זרע יעקב רסה

בא להגיד מה שהוא יודע ואין כונתו להעיד כלל. זה נראה פשוט

באופן דהרב ח"מ והט"ז קיימי בחדא שיטה שכונה מהרא"י ז"ל שלא התיר אלא כשהגוי המשיב לא היה שם בשעת ששאל היהודי מהגוי הראשון ולא היה באותו מעמד אבל אם היה באותו מעמד אע"ג דלא שאל לאותו הגוי הו"ל כאילו שאל מאתו והב"ש ס"ק מ"ד הביא דברי הח"מ והט"ז כנראה שמסכים גם הוא לדעתם וכן סברת הרדב"ז כ"י הביאה הרב עז"ן אות קי"ד וכן דעת הרב משפטי שמואל סי' מ"ח רמזו הכנה"ג הגה"ט אות ע"א

לעומת זה מצינו רבים ונכבדים דסברי הפך זה הלא המה הרב עז"ן באות קי"ד הכריח מתוך תשובת מהרא"י עצמו דאפי' שהיה הגוי המשיב במעמד אחד עם ישראל ושמע השאלה כיון שלא שאלו ממנו לא חשיב משיב על השאלה ושפיר הוי מסל"ת וכן דעת הלבוש ע"ש וכן דעת הרב עבודת הגרשוני ז"ל בסי' פ"ו דחה דברי הח"מ והב"ש בשתי ידים וכן מבואר בתשו' משפט צדק סי' מ"ב ד' מ"ב שהבין בפשיטות דברי מהר"י ז"ל דאפי' שמע הגוי השני המשיב מפי הבעלים עצמם השאלה כל שלא שאלו לו הוי מסל"ת

ועוד שהוראת הרב מהר"י בי רב ז"ל הביאה הרב מר"ן מהריק"א בב"י בההוא שהזמין ישמעאלים לסעוד אצלו ושאל היהודי לחבירו שמעת מה נעשה מפ' ופ' והשיבו הישמעאלים אנו מכירים מי הרגם והתיר את נשותיהם עפ"י עדות זה והביא ראיה מתשו' הריב"ש ותשו' מהר"ם ומהריק"ו עין בב"י ובתשו' מר"ן בדיני מסל"ת סי' ב' דהוא מפורש שאף שהגוים שמעו השאלה מפי ישראל לחברו עכ"ז חשיב ליה מסל"ת כיון שלא שאלו לו בהדיא. ולדברי הט"ז והח"מ צריכין לומר דפליגי ואפושי פלוגתא לא מפישינן ובפרט דמר"ן ב"י ז"ל רמז דברי מהרא"י הללו ואי איתא דסבר דפליגי לא הוה שתיק מלהודיע ומה שרצה הב"ש לפרש הך דמהריב"ר לדעת הח"מ והט"ז דשאני היכא דשאל הישראל מישראל עיניך תחזנה להרב עז"ן שם שדחה חילוק זה בשתי ירים וכן הרב מהרח"ש בקו"ע ד' י"ד דחה חי' זה ומסיק דדברי מהריב"ר ז"ל אפי' בשואל ישראל מגוי בפני גוי אחר ולא הביא חולק על זה ש"מ שמבין ההיא דמהרא"י ז"ל מיירי נמי ששמע הגוי המשיב השאלה מפי הישראל כששאל לגוי חברו עי"ש וכן הרב עבודת הגרשוני דחה חי' זה שם וכן הרב מטה יוסף ח"א סי' ז' ד' ל"ח ע"ב דחה חי' זה ע"ש

ועינא דשפיר חזי יבין וישכיל דאי אפשר לומר תי' זה בכונת דברי מהריב"ש ז"ל דהא כל חיליה דמהריב"ר הוא מתשו' הריב"ש ז"ל ומהר"ם ומהרי"ק ז"ל ושלשת הרועים הנ"ל נדונם הוא בישראל השואל לגוי נדין הריב"ש בישראל שהיה מספר עם גויה ובא מלח גוי ושאל להם במאי עסקיתו וכו' וע"ז כתב בתוך תשובתו וז"ל א"כ נדון שלפניו נראה שיהיה עדות הגוי מסל"ת ואפי' אם שמע דבריהם מתחילה כל שלא שאלוהו ע"כ וכן ממה שכתב עוד שם וז"ל ואם מפני שנתכוון להסיר הספק שנסתפק להם כיןן שלא שאלוהו עליו לא יצא מידי מסל"ת וכו' אלא א"כ שאלו את פי' שאז יש לחוש שהוא מתכוין להעיד ע"כ. משני מקומות אלו שבתשו' הריב"ש הנז' דיק מהריב"ר ז"ל דאפי' שמע המשיב דברי הבעלים עצמם כל שלא שאלוהו מקרי שפיר מסל"ת ואף בישראל השואל מגוי כנדון הריב"ש ז"ל וכן ההיא דמהרי"ק בס' קכ"א מיירי נמי בהכי שהמעדים שמעו מפי השופט והשופט שמע מפי היהודים החוקרים וע"ז כתב דאפי' שמע מפי הבעלים עצמם כיון דלא שיליה ליה להאי גוי גופיה כמבואר בלשונו וכן ההיא דמהר"ם מיירי בכה"ג כדדייק מינה מהרי"ק ז"ל הא למדת דהני אשלי רברבי הם המדברים בישראל שואל מגוי והגוי המשיב אף ששמע השאלה מפי הבעלים קרו ליה מסל"ת כיון שלא שאלו ממנו ומניהו יליף מהריב"ר לנדונו ומינה דהנלמד דוגמה דמלמד דמהיכא תיתי לחלק אלא דגופא דעובדא דמהריב"ר הכי הוה בישראל השואל מישראל בפני גוי אבל קושטא דמילתא דה"ה בישראל השואל מגוי בפני גוי אחר והאחר השיב דדינא הוא דהוי מסל"ת וזה פשוט ועיין מה שהקשה הרב מהרח"ש שם על דברי מהריב"ר הללו על מה שכתב שמביא ראיה מהריב"ש דאדרבא מדברי הריב"ש נראה הפך עי"ש ואתה תחזה להרב כרם שלמה חאה"ע סי' א' תירץ לזה. ועיין בקונטריס זה לקמן מה שנתרץ לזה בס"ד כפי דרכינו אשר נפרש בדברי הריב"ש והריב"ר ז"ל

מעתה עיניך הרואות שנים עשר נשיאם רבני אלפין עמודי ההוראה ויורו המורים שאע"פ ששאלו לאחד בפני הגוי המשיב והוא השיב מעצמו כל שלא שאלו ליה לגופיה חשיב מסל"ת שפיר לדעת כל הני רבוותא וכן נראה דעת מהר"א ששון בסי' י"ב והרב כרם שלמה ז"ל חאה"ע סי' א' ד' ל"ג הוי ממגינא דהכי ס"ל ולדעתו דגם מהריב"ל קאי בהך שיטה כי על כל אלין חשבתי דרכי כי ראוי לסמוך עליהם ונלכה בארחותם