זרע יעקב רסז

שהביא שמקלינן בגוי הראשון כיון שהשני שהוא לפנינו אינו מסל"ת באופן שאין בכל מה שהביא תועלת לענין מה שאנחנו בו אם הגוי השני הוי מסל"ת או חשיב נשאל. ועיין בס' קרבן אישה חאה"ע סי' כ"א ד' מ"ב ע"ב ויכוח בענין דומה לזה בין הרב מהר"א סתהון ז"ל והרב המחבר ז"ל ועיין תשו' מבי"ט ח"ב סי' ק"ד ומה שתמה עליו הרב בני דוד פלקון בקו"ע שלו ד' כ"ח ע"א

האמנם נראה לענ"ד דנ"ד הוי שפיר מסל"ת ולא חשיב נשאל והיינו טעמא שכיון שהגוים קדמו ושאלו להר"ד הכהן שיורה על מה היתה ביאת הר"א מזרחי לכפר הנז' והשיב להם הר"ד הנז' שבא לבקש גוי אחר שמו אבו יוסף וכו' כמבואר בק"ע א"כ דברי הר"ד לגוים אינם אלא תשובה לשאלתם ששאלוהו ואין זה שאלה להם כיון שבאו דבריו תשובה על שאלת הגוים וא"כ דברי הגוי המשיב הוו שפיר מסל"ת כיון שאינם בדרך שאלה והוי כההיא דהריב"ש ז"ל בסי' ש"פ שכתב שם בנדון שלו והאריך למעינתו וז"ל הצריך לענינינו. אבל כשהגוי שואל תחילה ואומר במה אתם מדברים אז נראה כי מה שהשיבו לו אנו מדברים בפ' וכו' אינו שאלה כלל אלא תשובה לשאלתו ששאל להם א"כ כשהגוי מספר להם אח"כ במיתת היהודי מסל"ת נקרא דומיא דההיא דבכורות עכ"ל. וכזאת וכזאת כתב בסי' שע"ז ותשו' אלו הביאה הב"י ז"ל א"כ נילף מינה לנ"ד ונימא הכי דדברי הר"ד הכהן אינה שאלה אלא תשובה לשאלתם ודברי הגוי המגיד הם מסל"ת כיון שהם בלא שאלה ומאליו ומעצמו דבר מה שידע בענין ואף לפי מה שמפרש הרב מהר"א ששון בסי' י"ב בכונת הריב"ש דהיכא שהבין הגוי מתוך דבריהם ששאלוהו אם חי אם מת אף שלא שאלוהו בפירוש חשיב כשאלה וכתב שגם מהר"מ ומהרי"ק קיימי בהך סברא דבעינן שלא יבין הגוי מתוך דבריהם שכונתו לשאול בנ"ד מודו כ"ע דהא אין שום הוכתה בדברי הר' דוד הכהן במה שדבר עס הגוים שיבינו מתוכם שכונתו לשאול ואדרבא איפכא מסתברא דניכר מתוך דבריו שאין רצונו לשאול מהם כי אם מאבו יוסף אל דאודי שהוא היודע כי היה עמו ולא אחר ועיין בתשו' מטה יוסף סי' ז' שהאריך בביאור דברי הריב"ש ומצא חבר למהר"א ששון ז"ל מהרנ"ח ז"ל בסי' מ"ו ומ"ז ז"ל דסברי מרנן דהיכא דאיכא הוכחה שהבין הגוי שכונתו לשאול חשיב כמשיב על שאלה אף שלא שאלו בפירוש אלא דבנ"ד ליכא הוכחה ואדרבא יש הוכחה להפך כדכתיבנא וכ"ע מודו ואף שהריב"ש עצמו מאריה דשמעתתא חזר בו וכתב שאין לסמוך על סברה זו וחשש להחמיר משום ספק ערוה החמורה וכמו כן כל רבני דורו ועל צבאם הר"ן הכי ס"ל להחמיר דחשיב כשאלה כמפורש בתשו' ההם שע"ז שע"ט ש"פ וכן מהר"י סמוט בתשו' מרין סי' ב' מדיני מסל"ת ומהרח"ש בקו"ע ד' י"ד כתב מאן ספין ומאן רקיע להקל נגד כל הני רבוותא ומהראנ"ח ח"א סי' ע"ה והרדב"ז בנדפסות סי' ס"א סברי כהריב"ש דלאחר חזרה ומהר"א ששון סי' י"ב חשש לחזרת הריב"ש וכן סבר הרב כרם שלמה סי' ל"ד ע"א

מ"מ לעומת זה מערכה גדולה קודמת הלא המה ראשון לכל בית יוסף אשר בית ישראל נכון עליו בהוראותיו מר"ן מהריק"א בתשו' סי' ג' כתב שחזרת הריב"ש אינה חזרה והביא ראיה חמהר"מ ומהריק"ו ז"ל והרב משפטי שמואל סי' כ"ד, ע"א כתב דאע"ג דהריב"ש לא רצה לסמוך על סברתו מ"מ הדין דין אמת גם הרב מ"ב סי' ק"ט והרב פ"מ ח"א סי' צ"ח והרב פמ"א ח"ב סי' ס' והרב דרכי נועם סי' ע"ד והרב מטה יוסף סי' ז' ד' ט"ל וד' מ"א והרב נאמן שמואל סי' נ"ד כתב שמהר"א ששון לא ראה תשובת מר"ן שאילו היה רואה אותה הוה אזיל ומודה. גם הרב החביב בהגב"י אות פ"ט כתב שכמה פעמי' עשה מעשה כהריב"ש בפני הזקנים ולא אמרו לו דבר וכן הסכים בתשובותיו גם הרב כהונת עולם נראה שדעתו להקל סי' ס"ז וכן דפת הרב בני אברהם סי' ז"ך ד' ס"ז ע"ב

ומאחר דכל הני ארייותא סברי להקל ובפרט שאדונינו מר"ן קאי כותייהו אנן בתרייהו גרירנן ושפיר הוי נ"ד מסל"ת ולא חשיב כשאלה. ועוד דבנ"ד איכא נמי ס"ס והוא דספק אי הלכה כמאן דסברי שהגוי המעיד נקרא מסל"ת אף שהיה באותו מעמד בשעת שאלה כיון דלא שיילוהו לגוי גופיה או הלכה כהח"מ ודעימיה דחשיבי ליה משיב על שאלה כיון שהיה באותו מעמד ואת"ל דהלכה כהרב ח"מ דילמה הלכה כמר"ן ודעימיה דסברי כהריב"ש דאין כאן שאלה כיון שדברי היהודי הם תשובה לדברי הגוי וא"כ דברי הגוי המעיד הוי כמדבר מעצמו והוי מסל"ת והוא ס"ס המתהפך כאשר יראה הרואה

ועוד נראה דנ"ד עדיף מההיא דהריב"ש ואתיא ככו"ע דשניא ההיא דהריב"ש שהיו מדברים מקודם היהודי והגוי על ענין המת ובבואו המלח ושאל במה אתם מדברים נראה ששמע דבריהם במה הם מדברים ואיכא למימר דהבין מתוך דבריהם שרוצים לשאול