו וכת' כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים